Ushpizin (Mystical Sukkot Guests)
Each night of Sukkot, mystics invite a different biblical hero's spiritual presence to join the festive meal.
Imagine your sukkah—that little booth Jews build for the harvest festival—as a gathering place not just for family, but for spiritual guests. In Kabbalistic practice, especially as it developed in 16th-century Safed, practitioners began a custom of formally inviting the presence of great figures from Jewish history: Abraham, Isaac, Jacob, Moses, Aaron, Joseph, and David, one each night. It's less like summoning ghosts and more like meditating on their virtues and teachings while sharing a meal, inviting their spiritual qualities into the sacred space.
This practice grew out of the Zohar, Judaism's most important mystical text, but became really widespread through later Kabbalistic teachers and Hasidic masters. The idea is that during Sukkot—a time of unusual spiritual openness—these ancestral figures are particularly near, and by consciously welcoming them, we connect to the spiritual inheritance they represent. In recent decades, many Jewish communities have added the matriarchs (Sarah, Rebecca, Rachel, and Leah) and other biblical women (Miriam, Avigail, Esther) as guests too, extending the circle of spiritual mentors beyond the original seven.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280originates
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565codifies
Key passages(17)
(בראשית א׳:ו׳) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִלְמָלֵא הַהוּא רְקִיעָא דְּאַפְרִישׁ בֵּין מַיִין עִלָּאֵי לְתַתָּאֵי, הֲוָה פְּלִיגוּ בְּעָלְמָא מִנַּיְיהו
Tap to expand
יוֹ"ד דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְקְשַׁר בִּתְלַת קִשְׁרִין, בְּגִין דָּא, הַאי י', קוֹצָא חַד לְעֵילָּא, וְקוֹצָא חַד לְתַתָּא, וְחַד בְּאֶמְצָעִיתָא. בְּגִין דִּתְלַת קִשְׁרִין אִשְתֶּלְשָׁלוּ (נ"א אתק
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני ישיבת סוכה. ובו ח סעיפים:כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה [וישן ומטייל] [טור] ודר בסוכה כל שבעת הימי' בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנ' וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו ער
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ואין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת עראי אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי כביצה מפת ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות [ואפי קבע עליי
Tap to expand
ובשמחתו לו יתערב לשמח לב עניים ואביונים וזו מצות כל החגים והמועדים, דאי איהו חדי ולא חדי למסכני, עלה כתיב (מלאכי ב ג) וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם. וכל שכן בחג הקדוש הזה דחיובא רמיא לתן לעניים חלק הא
Tap to expand
Chidushei Agadot on Zevachim · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה וכו'. ובפ"ק דיומא גרסי' בכל יום לבולעה וכו' דהיינו שהיה מצטער להיות אותה אמה מובלעת בחלקו ותפול בגורלו ויהיה גם לאותה אמה יסוד כשאר כל המזבח. ושאמר לפיכך זכ
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני, והוא חלק שבעה אושפיזין קדישין, והסוכה היא צילא דמהימנותא זכר לענני כבוד לכן לא ינהוג בה שחוק וקלות ראש, גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם להניחם בבית ה
Tap to expand
ד. יזהר לישב בסוכה בשמחה לקיים מצותו ית׳ וגילו ברעדה וישתדל לתת לעניים מסעודתו כי מלבד דבכל י״ט חובה לתת מאכל לעני נוסף גם הוא לכבוד האושפיזין. ואם לאו גדול עונו כמ״ש בזהר הקדוש:
Tap to expand
ואף לטלטל. צריך עיון אם יש להתיר לבשל על ידי עכו"ם דלכאורה משמע גבי אושפזיכניה דרב אדא דאסור לבשלן אף ע"י עכו"ם מיהו הכא י"ל כיון דיש מתירין לאכלן בי"ט שני א"כ עכ"פ שרי לבשלן ע"י עכו"ם:
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
צריך להשתדל מאד לחזור אחר זימון כי הוא דבר גדול לסלק על ידי זה הסטרא אחרא ולדחותה וכמו שכתב רבינו האר"י ז"ל, וכשם שמצוה לחזור אחר שלשה כדי לעשות ברכת זימון, כך מצוה גדולה יותר ויותר לחזור אחר עשרה כדי
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE
חפף עליו וגו'. תניא, רצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי לחעיין מציור ענין זה בזבחים נ"ג ב' וברש"י שם. ובנימין הצדיק היה מצטער עליה בכל יום לבלעה, שנאמר חופף עליו
Tap to expand
או לבית האושפיזא כו' וז"ל מ"ו ולכל הדיעות דפרק לולב וערבה אם הוכן סעודתו ולקחה עמו שרי ומ"מ נ"ל דלא יהלך עד עת ערב דשמא לא יגיע למלון מבעוד יום וילך יותר מדאי עכ"ל:
Tap to expand
וסדר ההקפה כתב רב האי כו' אע"ג דכל פינות שאתה פונה אינם אלא דרך ימין מ"מ ס"ל לרב האי דבמקדש היו מקיפין בסדר הזה לשום כוונה ואנן צריכין לעשות זכר למקדש ממש אבל אנו נוהגין בכל יום לימינו:
Tap to expand
בתי כנסיות ובתי מדרשות וכל מקום המקודש ואין צריך לומר בית המקדש אין מטמאין בנגעים ויש מי שפסק כן אף בירושלם והוא על דעת האומרים ירושלים לא נתחלקה לשבטים ואם כן אינה בכלל אחוזתכם וכן אין כאן ובא אשר לו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ה] [לבוש] ומה שמזכירים וכו'. ותוספות יום טוב כתב שעושין משמות ע"ב שתי מערכות, אם כן השם ל"ז הוא הראשון ממערכה שניה, ונמצא אני וה"ו הם ראשונים לשתים המערכות והקדים שם אני כשהוא ראשית המערכה שניה כדרך
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
זמן סעודה שלישית אחר תפילת המנחה; ואם נאנס ועשאה מקודם, יצא בדיעבד, ובלבד שלא יעשנה קודם שש שעות ומחצה, דאז היא בכלל שחרית. ולפי הסוד שגילה רבינו האר"י בזה נראה, דאם עשאה קודם תפילת מנחה, לא יצא ידי ח
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
כב) בימי העומר כשאומר בתי' לאה מזמור למנצח בנגינות יכוין בתיבה ובאות השייך לאותו הלילה. שער הכוו' שם ועיין לקמן סי' תפ"ט או' ח':
Tap to expand