Middat HaRachamim (Attribute of Mercy)
God's attribute of mercy — the compassion that tempers strict justice and, in Jewish thought, makes the world's continued existence possible.
Middat HaRachamim — the attribute of mercy — is one of the central ways Jewish thought describes how God relates to creation. Where Middat HaDin (the attribute of strict justice) demands accountability, Middat HaRachamim represents compassion, forgiveness, and lovingkindness: the quality that allows God to receive human beings back when they fall short.
The concept has firm roots in rabbinic literature. The rabbis observed that the Torah uses two different divine names — one linked to mercy and one to judgment — and built a rich theology around their interplay. In their view, a world governed by strict justice alone could not survive; mercy is what sustains creation despite human imperfection. This idea runs through liturgy as well: the High Holiday prayers, in particular, appeal repeatedly to divine compassion over strict judgment.
Medieval Jewish philosophers explored what mercy means in a being without emotion in the human sense, asking how divine compassion operates and how it relates to providence. Kabbalistic writers gave the concept a structural role, associating Middat HaRachamim with specific sefirot within the system of divine emanations and mapping how mercy flows through reality. Hasidic teachers later made the cultivation of human compassion — understood as a reflection of divine mercy — central to spiritual life, teaching that recognizing God's mercy transforms how one understands suffering, forgiveness, and the possibility of return.
How it traveled
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300explains
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548redefines
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575redefines
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750explains
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760explains
- Sidduro Shel ShabbatCzernowitz (Chernivtsi) · 1770explains
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · 1772redefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775redefines
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780redefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780redefines
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782redefines
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · 1786redefines
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790redefines
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800redefines
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801redefines
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802redefines
- Likkutei TorahLiadi · 1810redefines
- Zera KodeshRopshitz (Ropczyce) · 1810redefines
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · 1820redefines
- Bat AyinTzfat · 1820redefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · 1822explains
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825explains
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840explains
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860explains
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900redefines
- Olat ReiyahJerusalem · 1915explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925redefines
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945redefines
Key passages(20)
וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
"אָשִׁירָה לַיי" שֶׁהוּא רַחְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות לד,ו) "יי! יי! אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת." וְאוֹמֵר (תהלים קמה,י) "חַנּוּן וְרַחוּם יי." וְאוֹמֵר (דברים ד,לא) "כּ
Tap to expand
(דברים ג כד) ה׳, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה׳ – זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד ו): ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן״. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים – זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח)
Tap to expand
הלכה: רִבִּי [פִּינְחָס] בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן כְּקוֹרֵא תִּיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּ
Tap to expand
[ג] כרחם אב על בנים רחם וג' (תהלים קג:יג). כאיזה אב, תני ר' חייא כרחמן שבאבות. ואיזה רחמן שבאבות, ר' עזריה בשם ר' אחא זה אבי' אברהם. את מוצ' קודם עד שלא הביא הקב"ה מבול על הסדומיים א' אבינו אברהם לפני
Tap to expand
ה' ה'. מִדַּת רַחֲמִים הִיא, אַחַת קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאַחַת אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא וְיָשׁוּב (ראש השנה י"ז):
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב שֶׁהִיא גְּדוּשָׁה. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ, רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי (שָׁאוּל) [שְׁמוּא
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. כבר בארנו למעלה במקומות רבים כי הקב"ה יתעלה ויתברך מנהיג עולמו ע"י מדותיו הן לרחמים הן לדין זהו שנאמר הרועה בשושנים (שה
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
דוגמא לדבר זה אמרו רז"ל בספר הזוהר וכבר הבאנו אותו למעלה בענין שתי תורים או שני בני יונה (פנחס רמ"א א) ואי תימא היאך יתפשט מהאי יונה או משפנינא דא לכמה סיטרין חיילין דלית להון שיעור. <תרגום - ואם ת
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ובספר הזוהר [קדושים פ"ה ב'] רבי יוסי פתח לא תעשו עול במשפט. <תרגום - רבי יוסי פתח "לא תעשו עול במשפט">. הא איתמר בפרשתא דא מלין עילאין ויקירין דאית ביה בפיקודי דאורייתא. <הרי למדנו שבפרשה זו
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ומן השם הזה מתחלת מידת הדין להימשך בספירות אבל אינה מידת הדין גמורה, שהוא נאחז בעולם הרחמים. ולפיכך נכתב במכתב הרחמים ונקרא בקריאת הדין, נכתב יהו"ה ונקרא אלהים. וזהו סוד קשר מידת הדין במידת הרחמים, למ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דע כי יש למעלה מידת רחמים גמורה, ונקראת אהי"ה זקן, היא המרחמת בלי תערובת דין. וכשבני אדם חוטאים מידת הדין מתוחה כנגדם, וכשעומדים לדין והשם יתברך שהוא יהו"ה רואה שאם יגמר הדין תהיה כליה בכל העולמות, מה
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דע שיש מן הבריות מי שאינו ראוי לא לרחום, ולא לחנון, ולא לארך אפי"ם, אבל הוא ראוי ליענש מיד. מה עושה מידת א"ל שהיא מידת הרחמים? כששוקלים עונות של אותה הבריה כשהיא נידונת בבית דין של מעלה, מסלקת עוון רא
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דעו כי לפעמים נמצאו ישראל חסרים ואינן ראויין לטובה ולא לרחמים, לפי שאינן עוסקים לא בתורה ולא במצוות. וכשהן נידונין בבית דין של מעלה ויצא מן הדין שיהיו נענשים בכל מיני מכה, באותה שעה ממהרת מידת אברהם ש
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ודע כי למעלה מכל אלו המחנות, ולמעלה מבית דין הגדול הנקרא אלהים, יושבת מידת הרחמים הגמורה שאין בה תערובת דין בעולם, אלא כולה רחמים וחסד וחמלה וחנינה, מבלי צד דין שבעולם. והמידה הזאת מרחמת, אף על פי שאי
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
וכל המידה הזאת שופעת הרחמים הגדולים המשפיעים דרך י"ג צינורות העליונים בי"ג מידות אשר בעולם המשפט וכל זה איננו מצד גזר דין אלא מצד רצון ורחמים ואף על פי שאין בני העולם ראויים לכך, מאמר שאותו צדיק גרם ל
Tap to expand
דע כי המדה שעיקרה ורובה רחמים אע"פ שיש בה קצת דין אותה נקרא מדת רחמים וכל מדה שעיקרה ורובה דין אע"פ שיש בה קצת רחמים אנו קוראים אותה מדת הדין ותדע לך שכן הוא שאם לא תאמר כן נמצא קוצץ בנטיעות ומפריד בי
Tap to expand
וזו היא הספירה הנקרא אמת והנני מבאר בתחלה נקרא רחום ואחריו חנון ואחריו ארך אפים ואחריו רב חסד ואם לא יספיקו כלם ואמת רחום בתחלת הבריאה בגיחו מרחם יצא אחר כן חנון חונן ומרחם ומשלו נותן מתנת חנן ואחר כן
Tap to expand
והספירה הזאת נקראת - רחמים והנני מבאר היודעים סוד סתרי מרכבה והיודעים סוד הרחמים הפנימים וסוד ובדעת חדרים ימלאון יבין סוד זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ידו"ד והמבין סוד רחום יבין סו
Tap to expand
בְּגִין כַּךְ, בַּר נָשׁ דָּא, אַף עַל גַּב דְּפָשַׁע בֵּיהּ, וּפָגִים בְּאַתְרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְתָב לְקַמֵיהּ, מְקַבֵּל לֵיהּ, וְחָס עָלֵיהּ, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָלֵא רַחֲמִין אִיה
Tap to expand