Skip to content
Wellsprings
greek-ethicsfeatured in 40 works

Justice

The virtue of giving each person their due — and, for Plato, the inner harmony in which every part of soul and city does its proper work.

Justice (dikaiosynē) was the Greek name for fairness in our dealings and right order in the community. In the Republic, Plato (4th c. BCE) recast it as a harmony of the soul, in which reason, spirit, and appetite each keep to their role, mirroring a well-ordered city. Aristotle then made it more concrete, treating it as fairness in how goods are distributed and exchanged. The idea became the backbone of Western political and legal thought and a touchstone for later Stoic, Roman, and medieval theories of law.

How it traveled

  1. History of the Peloponnesian War
    Athens · -400
    explains
  2. Republic
    Athens · -375
    redefines
  3. Memorabilia
    Athens · -354
    explains
  4. Cyropaedia
    Athens · -354
    explains
  5. Gorgias
    Athens · -348
    explains
  6. Rhetoric
    Chalcis · -335
    explains
  7. Nicomachean Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  8. In C. Verrem
    Formiae · -70
    explains
  9. Institutio Oratoria
    Rome · 95
    explains
  10. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  11. Res Gestae
    Rome · 400
    explains
  12. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
  13. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
  14. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
  15. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
  16. Midrash Tanchuma Buber
    Tiberias · 600
  17. Midrash Tehillim
    Eretz Yisrael (travels) · 1050
  18. Yalkut Shimoni on Nach
    Tiberias · 1250
  19. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
  20. Sha'arei Orah
    Guadalajara · 1260
  21. Zohar
    Guadalajara · 1280
  22. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
  23. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
  24. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
  25. Reshit Chokhmah
    Tzfat · 1575
  26. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
  27. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
  28. Malbim on Psalms
    Bucharest · 1860
  29. Malbim on Proverbs
    Bucharest · 1860
  30. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
  31. Malbim on Job
    Bucharest · 1860
  32. Malbim on Genesis
    Bucharest · 1860
  33. Torah Temimah on Torah
    Pinsk · 1904
  34. Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
    Lviv (Lemberg) · 1914
  35. De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)
    explains
  36. Historical Library
    Syracuse (Sicily)
    explains
  37. Jewish Antiquities
    explains
  38. Historia Romana
    Rome
    explains
  39. De Bellis
    Constantinople (Istanbul)
    explains
  40. De Virtutibus
    explains

Key passages(20)

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

המונח צדקה3 אשר לביטוי "צדקה" – הוא נגזר מן "צדק", שהוא הצדק ("אלעַדְל"). הצדק הוא: מתן מה שמגיע לכל מי שמגיע לו, ולתת לכל מצוי מן המצויים כפי הראוי לו. על פי המשמעות הראשונה (של מילת המקור 'צדק'), אי

Tap to expand

Very high

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צט, ד): וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵימָתַי נִתַּן הָעֹז לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַדִּין בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ד. דעת המֻעְתַזִלה וסיעתם – יש השגחה מלאה בהתאם לחכמה11 הדעה הרביעית היא דעתם של הסוברים שיש לאדם יכולת (לעשות כפי בחירתו), וכך כל הציוויים והאזהרות והשכר והעונש שנאמרו בתורה נוהגים לשיטתם כסדר. הם סו

Tap to expand

Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE

High

אמנם המין השלישי הוא אשר יחיה האדם עם הזולת בהחלט ואצלו הוא הנהגת המדינה אשר בזה חוייב ההצטדק בהכרח. אם בצדק אדם עצמו עם זולתו במין מהצדק המחלק הטובות הבאות אל הכלל או אל קצתם. ואם בצדק המאמת והמיישר

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

הזאת חשבת למשפט. אחר שסתר את שטתו שאמר שההנהגה נתנה בידי המערכה. שא"כ הלא זאת עול כולל שלא ישגיח שתהיה ההנהגה לפי המעשה. ושיקבלו המונהגים שכר ועונש לפי מעשיהם כמ"ש במענה הקודמת. ע"ז אומר שאם אתה לפי ש

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

High

דָּבָר אַחֵר "הַצּוּר" הַתַּקִּיף. תָּמִים פָּעֳלוֹ, פְּעֻלָּתוֹ שְׁלֵמָה עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשָׂיו אֲפִילוּ (עוֹנָה) [עַוְלָה] שֶׁל כְּלוּם, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּ

Tap to expand

Mishneh Torah, Repentance · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

High

אֵין הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם כְּגוֹן מִי שֶׁאָכַל דָּבָר אָסוּר אוֹ בָּעַל בְּעִילָה אֲסוּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל עֲבֵרוֹת

