Ona'at Mamon (Financial Wronging)
Jewish law forbids charging more than one-sixth above fair price in a business transaction.
In the Torah and later Jewish teaching, there is a rule about honesty in commerce: if you sell something or charge for a service, you cannot overcharge by more than about 17 percent (one-sixth) above what the item is actually worth. If you do, the buyer can demand their money back or the transaction can be undone. This rule appears in Leviticus and was elaborated extensively in the rabbis' discussions about fair dealing.
The principle reflects a deeper value: that commercial life, like all human relationships, should be governed by fairness and respect for the other person's dignity. A merchant or tradesperson isn't free to exploit someone's ignorance or desperation. The one-sixth threshold was understood as a practical line—small markup is normal and expected in business—but beyond that point, you've crossed into wronging another person. Over centuries, Jewish legal authorities refined the rule, asking questions like: What counts as 'fair price'? Does this apply to all goods equally? Can both buyer and seller claim this protection?
How it traveled
- LeviticusEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Tosefta Bava Metzia— · 190explains
- Sifra— · 250explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud Bava BatraTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud Bava MetziaTiberias · 400explains
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500explains
- Bava KammaSura (Babylonia) · 500explains
- KetubotSura (Babylonia) · 500explains
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- BekhorotSura (Babylonia) · 500explains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · 600explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Teshuvot HaGeonimSura (Babylonia) · 900explains
- Rif Bava Metzia— · 1085explains
- Rif Bava Batra— · 1085explains
- Rif Bava Kamma— · 1085explains
- Rif Ketubot— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- Bekhor Shor— · 1145explains
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175explains
- Mishneh Torah, SalesFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Negative MitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaMitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Tosafot on Bava MetziaTroyes (Champagne) · 1230explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Meiri on Bava MetziaPerpignan · 1300explains
Key passages(20)
וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ א֥וֹ קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תּוֹנ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃
Tap to expand
הָאוֹנָאָה, אַרְבָּעָה כֶסֶף מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֶסֶף לַסֶּלַע, שְׁתוּת לַמִּקָּח. עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר. עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ. הוֹרָה רַבִּי טַרְפוֹן בְּלוֹד, הָ
Tap to expand
[ה] וכמה היא אונאה ארבעה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע, שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר? עד כדי שיראה לתגר או לבקי. הורה ר' טרפון בלוד האונאה שמונת כסף לסלע, שליש למקח. ושמחו תגרי לוד. אמר להם "מותר להחזיר
Tap to expand
Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ כַּמָּה תְּהֵא הַסֶּלַע חֲסֵירָה וְלֹא יְהֵא בָּהּ אוֹנָאָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבַּע אִיסָּרוֹת, אִיסָּר לְדִינָר. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבַּע פּוּנְדְּיוֹנוֹת, פּוּנְדְּיוֹן לְ
Tap to expand
Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב עָנָן: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה״ – אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה. ״עַל מְנָת שֶׁאֵין בּוֹ אוֹנָאָה״ – הֲרֵי
Tap to expand
Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בִּכְדֵי אוֹנָאָה, וְלָא תֵּיפוֹךְ, וּבִדְרַב חִסְדָּא קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר: מַאי אֵין לָהֶם אוֹנָאָה? אֵינָן בְּתוֹרַת אוֹנָאָה,
Tap to expand
Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה ה׳ נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַכֹּל נִפְרָע בִּידֵי שָׁלִיחַ
Tap to expand
מתני' האונאה ארבעה כסף מכ"ד כסף לסלע שתות למקח עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמונה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד אמר להם מותר להחזיר כל היום אמרו לו יני
Tap to expand
גמ' איתמר רב (כהנא) אמר שתות מקח שנינו ושמואל אמר שתות מעות נמי שנינו דכ"ע שוי שיתא בה או שיתא בז' כ"ע לא פליגי דכיון דבתר מקח אזלינן אונאה הויא כי פליגי שוי ה' בשיתא או שוי ז' בשיתא לשמואל דאמר בתר מ
Tap to expand
מתני' אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר רבי יהודה אומר אין לתגר אונאה מי שהוטל עליו ידו על העליונה רצה אומר תן לי את מעותי או תן לי מה שהוניתני:
Tap to expand
מתני' כמה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה אונאה ר"מ אומר מארבעה איסרות מאיסר לדינר ד' יהודה אומר ד' פונדיונות מפונדיון לדינר רש"א (דף נב.) מח' פונדיונות מב' פונדיונות לדינר:
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1167 CE
הזהירנו מהונות קצתנו את קצתנו בסחורה ובמקח ובממכר. והוא אמרו וכי תמכרו ממכר וגו' אל תונו איש את אחיו. ובספרא אמרו באונאת ממון הכתוב מדבר. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ברביעי ממציעא. (בהר, הלכות מכירה פי
Tap to expand
Mishneh Torah, Negative Mitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שלא יונה במקח וממכר, שנאמר "אל תונו, איש את אחיו" (ויקרא כה,יד).
Tap to expand
Mishneh Torah, Sales · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם הוֹנָיָה. הַקַּרְקָעוֹת וְהָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֲפִלּוּ מָכַר שְׁוֵה אֶלֶף בְּדִינָר אוֹ שְׁוֵה דִּינָר בְּאֶלֶף אֵין בָּהֶן הוֹנָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
המוכר צריך שימכור באמונה ובלא אונאה ואם הודיע דמי מקחו ודמי מה שרוצה להרויח בו אע"פ שמרויח יתר משתות אין כאן דין אונאה כמו שיתבאר ומ"מ בית דין חייבים להעמיד שערים בכל דבר שיש בו חיי נפש ומחשבין דמי המ
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
מכר שוה חמשה בששה הרי זה יתר משתות אצל המקח אלא שהוא שתות מעות ונתאונה לוקח וכן שוה שבעה בששה הוא פחות משתות למקח והוא לשתות למעות ונתאונה מוכר והרי זה בדין אונאה שכל שיש אונאה באחד מששה הן לצד המקח ה
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
המוכר חפץ לחברו ואמר אחד מהם לחברו על מנת שאין לך עלי אונאה אין זה כלום והרי הוא בדין אונאה ולא מטעם מתנה על מה שכתוב בתורה שהרי המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים שהרי האומר לאשה הרי את מק
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
אמר המאירי האונאה ארבעה כסף פי' למקח הסלע על הדרך שהתבאר הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה והוא לענין מודה מקצת שחייב שבועה ונאמר בתורה כסף או כלים ופרשו בו כסף דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים הא א
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE
הלכות אונאה ומקח טעות אסור לאדם להונות לחבירו בין במקחו בין בממכרו ואיזה מהן שאינה בין מוכר בין לוקח עובר בלאו אם הוא במזיד ואם הוא בשוגג הוא באיסור לאו ואין לוקין עליו לפי שבכלל לאו דלא תגזול הוא דנ
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE
היתה האונאה יותר על שתות כל שהוא כגון שמכר שוה ששים בשבעים ופרוטה או בחמשים פחות פרוטה אין כאן חזרה אלא אם המתאנה תובע אונאתו יכול המאנה לומר לא אחזיר לך אלא יתבטל המקח ויעמוד כל אחד בשלו:
Tap to expand