Middat HaRachamim (Attribute of Mercy)
God's compassion that softens strict justice, ensuring creation survives through lovingkindness rather than punishment alone.
In Jewish mystical thought, God is understood to operate through two primary modes: strict justice (which would destroy the world if applied without limit) and mercy or compassion. Middat HaRachamim—literally "the attribute of mercy"—is the divine quality of compassion and lovingkindness that tempers judgment. Think of it like a judge who could impose the harshest penalty according to law, but chooses instead to show clemency based on understanding and care.
This idea emerges from the observation that if God were purely just, demanding perfect behavior, creation couldn't sustain itself. The Attribute of Mercy is what allows God to receive humans back when they stumble, to give without first demanding they "earn" it, and to continue nurturing existence despite imperfection. It's not soft sentimentality but the active, sustaining force that makes creation possible.
Across centuries, mystical teachers developed this concept further. Early kabbalists in medieval Spain explored how mercy flows through the Sefirot (the divine emanations). Later Hasidic masters, especially those in Eastern Europe, made mercy central to spiritual practice itself—teaching that human compassion mirrors divine mercy, and that recognizing God's mercy transforms how we understand suffering and forgiveness.
How it traveled
- DeuteronomyEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- ExodusEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- JeremiahEretz Yisrael (travels) · -590explains
- NehemiahEretz Yisrael (travels) · -420explains
- II ChroniclesEretz Yisrael (travels) · -400explains
- JonahEretz Yisrael (travels) · -400explains
- JoelEretz Yisrael (travels) · -400explains
- Targum Jonathan on Deuteronomy— · 30explains
- Targum Jonathan on Exodus— · 30explains
- Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai— · 200explains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · 220explains
- Avot DeRabbi Natan, Recension BYavneh · 220explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifrei BamidbarEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifra— · 250explains
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SotahTiberias · 400explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- Eikhah RabbahTiberias · 500explains
- Rosh HashanahSura (Babylonia) · 500explains
- SotahSura (Babylonia) · 500explains
- Avodah ZarahSura (Babylonia) · 500explains
- ChagigahSura (Babylonia) · 500explains
- MegillahSura (Babylonia) · 500explains
- YomaSura (Babylonia) · 500explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
Key passages(20)
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
"אָשִׁירָה לַיי" שֶׁהוּא רַחְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות לד,ו) "יי! יי! אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת." וְאוֹמֵר (תהלים קמה,י) "חַנּוּן וְרַחוּם יי." וְאוֹמֵר (דברים ד,לא) "כּ
Tap to expand
(דברים ג כד) ה׳, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ה׳ – זוֹ מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד ו): ״ה׳ ה׳ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן״. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים – זוֹ מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב ח)
Tap to expand
הלכה: רִבִּי [פִּינְחָס] בְּשֵׁם רִבִּי סִימוֹן כְּקוֹרֵא תִּיגָר עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַל קַן צִיפּוֹר הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ וְעַל אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא הִגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ. רִבִּ
Tap to expand
[ג] כרחם אב על בנים רחם וג' (תהלים קג:יג). כאיזה אב, תני ר' חייא כרחמן שבאבות. ואיזה רחמן שבאבות, ר' עזריה בשם ר' אחא זה אבי' אברהם. את מוצ' קודם עד שלא הביא הקב"ה מבול על הסדומיים א' אבינו אברהם לפני