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

משפט צדק) וכן מכלל יסודי תורת משה רבינו שלא ייתכן מלפניו יתעלה עוול בשום אופן שהוא, ושכל אסון הבא על בני האדם או טובה המגיעה אליהם, יחיד או ציבור – כל זה הוא כפי הדין במשפט צודק שאין בו עוול כלל. אפיל

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

העיקרון: מידה כנגד מידה2 באופן כללי נקבע עונשו של כל מי שתוקף את זולתו, שייעשה בו מה שעשה בשווה: אם פגע בגוף – ייפגע בגופו; ואם פגע בממון – ייפגע בממונו. ובעל הממון רשאי לוותר ולסלוח.3 חריג: רוצח) רק

Tap to expand

High

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בַּמִּשְׁפָּט, לְכָךְ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּינִין אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לְפִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת מַעֲבִירִין עַל הַדִּין וְהוּא נִפְרַע

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

עוד הדת הנימוסית לא תוכל לתת לאיש כדרכיו שוה בשוה ולשער העונשים במדה במשקל, שיהיה האחד לוקה והאחד נסקל והאחד נחנק, ואחד משלם תשלומי כפל ואחד משלם תשלומי ד׳ וה׳, כדי שיהיו העונשים המגיעים לחוטא אמתיים

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

וסמך לזה כי פעל אדם ישלם לו, לרמוז על הגמול הטוב, וכארח איש ימציאנו, לרמוז על העונש המגיע אל הרשע, וחזר עוד לחזק דבריו בטענת היכולת ואמר אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט, רוצה לומר שאחר שהיה האל

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ואמנם אם נאמר שתחית המתים היא כדי להשלים שכר טוב אל הגוף שנצטער בעבודת השם יתברך, ושהוא ראוי בחק משפטי השם והיושר האלהי לשלם שכר אל העובד עצמו ועונש אל הממרה עצמו ולא לזולתו, אף על פי שאינה טענה, לפי

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ונאמר כי כפי השווי והיושר האמתי ראוי שיהיה השכר והעונש מתיחם ונערך אל הפעל שבעבורו יקובל השכר או העונש, ואחר שהפעל ההוא הוא זמניי ראוי שיהיה השכר והעונש זמניי כפי הפעל הזמניי מבלתי שנביט אל ערך העובד

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ומה שנראה לי בזה הוא כי כמו שבשכר אף אם הדין נותן שיהיה זמניי ישוב נצחיי על צד החסד כמו שבארנו, כן בעונש אף על פי שהדין נותן להיות נצחיי הנה הוא ישוב זמניי על צד החסד, וזהו שאמר הכתוב על העונש הזמניי

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

והראיה השנית לקוחה מצד העונשים החלקיים המגיעים לרשעים מדה כנגד מדה, שמזה ילקח ראיה שיש משגיח שופט בצדק, וזה שכשנראה המזיק את חבירו בממון הוא נזוק בממונו, והמזיקו בגופו כאלו תאמר שקצץ ידו או שסימא את ע

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

וזהו שאמר המשורר נודע ה׳ משפט עשה וגו׳, רוצה לומר כי נודע שהשם יתברך עושה משפט כשהרשע נכשל במעשה הרע שעשה ושהזיק לאחרים, כמו שאמר ברשת זו טמנו נלכדה רגלם. ונתבאר זה במקומות רבים בספר תהלים, אמר חרב פת

Tap to expand

Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE

High

הנמשל כי פלס ומאזני משפט ביד ה'. הוא הצדיק הוא הצדק הוא הישר הוא היושר הוא האמתי הוא האמת. באמתתו ישוערו ויוצדקו כל הנמצאים ובו נתכנו צדק ומשפט ומישרים. וכן משה רבן של נביאים (דברים א׳:י״ז) ויהושפט מל

Tap to expand

Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE

High

והנה אחר הדברים האלה אף אנחנו נניח ונאמר הפעם ה' הצדיק אמת ויציב ביום אמת ואמונה בלילה כי צדיק ה' צדקת אהב צדיק וישר הוא אך משפטים נדבר אותו בתורת שאלה ולמוד לדעת ולהודיע מה גדלו דרכיו ומחשבותיו ביושר

Tap to expand

Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE

High

(ב) ועתה אני אומר כי מפני ששלשה מיני הצדק הללו הם נכללים בדיני העבד והאמה העברים כמו שיתבאר לזה שמם תחלת דיני הצדק וראשיתם כי ראוי הוא שיושם תחלה אותו הדין שהוא כנימוס לכל מיני הצדק אשר יבאו אחריו. אמ

Tap to expand