Shtar Chov (Debt Document)
The written promissory note — and what makes it enforceable in beit din.
The written promissory note — and what makes it enforceable in beit din.
How it traveled
- Jerusalem Talmud KetubotTiberias · c. 400 CEattested_hebrew_phrase
- Babylonian Talmud, Bava BatraSura (Babylonia) · c. 500 CEattested_hebrew_phrase
- Babylonian Talmud, GittinSura (Babylonia) · c. 500 CEattested_hebrew_phrase
- Babylonian Talmud, KetubotSura (Babylonia) · c. 500 CEattested_hebrew_phrase
- Babylonian Talmud, Bava MetziaSura (Babylonia) · c. 500 CEattested_hebrew_phrase
- Rif Bava BatraKairouan · c. 1085 CEattested_hebrew_phrase
- Mishneh Torah, Creditor and DebtorFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEattested_hebrew_phrase
- Meiri on Bava MetziaPerpignan · c. 1300 CEattested_hebrew_phrase
- Meiri on Bava BatraPerpignan · c. 1300 CEdiscusses
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · c. 1325 CEattested_hebrew_phrase
- TurToledo (Castile) · c. 1335 CEattested_hebrew_phrase
- Nimukei Yosef on Bava BatraSpain (medieval) · c. 1450 CEattested_hebrew_phrase
- Shulchan Arukh, Choshen MishpatTzfat · c. 1565 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Meiri on Bava Batra · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
המשנה השלש עשרה והיא מענין משנה שלפניה ואמר על זה המלוה את חברו בשטר גובה מנכסים משועבדים על ידי עדים גובה מנכסים בני חורין הוציא עליו שטר ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין אמר המאירי המלוה את חב
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 150 CE
וירדו אבותינו מצרימה (במדבר שם טו). כל אותו הענין, משל לשני אחים שיצא שטר חוב על זקינם, עמד אחד מהם ופרע אותו, לימים התחיל לשאול חפץ מאחיו, א"ל אתה ידעת שאותו חוב על שנינו היה, ואני הוא שפרעתו אל תחז
Tap to expand
אָמַר לָהּ, כִּנְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה, אוֹ שֶׁמְּצָאָתוֹ מֵאֲחוֹרָיו, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ, אֵינוֹ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ, הֵא גִטֵּךְ. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה, נֵעוֹרָה, קוֹרְאָה וַ
Tap to expand
הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהַלָּה הוֹצִיא שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה, אַדְמוֹן אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר, אִלּוּ הָיִיתִי חַיָּב לְךָ, הָיָה לְךָ לְהִפָּרַע אֶת שֶׁלְּךָ כְּשֶׁמָּכַרְ
Tap to expand
שְׁנַיִם שֶׁהוֹצִיאוּ שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה, אַדְמוֹן אוֹמֵר, אִלּוּ הָיִיתִי חַיָּב לְךָ, כֵּיצַד אַתָּה לֹוֶה מִמֶּנִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זֶה גוֹבֶה שְׁטַר חוֹבוֹ וְזֶה גּוֹבֶה שְׁטַר חוֹבוֹ:
Tap to expand
וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנוֹ בְּיָדָהּ מְשַׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ הֲרֵי זוֹ מְג
Tap to expand
Jerusalem Talmud Bava Batra · c. 375 CE
שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְעִיר אַחַת כול׳. וְאֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה כול'. כְּגוֹן דָּמְרִין כֵּן. אֲנִי פְלוֹנִי בֵּן פְּלוֹנִי לוֹוֶה מִמְּךָ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עָרֵב.
