Chazakah (Legal Presumption)
The Talmudic principle of presumption — encompassing presumed continuity, presumed possession, and presumed knowledge in matters of halacha.
Chazakah is the principle of legal presumption — the assumption that things remain as they were until shown otherwise. It operates in many areas: a person presumed alive, a status presumed unchanged, ownership presumed from long undisturbed use. By giving the law a default starting point in cases of doubt, chazakah becomes one of the basic tools Talmudic reasoning uses to resolve uncertainty.
How it traveled
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- Bava KammaSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Bava BatraKairouan · 1085explains
- Chiddushei Ramban on Bava BatraGirona · 1265explains
- Meiri on Bava BatraPerpignan · 1300explains
- Meiri on Bava KammaPerpignan · 1300explains
- Meiri on Bava MetziaPerpignan · 1300explains
- Meiri on KetubotPerpignan · 1300explains
- Meiri on GittinPerpignan · 1300explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- Meiri on KiddushinPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Nimukei Yosef on Bava BatraSpain (medieval) · 1450explains
- Nimukei Yosef on Bava MetziaSpain (medieval) · 1450explains
- Nimukei Yosef on Bava KammaSpain (medieval) · 1450explains
- Shulchan Arukh, Choshen MishpatTzfat · 1565explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen MishpatLviv (Lemberg) · 1646explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1671explains
- Beit ShmuelFrankfurt am Main · 1689explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen MishpatPrague · 1700explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Penei Yehoshua on KetubotFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on Bava KammaFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on GittinFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on Bava MetziaFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on KiddushinFrankfurt am Main · 1730explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1780explains
- Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzerFrankfurt am Main · 1787explains
- Binat AdamVilna (Vilnius) · 1814explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
Key passages(20)
אמר המאירי חזקת הבתים וכו' וענין הדברים הוא שכל קרקע שנתברר לנו שהוא לראובן והוא מוחזק עכשו ביד שמעון ואם יבא ראובן ויערער קובל עליו בבית דין ובית דין מחזירין לו ומעמידין אותה בידו אחר שבירר שהיתה שלו
Tap to expand
חזקה שלש שנים החזיק האב שנה אחת והבן שתי שנים האב שתי שנים והבן שנה אחת הרי זו חזקה. האב שנה והבן שנה והלוקח שנה הרי זו חזקה החזיק בפני האב שנה אחת ובפני הבן שתי שנים הרי זו חזקה בפני האב שתי שנים ובפ
Tap to expand
המחזיק בנכסי הגר נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה נעל אחד וגדר אחד הרי זו חזקה נעלו שנים וגדרו שנים הרי זו חזקה היו לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת החזיק בכולן עשרה עבדים אע"פ שהחזיק באחד לא החזיק בכולן
Tap to expand
משנה: הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין אֵין לָהֶן חֲזָקָה. אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְלֹא לָאִשָּׁה בְּנִכְסֵי בַעְלָהּ וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן וְלֹא לַבֵּן בְּנ
Tap to expand
משנה: הַמַּרְזֵב אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. הַמַּזֲחֵילָה יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה. סוּלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. חַלּוֹן הַמִּצְרִית אֵין לָהּ חֲזָקָה וְ
Tap to expand
Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ הָאוּמָּנִין, וְהַשּׁוּתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין – אֵין לָהֶם חֲזָקָה. לֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְלֹא לָאִשָּׁה חֲזָקָה בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ; וְלֹא לָאָב ב
Tap to expand
Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוּמָּן אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אוּמָּן יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. אָרִיס אֵין לוֹ חֲזָקָה, בֶּן אָרִיס יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. גַּזְלָן וּבֶן גַּזְלָן אֵין לָהֶן חֲזָקָה, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל גַּז
Tap to expand
Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן חֲזָקָה, וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן חֲזָקָה? הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶּחָצֵר; תַּנּוּר, רֵיחַיִם וְכִירַיִים; וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים; וְנוֹתֵן זִבְלו
Tap to expand
Kiddushin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא: בָּבֶל בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרָה עוֹמֶדֶת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִפְסְלָה. שְׁאָר אֲרָצוֹת – בְּחֶזְקַת פְּסוּל הֵן עוֹמְדוֹת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נ
Tap to expand
מתני' אלו דברים שאין להן חזקה ואלו דברים שיש להן חזקה היה מעמיד בהמתו בחצר ומעמיד תנור וכירים וריחים ומגדל תרנגולין ונותן זבלו בחצר אינה חזקה אבל עשה מחיצה לבהמתו גבוה עשרה טפחים וכן לתנור וכן לכירים
Tap to expand
Mishneh Torah, Plaintiff and Defendant · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּצְרִיכִין רְאוּבֵן לְהָבִיא רְאָיָה אוֹ יִסְתַּלֵּק בְּשֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ זְמַן מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁאָכַל פֵּרוֹת קַרְקַע שָׁלֹשׁ שָׁנִים רְ
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
והני מילי בתוך שלש אבל לאחר שלש לא. פי' אע"ג דמתני' היא דקתני חזקה ואי ס"ד לאחר שלא נאמן לומר לפירות הורדתיו עקרת כל החזקות פירוש' בעלמא הוא לתרוצי מילתא בהדי מתני' דחזק' והכי קאמר והני מילי בתוך שלש
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Bava Batra · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו. פירש רבינו חננאל ז"ל פירא רבא, קשואין ודלועין ופירא זוטא שאר ירקות ואחרים פירשו פירא זוטא כגון שחת.ולדברי הכל קשיא דהא אמרינן בריש פרקין דאכלה תלת פירי בתלתא ירחי כגו
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Yevamot · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
אלא אמר רבא רישא חזקה ליבום ורובא לשוק וחזקה לא עדיף כרובא. [דאי הוי עדיף כרובא] בהדי מיעיטא הוה עדיף מיניה ותת בם אלא השתא לא עדיף כרובא ולפיכך לא תתיבם ולשוק נמי לא תנשא משום דר' מאיר חייש למיעוטא ו
Tap to expand
חזקת הבתים וכו' כבר ביארנו בראש המסכתא שכונת זה הפרק אמנם היא בביאור עניני החזקות ר"ל המחזיק בנכסי אחרים וטוען שהם שלו בטענת מכירה וכבר עמדו הנכסים בידו זמן ידוע שחזקתו מועלת בכך וזו היא הנקראת חזקת ט
Tap to expand
והמשנה הראשונה ממנו תכוין לבאר עניני החלק הראשון והוא שאמר חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות והמרחצאות והשובכות ובית הבדין ובית השלחין והעבדים וכל דבר שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום שד
Tap to expand
אמר המאירי שלש ארצות לחזקה כלומר שהן חלוקות זו מזו בדיניהן לענין חזקה שאין חזקת זו מועלת בשל זו והם יהודה ועבר הירדן והגליל והוא שביאר היה ביהודה והחזיק בגליל או בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא
Tap to expand
המשנה השלישית והכונה בה להתחיל בביאור החלק השלישי בענין חזקה שאין עמה טענה ואמר על זה כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה אמר לו מה אתה עושה בתוך שלי שלא אמר לו אדם דבר מעולם אינה חזקה שמכרת לי או שנתת לי
Tap to expand
אמר המאירי כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה וביאר הענין במשנה עצמה כגון שבא המערער אצלו וקבל עליו ואמר לו מה אתה עושה בתוך שלי והוא אינו טוען שלקחה הימנו או שנתנה לו במתנה ודר בה שני חזקה אלא שאמר שדרת
Tap to expand
אמר המאירי האומנין והשותפין והאריסין והאפטרופין אין להם חזקה משנה זו מתוך שהיא שנויה בענין חזקת קרקעות פירשוה מקצת גאונים כלה בקרקעות ופירשו באומנין אומני בנין והוא שאם מסר את ביתו לאמן לשם בנין והתחי
Tap to expand