Justice
The virtue of giving each person their due — and, for Plato, the inner harmony in which every part of soul and city does its proper work.
Justice (dikaiosynē) was the Greek name for fairness in our dealings and right order in the community. In the Republic, Plato (4th c. BCE) recast it as a harmony of the soul, in which reason, spirit, and appetite each keep to their role, mirroring a well-ordered city. Aristotle then made it more concrete, treating it as fairness in how goods are distributed and exchanged. The idea became the backbone of Western political and legal thought and a touchstone for later Stoic, Roman, and medieval theories of law.
How it traveled
- History of the Peloponnesian WarAthens · -400explains
- RepublicAthens · -375redefines
- MemorabiliaAthens · -354explains
- CyropaediaAthens · -354explains
- GorgiasAthens · -348explains
- RhetoricChalcis · -335explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- In C. VerremFormiae · -70explains
- Institutio OratoriaRome · 95explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- Res GestaeRome · 400explains
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500
- Midrash TanchumaTiberias · 600
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600
- Midrash TehillimEretz Yisrael (travels) · 1050
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260
- ZoharGuadalajara · 1280
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490
- Abarbanel on TorahNaples · 1505
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860
- Malbim on ProverbsBucharest · 1860
- Malbim on IsaiahBucharest · 1860
- Malbim on JobBucharest · 1860
- Malbim on GenesisBucharest · 1860
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914
- De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)—explains
- Historical LibrarySyracuse (Sicily)explains
- Jewish Antiquities—explains
- Historia RomanaRomeexplains
- De BellisConstantinople (Istanbul)explains
- De Virtutibus—explains
Key passages(20)
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
המונח צדקה3 אשר לביטוי "צדקה" – הוא נגזר מן "צדק", שהוא הצדק ("אלעַדְל"). הצדק הוא: מתן מה שמגיע לכל מי שמגיע לו, ולתת לכל מצוי מן המצויים כפי הראוי לו. על פי המשמעות הראשונה (של מילת המקור 'צדק'), אי
Tap to expand
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צט, ד): וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵימָתַי נִתַּן הָעֹז לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַדִּין בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
ד. דעת המֻעְתַזִלה וסיעתם – יש השגחה מלאה בהתאם לחכמה11 הדעה הרביעית היא דעתם של הסוברים שיש לאדם יכולת (לעשות כפי בחירתו), וכך כל הציוויים והאזהרות והשכר והעונש שנאמרו בתורה נוהגים לשיטתם כסדר. הם סו
Tap to expand
אמנם המין השלישי הוא אשר יחיה האדם עם הזולת בהחלט ואצלו הוא הנהגת המדינה אשר בזה חוייב ההצטדק בהכרח. אם בצדק אדם עצמו עם זולתו במין מהצדק המחלק הטובות הבאות אל הכלל או אל קצתם. ואם בצדק המאמת והמיישר
Tap to expand
הזאת חשבת למשפט. אחר שסתר את שטתו שאמר שההנהגה נתנה בידי המערכה. שא"כ הלא זאת עול כולל שלא ישגיח שתהיה ההנהגה לפי המעשה. ושיקבלו המונהגים שכר ועונש לפי מעשיהם כמ"ש במענה הקודמת. ע"ז אומר שאם אתה לפי ש