Tap to expand
Jerusalem Talmud Bava Batra · c. 375 CE
משנה: שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד. עֲשָׂאָן לִשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי קַח לָךְ עֲבָדִ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Gittin · c. 375 CE
משנה: אָמַר לָהּ כִּינְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִיטָּהּ אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ הֵא גִיטֵּיךְ. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁינָה נֵיעוֹרָה קוֹרְא
Tap to expand
Jerusalem Talmud Gittin · c. 375 CE
הלכה: אָמַר לָהּ כִּינְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה כול׳. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּש
Tap to expand
Jerusalem Talmud Ketubot · c. 375 CE
הלכה: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שָׁלֹשׁ נָשִׁים כול׳. שְׁמוּאֵל אָמַר שׁוּחָדָא דְדַיָינֵי. לִשְׁנֵי שְׁטָרוֹת שֶׁיָּצְאוּ עַל שָׂדֶה אַחַת אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצוּ בֵּית דִּין לְהַחֲלִיט מַחֲלִיטִין. מַת
Tap to expand
Jerusalem Talmud Ketubot · c. 375 CE
משנה: הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ וְהַלָּה הוֹצִיא שֶׁמָּכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה אַדְמוֹן אוֹמֵר אִילּוּ חַיָיב הָיִיתִי לָךְ הָיָה לָךְ לְהִיפָּרַע אֶת שֶׁלָּךְ כְּשֶׁמָּכַרְתָּ לִי אֶת הַשָּׂד
Tap to expand
Jerusalem Talmud Ketubot · c. 375 CE
הלכה: הַמּוֹצִיא שְׁטָר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ כול׳. רִבִּי יוֹנָה אוֹמֵר. בְּיָפֶה בְכָךְ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָפֶה בְכָךְ. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה לֵיהּ קַרְקַע. יְכִיל הוּא מֵימַר לֵיהּ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Ketubot · c. 375 CE
משנה: שְׁנַיִם שֶׁהוֹצִיאוּ שְׁטָר חוֹב זֶה עַל זֶה אַדְמוֹן אוֹמֵר אִילּוּ חַיָיב הָיִיתִי לָךְ כֵּיצַד אַתָּה לוֹוֶה מִמֶּנִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זֶה גוֹבֶה שְׁטָר חוֹבוֹ וְזֶה גוֹבֶה שְׁטָר חוֹב
Tap to expand
Jerusalem Talmud Ketubot · c. 375 CE
משנה: הוֹצִיאָה גֵט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּתָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ. כְּתוּבָּה וְאֵין עִמָּהּ גֵּט הִיא אוֹמֶרֶת אָבַד גִּיטִּי וְהוּא אוֹמֵר אָבַד שׁוֹבָרִי וְכֵן בַּעַל חוֹב שֶׁהוֹצִיא שְׁטָר חוֹב
Tap to expand
Jerusalem Talmud Shabbat · c. 375 CE
הַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין. תַּנֵּי. הוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין. עַד שֶׁלֹּא הַרְאֵהוּ לְמוֹכָס חַיָיב. מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אַף מִשֵּׁהַרְאֵהוּ לְמוֹכָס חַיָיב. שֶ
Tap to expand
נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח (משלי כח, א), עָרַק רַשִּׁיעָא וְלָא רְדִיפִין לֵיהּ, דִּכְתִיב (בראשית לו, ו): וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹ
Tap to expand
יָרְשׁוּ שְׁטַר חוֹב – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. יָצָא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב – בְּכוֹר נוֹתֵן פִּי שְׁנַיִם. וְאִם אָמַר: ״אֵינִי נוֹתֵן, וְאֵינִי נוֹטֵל״ – רַשַּׁאי.
Tap to expand
וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: יָרְשׁוּ שְׁטַר חוֹב – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, בֵּין בַּמִּלְוָה בֵּין בָּרִבִּית. מַנִּי? לָא רַבִּי וְלָא רַבָּנַן!
Tap to expand
שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא: הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ; מַלְוֶה אוֹמֵר: לֹא נִפְרַעְתִּי כְּלוּם, וְלֹוֶה אוֹמֵר: פָּרַעְתִּי מֶחֱצָה, וְהָעֵדִים מְעִידִין שֶׁפָּרַע כ
Tap to expand