Ṣifāt (Divine Attributes)

9 לפי הביאור הזה תדע שמי שאינו משיג כראוי את האלוה, והרחוק מידיעתו, הוא זה שלא התבררה לו שלילת עניין מן העניינים שלאדם אחר הוכחה שלילתם ממנו. נמצא שכל מי ששלילותיו מועטות – השגתו דלה יותר, כפי שביארנו

Tap to expand

פרק כ״ד יבאר שיש תארים שהענין נגלה בהם שייוחסו אליו יתברך מצד פעולותיו ויש תארים שהענין מסופק בהם אם הם מצד עצמו או מצד פעולותיו, ויבאר הדרך שיובנו התארים כשהעניין מסופק בהם, ויבאר הבנת קצת תארים כחי

Tap to expand

ואחר כן אומר שבשער הזה טעו הנוצרים וחשבו בו זולתו, והביאם זה אל שישימוהו שלשה, ויצאו ‏אל הכפירה. והנה אני מקיים שיש עליהם מהתשובה מהמושכל, ובאחד האמת באחדותו אעזר. ‏ואינני מכוין בתשובה הזאת עמי הארץ ש

Tap to expand

סתרי תורה3 ואילו הדיון על התארים וכיצד יש לשלול אותם ממנו, ומה משמעות התארים המיוחסים לו, וכן הדיון על בריאתו את מה שברא, ועל תיאור הנהגתו את העולם, וכיצד היא השגחתו על זולתו, ומשמעות חפצו ורצונו וידי

Tap to expand

ודע כי בהיות הש"י משכלל ואילו כל הדברים בו מתאחזות הספירות כמו שהודעתיך לא הוצרך להזכירו במעשה בראשית לפי שעדיין לא היו כל הדברים נגמרים בגמר מלאכה ולא היה העולם על מלואו אלא כל הדברים היו נעשים ובאים

Tap to expand

ואחר כן אדבר על האיכות, והם המקרים, ואומר: שהוא באמת לא יתכן שיקרהו מקרה, כי הוא בורא ‏המקרים כלם. וזה אשר נמצא שאומר שהוא אוהב דבר או שונא דבר, הענין בזה שכל אשר צונו בו ‏קראו אהוב אצלו, כאשר חייבנו

Tap to expand

וּכְבָר הֶאֱרִיךְ בְּבֵאוּר הָעִנְיָן הַזֶּה הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבֵּינוּ סְעַדְיָה זַ״ל בְּסֵפֶר הָאֱמוּנוֹת וּבְפֵרוּשׁ סֵדֶר בְּרֵאשִׁית וּבְפֵרוּשׁ סֵדֶר וָאֵרָא וּבְסֵפֶר יְצִירָה מָה שֶׁיֵּשׁ ב

Tap to expand

(ב) אָמַר הֶחָבֵר: שְׁמוֹת הַבּוֹרֵא חוּץ מֵהַמְפֹרָשׁ הֵם מִדּוֹת וְתַבְנִיּוֹת טְפֵלִיּוֹת נִלְקָחוֹת מֵהִפָּעֲלֻיּוֹת הַבְּרוּאִים לוֹ כְּפִי גְזֵרוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו, וְנִקְרָא רַחוּם כְּשֶׁהוּא מְ

Tap to expand

ובספר הזוהר [אדרא זוטא רצ"ב ב'] פירש ארך אפים מלשון ארוכה שפירושו רפואה ואמרו שם כד מסתכלין אנפוי דזעיר אפין באפוי דעתיקא קדישא כלא ארך אפים איקרי. <תרגום - וכשמסתכלים פניו של ז"א בפנים של עתיקא קד

Tap to expand

לפי שיחס הנשוא אל הנושא בזאת ההקדמה גם כן יחס החיוב והנושא באלו השלשה הקדמות אחד והוא דאל יתברך וכבר דברנו בו במה שקדם הנה נשאר עלינו שנבאר בשרש הזה הגבול. הנשוא והוא אמרנו אחד כי ג"כ בו נחלקו המפרשים

Tap to expand

אמנם כאשר יגרום החטא בהפסד ההסכמה והשלום בין הכתות המקבלים ויחלש חוט החסד המשוך עליהם כשיעור הסבה המניעה וכל שכן אם תספוק להפסיקו לגמרי אז ודאי ישתנו אצלו אלו התוארים הצירופיים עד שיהפך אליהם ממשפיע א

Tap to expand

וְהָעֲשִׂירִי: בַּמִּדּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הַמֻּשְׂכָּלוֹת וְהַכְּתוּבוֹת וְהַפָּנִים אֲשֶׁר יִתְבָּאֵר מֵהֶם לְקַיְּמָם לוֹ וּלְהַרְחִיקָם מִמֶּנּוּ:

Tap to expand

נמצא יעקב אבינו שאחז בידו שתי מידות הנקראות ימין ושמאל, ואחז בידו מידת החסד ומידת העונש, ואחז בידו מצוות עשה ומצוות לא תעשה, נמצאת למד שאחז בידו מידת ה' שהוא אמת, בסוד 'ויהו"ה אלהים אמת'; חותם המשפט,

Tap to expand

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל בְּרִיָּין אִינוּן, מִנַּיְיהוּ עַל יְדֵי בְּרִיאָה, וּמִנַּיְיהוּ עַל יְדֵי יְצִירָה, וּמִנַּיְיהוּ עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה. וּסְפִירָאן, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא בְּרָא וְיָצַר וַע

Tap to expand

ועל הדרך הזה שבארנו כל המדב' בעניני יי' ית' אין ראוי לקבוע לו לא בשמותיו ולא במדותיו לא שם קבוע ולא מדה קבועה ר"ל שיאמר שם האל מורה על רחמים ולא על דין. וזה על דין ולא על רחמים. וכן במדה זו רחמים ולא

Tap to expand

לפי שהשרש הזה [היות האל ית׳ אחד דבר יכלול שני ענינים] (כבר יכלול בעניינים) הא׳ היות האל ית׳ אחד בעצמו בתכלית הפשיטות והשני מניעת השניות וזה כי כשהונח היותו ית' פשוט אחד בעצמו כבר יפול הספק אם יש שם א

Tap to expand

אנכי ה' אלהיך על הדרך עצמו שאז"ל (ב"ר פרש' ל"ט) באברהם אביהם שהיה אומר לבני דורו כסבורין אתם שאין מנהיג לעולם מיד הציץ עליו הקב"ה ואמר אני בעל העולם שנאמר (בראשית י"ב) ויאמר י"י אל אברם כמו שנזכר שם ש

Tap to expand

ספר הזוהר [אדרא רבא ק"ל ב'] תאנא כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר לבעל החוטם אני מבקש לבעל החוטם אני מתחנן. היינו רזא דכתיב ותהלתי אחטם לך. והענין בעבור שהיה צריך למדת הדין על כן היה אומר לבע

Tap to expand

וְלָקֳבֵל אִלֵּין גִּלְגּוּלִין שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, שִׁנּוּי מָקוֹם כְּגַוְונָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה כו כא) הִנֵּה יהו"ה יוֹצֵא מִמְּ

Tap to expand

לְבָתַר וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים. וְעָבִיד לֵיהּ לְז' מָאנִין יַקִּירִין, וְקָרָא לוֹן: גְּדוּלָ"ה. גְּבוּרָ"ה. תִפְאֶרֶת. נֶצַ"ח. הוֹ"ד. יְסוֹ"ד. מַלְכוּ"ת. וְקָרָא גַּרְמֵיהּ גָּדוֹל בַּגְּדוּ

Tap to expand