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּבָר אַחֵר "הַצּוּר" הַתַּקִּיף. תָּמִים פָּעֳלוֹ, פְּעֻלָּתוֹ שְׁלֵמָה עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשָׂיו אֲפִילוּ (עוֹנָה) [עַוְלָה] שֶׁל כְּלוּם, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Repentance · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אֵין הַתְּשׁוּבָה וְלֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם כְּגוֹן מִי שֶׁאָכַל דָּבָר אָסוּר אוֹ בָּעַל בְּעִילָה אֲסוּרָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל עֲבֵרוֹת
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
משפט צדק) וכן מכלל יסודי תורת משה רבינו שלא ייתכן מלפניו יתעלה עוול בשום אופן שהוא, ושכל אסון הבא על בני האדם או טובה המגיעה אליהם, יחיד או ציבור – כל זה הוא כפי הדין במשפט צודק שאין בו עוול כלל. אפיל
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
העיקרון: מידה כנגד מידה2 באופן כללי נקבע עונשו של כל מי שתוקף את זולתו, שייעשה בו מה שעשה בשווה: אם פגע בגוף – ייפגע בגופו; ואם פגע בממון – ייפגע בממונו. ובעל הממון רשאי לוותר ולסלוח.3 חריג: רוצח) רק
Tap to expand
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כָּל הַתּוֹרָה תְּלוּיָה בַּמִּשְׁפָּט, לְכָךְ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּינִין אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לְפִי שֶׁהַבְּרִיּוֹת מַעֲבִירִין עַל הַדִּין וְהוּא נִפְרַע
Tap to expand
עוד הדת הנימוסית לא תוכל לתת לאיש כדרכיו שוה בשוה ולשער העונשים במדה במשקל, שיהיה האחד לוקה והאחד נסקל והאחד נחנק, ואחד משלם תשלומי כפל ואחד משלם תשלומי ד׳ וה׳, כדי שיהיו העונשים המגיעים לחוטא אמתיים
Tap to expand
וסמך לזה כי פעל אדם ישלם לו, לרמוז על הגמול הטוב, וכארח איש ימציאנו, לרמוז על העונש המגיע אל הרשע, וחזר עוד לחזק דבריו בטענת היכולת ואמר אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט, רוצה לומר שאחר שהיה האל
Tap to expand
ואמנם אם נאמר שתחית המתים היא כדי להשלים שכר טוב אל הגוף שנצטער בעבודת השם יתברך, ושהוא ראוי בחק משפטי השם והיושר האלהי לשלם שכר אל העובד עצמו ועונש אל הממרה עצמו ולא לזולתו, אף על פי שאינה טענה, לפי
Tap to expand
ונאמר כי כפי השווי והיושר האמתי ראוי שיהיה השכר והעונש מתיחם ונערך אל הפעל שבעבורו יקובל השכר או העונש, ואחר שהפעל ההוא הוא זמניי ראוי שיהיה השכר והעונש זמניי כפי הפעל הזמניי מבלתי שנביט אל ערך העובד
Tap to expand
ומה שנראה לי בזה הוא כי כמו שבשכר אף אם הדין נותן שיהיה זמניי ישוב נצחיי על צד החסד כמו שבארנו, כן בעונש אף על פי שהדין נותן להיות נצחיי הנה הוא ישוב זמניי על צד החסד, וזהו שאמר הכתוב על העונש הזמניי
Tap to expand
והראיה השנית לקוחה מצד העונשים החלקיים המגיעים לרשעים מדה כנגד מדה, שמזה ילקח ראיה שיש משגיח שופט בצדק, וזה שכשנראה המזיק את חבירו בממון הוא נזוק בממונו, והמזיקו בגופו כאלו תאמר שקצץ ידו או שסימא את ע
Tap to expand
וזהו שאמר המשורר נודע ה׳ משפט עשה וגו׳, רוצה לומר כי נודע שהשם יתברך עושה משפט כשהרשע נכשל במעשה הרע שעשה ושהזיק לאחרים, כמו שאמר ברשת זו טמנו נלכדה רגלם. ונתבאר זה במקומות רבים בספר תהלים, אמר חרב פת
Tap to expand
הנמשל כי פלס ומאזני משפט ביד ה'. הוא הצדיק הוא הצדק הוא הישר הוא היושר הוא האמתי הוא האמת. באמתתו ישוערו ויוצדקו כל הנמצאים ובו נתכנו צדק ומשפט ומישרים. וכן משה רבן של נביאים (דברים א׳:י״ז) ויהושפט מל
Tap to expand
והנה אחר הדברים האלה אף אנחנו נניח ונאמר הפעם ה' הצדיק אמת ויציב ביום אמת ואמונה בלילה כי צדיק ה' צדקת אהב צדיק וישר הוא אך משפטים נדבר אותו בתורת שאלה ולמוד לדעת ולהודיע מה גדלו דרכיו ומחשבותיו ביושר
Tap to expand
(ב) ועתה אני אומר כי מפני ששלשה מיני הצדק הללו הם נכללים בדיני העבד והאמה העברים כמו שיתבאר לזה שמם תחלת דיני הצדק וראשיתם כי ראוי הוא שיושם תחלה אותו הדין שהוא כנימוס לכל מיני הצדק אשר יבאו אחריו. אמ
Tap to expand