Dayyenu (Passover Haggadah Litany of Gratitude)
Dayyenu — 'it would have sufficed us' — is the joyful, cumulative song in the Magid section of the seder, listing the miracles of the Exodus one by one.
Dayyenu — meaning 'it would have been enough for us' — is the joyful, cumulative song near the center of the seder. It lists the miracles of the Exodus one by one (had God only freed us, only split the sea, only given us the Torah...) and after each declares that this alone would have sufficed: gratitude practiced as a build-up, each blessing celebrated on its own before the next is named.
How it traveled
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · c. 400 CEfoundational
- Babylonian Talmud, SanhedrinSura (Babylonia) · c. 500 CEfoundational
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · c. 1055 CEfoundational
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · c. 1250 CEfoundational
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · c. 1250 CEfoundational
- Meiri on EruvinPerpignan · c. 1300 CEfoundational
- Meiri on KetubotPerpignan · c. 1300 CEfoundational
- Meiri on SanhedrinPerpignan · c. 1300 CEfoundational
- Meiri on KiddushinPerpignan · c. 1300 CEfoundational
- Meiri on BerakhotPerpignan · c. 1300 CEfoundational
- Meiri on Avodah ZarahPerpignan · c. 1300 CEfoundational
- Ran on Avodah ZarahBarcelona · c. 1340 CEfoundational
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · c. 1391 CEfoundational
- Sefer HaTashbetzTunis · c. 1430 CEfoundational
- Reshit ChokhmahTzfat · c. 1575 CEfoundational
- Sheilat YaavetzAltona · c. 1728 CEfoundational
- Penei Yehoshua on Bava KammaFrankfurt am Main · c. 1730 CEfoundational
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · c. 1772 CEfoundational
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · c. 1780 CEfoundational
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · c. 1800 CEfoundational
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · c. 1830 CEfoundational
- Chanah ArielHomil · c. 1840 CEfoundational
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · c. 1859 CEfoundational
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEfoundational
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · c. 1900 CEfoundational
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEfoundational
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Tractate Derekh Eretz Rabbah · c. 100 BCE
בן עזאי אומר כל הנותן ד׳ דברים כנגד עיניו ועל לבו שוב אינו חוטא לעולם. מאין הוא בא ולאן הוא הולך ומי הוא דיינו ומה עתיד להיות. מאין הוא בא ממקום החשך. ולאן הוא הולך לחשך ואפלה. מאין הוא בא ממקום הטומא
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 150 CE
ד"א אז ישיר, בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה, ולא הניחן הקב"ה, שנאמר ולא קרב זה אל זה וגו' (שם יד כ), ואומר וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג), למי היו דומין, למלך שנשבה בנו, לבש נקמה ב
Tap to expand
זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים לא כל הימנו לפסול את הדיין המומחה לרבים אמר לו נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר יכול לחזור בו עד שישמע מפי הדיין
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · c. 200 CE
"אָמַר אוֹיֵב", זֶה פַרְעֹה. וְכִי מֵאַיִן יָדְעוּ יִשְׂרָאֵל מַה חָשַׁב עֲלֵיהֶם פַּרְעֹה בְּמִצְרַיִם? אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה חָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּמִצְר
Tap to expand
שטו העם ולקטו. יכול מפני שמצטערים עליו בשעת לקיטתו היו מתרעמים? תלמוד לומר שטו העם. לפתח ביתו היה יושב ומלקט פרנסתו ופרנסת ביתו, ואחר כך שמות טז וחם השמש ונמס: וטחנו בריחים. והלא לא ירד לריחים לעולם!
Tap to expand
אָמַר רִבִּי יְהוּשֻׁעַ דְּרוֹמָיָא שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים גָּזְרוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּמַטָּן וְהִסְכִּים בֵּית דִּין שֶׁלְּמַעֲלָן עִמָּהֶן. וְאֵילּוּ הֵן חֶרְמָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר. וּ
Tap to expand
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מֶה עָשׂוּ מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר. כָּתְבוּ אִגֶרֶת וְשָׁלְחוּ לְרַבּוֹתֵינוּ. שֶׁכֵּן אָמְרוּ לָהֶם. מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם שְׁנֵי יָמִי
Tap to expand
משנה: זֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה וְזֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְסוּלִין אֲבָ
Tap to expand
הלכה: זֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁלָּזֶה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתא. זֶה פוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁלָּזֶה. הָא דַיָינוֹ לֹא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּאַרְכָאוֹת שֶׁבְּסוּרְיָא אָמְרוּ. הָא בְדִינֵי תוֹרָה לֹא. רִ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Sanhedrin · c. 375 CE
דִּלֹמָא. רִבִּי לִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סְלָקוּן לְרוֹמֵי. עָלוּן לְחַד אֲתַר וְאַשְׁכְּחוֹן מֵיינוּקִיָּא עָבְדִין גַּבְשׁוּשִׁין וְאָמְרִין הָכֵין. בְּנֵי אַרְעָא דְיִשְׂר
Tap to expand
הלכה: רִבִּי יוֹנָה שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דָּבָר שֶׁאֶיפְשַׁר לָךְ לֹומַר עָלָיו דַּיי הִיא בְרָכָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב אַבָּא בַּר עִילַאי בְשֵׁם רַב. עַד שֶׁ
Tap to expand
וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים (בראשית כה, כז), רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבוֹנִית שֶׁהָיוּ גְּדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵיוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ,
Tap to expand
וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ (בראשית כו, כח), רָאִינוּ מַעֲשֶׂיךָ וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֶיךָ, (בראשית כו, כח): וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ וגו', רַק מִעוּט שֶׁלֹא עָשׂוּ עִמּוֹ טוֹבָה ש
Tap to expand
אֲתָא וַאֲמַר לְהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִלּוּ לֹא בָּאנוּ אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה — דַּיֵּינוּ.
Tap to expand
בְּבוֹעֵל אֶת הָעֶרְוָה הֵיכִי הֲווֹ עָבְדִי? אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: רְאִיתֶם כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת? וְרַבָּנַן, הֵיכִי דָּיְינוּ? כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְנָאֲפ
Tap to expand
אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה אֵין פֵּרוֹת גִּינּוֹסַר בִּירוּשָׁלַיִם? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים אוֹמְרִים: אִלְמָלֵא לֹא עָלִינוּ אֶלָּא לֶאֱכוֹל
Tap to expand
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אָמַר רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי: מִפְּנֵי מָה אֵין חַמֵּי טְבֶרְיָא בִּירוּשָׁלַיִם? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹלֵי רְגָלִים אוֹמְרִים: אִלְמָלֵא לֹא עָלִינוּ אֶלָּא לִרְחֹץ ב
Tap to expand
זֶה פּוֹסֵל דַּיָּינוֹ כּוּ׳. כֹּל כְּמִינֵּיהּ דְּפָסֵיל דַּיָּינֵי?
Tap to expand
זֶה פּוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה, וְזֶה פּוֹסֵל דַּיָּינוֹ שֶׁל זֶה – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמֵּבִיא עֲלֵיהֶן רְאָיָה שֶׁהֵן קְרוֹבִין אוֹ פְּסוּלִין. אֲבָל
Tap to expand
הָא מִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא ״דַּיָּינוֹ״, וְסֵיפָא ״עֵדָיו״ – אַלְמָא דַּוְקָא קָתָנֵי.
Tap to expand