Tap to expand
ה' ה'. מִדַּת רַחֲמִים הִיא, אַחַת קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאַחַת אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא וְיָשׁוּב (ראש השנה י"ז):
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב שֶׁהִיא גְּדוּשָׁה. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ, רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי (שָׁאוּל) [שְׁמוּא
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש. כבר בארנו למעלה במקומות רבים כי הקב"ה יתעלה ויתברך מנהיג עולמו ע"י מדותיו הן לרחמים הן לדין זהו שנאמר הרועה בשושנים (שה
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
דוגמא לדבר זה אמרו רז"ל בספר הזוהר וכבר הבאנו אותו למעלה בענין שתי תורים או שני בני יונה (פנחס רמ"א א) ואי תימא היאך יתפשט מהאי יונה או משפנינא דא לכמה סיטרין חיילין דלית להון שיעור. <תרגום - ואם ת
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ובספר הזוהר [קדושים פ"ה ב'] רבי יוסי פתח לא תעשו עול במשפט. <תרגום - רבי יוסי פתח "לא תעשו עול במשפט">. הא איתמר בפרשתא דא מלין עילאין ויקירין דאית ביה בפיקודי דאורייתא. <הרי למדנו שבפרשה זו
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ומן השם הזה מתחלת מידת הדין להימשך בספירות אבל אינה מידת הדין גמורה, שהוא נאחז בעולם הרחמים. ולפיכך נכתב במכתב הרחמים ונקרא בקריאת הדין, נכתב יהו"ה ונקרא אלהים. וזהו סוד קשר מידת הדין במידת הרחמים, למ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דע כי יש למעלה מידת רחמים גמורה, ונקראת אהי"ה זקן, היא המרחמת בלי תערובת דין. וכשבני אדם חוטאים מידת הדין מתוחה כנגדם, וכשעומדים לדין והשם יתברך שהוא יהו"ה רואה שאם יגמר הדין תהיה כליה בכל העולמות, מה
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דע שיש מן הבריות מי שאינו ראוי לא לרחום, ולא לחנון, ולא לארך אפי"ם, אבל הוא ראוי ליענש מיד. מה עושה מידת א"ל שהיא מידת הרחמים? כששוקלים עונות של אותה הבריה כשהיא נידונת בבית דין של מעלה, מסלקת עוון רא
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
דעו כי לפעמים נמצאו ישראל חסרים ואינן ראויין לטובה ולא לרחמים, לפי שאינן עוסקים לא בתורה ולא במצוות. וכשהן נידונין בבית דין של מעלה ויצא מן הדין שיהיו נענשים בכל מיני מכה, באותה שעה ממהרת מידת אברהם ש
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ודע כי למעלה מכל אלו המחנות, ולמעלה מבית דין הגדול הנקרא אלהים, יושבת מידת הרחמים הגמורה שאין בה תערובת דין בעולם, אלא כולה רחמים וחסד וחמלה וחנינה, מבלי צד דין שבעולם. והמידה הזאת מרחמת, אף על פי שאי
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
וכל המידה הזאת שופעת הרחמים הגדולים המשפיעים דרך י"ג צינורות העליונים בי"ג מידות אשר בעולם המשפט וכל זה איננו מצד גזר דין אלא מצד רצון ורחמים ואף על פי שאין בני העולם ראויים לכך, מאמר שאותו צדיק גרם ל
Tap to expand
דע כי המדה שעיקרה ורובה רחמים אע"פ שיש בה קצת דין אותה נקרא מדת רחמים וכל מדה שעיקרה ורובה דין אע"פ שיש בה קצת רחמים אנו קוראים אותה מדת הדין ותדע לך שכן הוא שאם לא תאמר כן נמצא קוצץ בנטיעות ומפריד בי
Tap to expand
וזו היא הספירה הנקרא אמת והנני מבאר בתחלה נקרא רחום ואחריו חנון ואחריו ארך אפים ואחריו רב חסד ואם לא יספיקו כלם ואמת רחום בתחלת הבריאה בגיחו מרחם יצא אחר כן חנון חונן ומרחם ומשלו נותן מתנת חנן ואחר כן
Tap to expand
והספירה הזאת נקראת - רחמים והנני מבאר היודעים סוד סתרי מרכבה והיודעים סוד הרחמים הפנימים וסוד ובדעת חדרים ימלאון יבין סוד זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ידו"ד והמבין סוד רחום יבין סו
Tap to expand
בְּגִין כַּךְ, בַּר נָשׁ דָּא, אַף עַל גַּב דְּפָשַׁע בֵּיהּ, וּפָגִים בְּאַתְרָא דְּלָא אִצְטְרִיךְ, וְתָב לְקַמֵיהּ, מְקַבֵּל לֵיהּ, וְחָס עָלֵיהּ, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָלֵא רַחֲמִין אִיה
Tap to expand
Sefer HaKanah · Anonymous (Sefer HaKanah / Sefer HaPeliyah author) · 1380 CE
ומדת הרחמים אומרת אם עונות תשמור יה אדני מי יעמוד ר"ל לכן שיתף הקב"ה דין ברחמים לדונם ברחמים שאם ידינם בדין מ"י יעמוד עם בניה כולם יבטלו, מדה"ד אומרת רשע בעונו ימות לא יתחייבו כל העולם כליה כי יש קיו
Tap to expand