Aleinu (Closing Prayer)
The closing prayer of every service — affirming Israel's distinct service of God and the universal hope that one day all will recognize divine sovereignty.
The prayer affirming Israel's distinct service of God and the universal hope for divine sovereignty (Aleinu followed by Al Ken Nekaveh). Geonic-era composition; Bavli Rosh HaShanah 27a attests it as part of the Rosh Hashanah Musaf Malchuyot, with later attribution to Rav and a medieval midrashic ascription to Joshua bin Nun (Kol Bo, Manhig). Enshrined as the closing of every tefillah by the high-medieval period. The phrase 'she-hem mishtachavim le-hevel va-rik' (Isaiah 30:7, 'they bow to vanity and emptiness') was excised by medieval Christian censors in many Ashkenazi rites; the unredacted Sephardi and modern Ashkenazi siddurim restore it.
How it traveled
- Kol Bo— · 1250explains
- Abudarham— · 1330explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אסור לאדם לצאת מב"ה קודם קדושה דסדרא: הגה ואומרים אחר סיום התפלה עלינו לשבח מעומד (כל בו) ויזהר לאומרו בכוונה וכשמגיע אל לא יושיע יפסיק מעט קודם שיאמר ואנחנו כורעים וכו' [טור] ואומרים קדיש יתום אחר על
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשאנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה שלא שם חלקנו כהם וגורלינו ככל המונ'..... ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. שהוא נוטה ש
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
עלינו לשבח. בכתבים כתב שיאמרוהו אחר כל תפלה מג' תפלות וכ"כ בכנה"ג סי' רל"ד אבל בספר שתי ידות בשם תולעת יעקב כתב שא"ל במנחה ובסוף עלינו יאמר פסוק והיה ה' למלך וגו'. יאמר ומושב יקרו. י"ל הוא אלהינו אי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אחר "ובא לציון" אומר שליח הציבור קדיש "תתקבל", שנגמרה התפילה. אמנם נהגנו לומר אחר כך השבח הגדול של "עלינו לשבח", שאמרו הקדמונים שיהושע בן נון תיקנו בכבישת יריחו. והאר"י ז"ל הזהירו לאמרו אחר כל תפילה,
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ז) עלינו - מ"א כתב בשם האר"י שיאמרוהו אחר כל הג' תפלות וכן נוהגין במדינתנו מלבד בבתי כנסיות גדולות שמתפללין תפלת מעריב סמוך למנחה (ועיין לקמן סימן רל"ה) אין אומרים עלינו אחר גמר תפלת מנחה דעלינו שיאמ
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
והטעם שכופלין בתחלה ויהי נועם ולבסוף אורך ימים אשביעהו. יש אומרים מפני כי יושב בסתר עליון עם פסוק ויהי נועם יש בו קכ"ד וכשתכפלם יהיו רמ"ח ומן הדין היה לכופלו פעם אחרת אלא מפני טורח הצבור תקנו לכפול הפ
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[כד] לאחר קדיש יתום וכו'. ובשלחן ערוך מהר"י לוריא [סעיף יב] כתב לא תסיר התפילין עד אחר עלינו לשבח ועל כן נקוה לך ע"כ. וכ"כ מקור חיים [מז ע"ב] וסיים עד שיאמר פסוק והיה ה' למלך על כל הארץ וגו', כי זה תכ
Tap to expand
עלינו לשבח. עלינו בגימטריא ומעומד. להבל וריק ורי״ק בגימטריא [יש״ו] לא״ל ל״א גימטריא [מחמ״ד]. ויש אומרים להבל ולריק שיש בהן בגימטריא [יש״ו ומחמ״ט]. ואנחנו כורעי׳ גרסינן ולא גרסינן ואנו כי אין בכל הקריא
Tap to expand
ואחר כל התפלות אומר עלינו לשבח. בפרק ר׳ אליעזר אומר שבח גדול יש בעלינו לשבח על כן צריך לאומרו מעומד ותמצא עלינו עולה בגימטריא ומעומד.
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · 1620 CE
אחר סיום התפלה אומרים עלינו ויש מי שכתב שיש לומר עלינו אחר כל תפלה אפילו אחר תפלת מנחה (לחם השמים) ויאמר ומושב יקרו בשמים ולא יאמר וכסא כבודו (טור בסי' קל"ג וש"ת מהררש"ל סי' ס"ח) ואומרים השיר שהלוים א
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
נכון לחלוץ תפלין של ראש והטלית בשמאלו שהיא יד כהה להראות דקשה פרידתם וכמו שכתבו האחרונים ז"ל, ואין לחלוץ התפילין אלא עד אחר עלינו לשבח ועל כן נקוה לך, ומנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן, ובשעת חליצת
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אח"כ יאמרו מזמור (תהילים קל״ו:כ״ו): "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" כולו עד "הודו לאל השמים" בניגון יפה, ואח"כ "אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך וכו'" עד "וחיות הקודש", אח"כ "עלינו לשבח לאדון הכל וכו'
Tap to expand
ומ"ש ויש מי שאומר כיון שהם פסוקים וכו' פי' ס"ל דזקנים ונביאים הראשונים לא תקנו אלא שבקהל חייבים לומר סדר קדושה בכל יום אבל לא תיקנו שאסור ליחיד לאומרן דפשיטא דכיון דקורא פסוקי' בלי תוספת וחסרון ושום ש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
הקדמונים לא אמרו רק שבעה קדישים בכל היום: שלושה בשחרית: אחד אחר "ישתבח", והשני אחר תחנון, והשלישי אחר "ובא לציון גואל". ושנים במנחה: אחד אחר "אשרי", והשני אחר תחנון. ושנים בערבית: אחד קודם שמונה עשרה,
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אחר תפלת ערבית אומר השליח ציבור קדיש תתקבל ושיר למעלות ואחריו קדיש יהא שלמא וברכו, וכתבתי לעיל בפרשת כי תשא דפה עירנו נוהגים לומר כאן רבנן ברכו את ה' המבורך שמוסיפין לומר רבנן ואח"כ עלינו לשבח בכוונה
Tap to expand
כשמכריזין דבר יש להכריז קודם שמתחיל החזן אשרי ולא בין אשרי ללמנצח וכ"ש בשעה שאומרים אשרי שתתבטל כוונתם - (עמודי שש וסמ"ע בח"מ סי' רס"ז וכ"מ בב"י סימן תק"ן) ונ"ל דאם בא לבה"כ בשעה שאומרים סדר הקדושה יא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ואחר מוסף של חזרת הש"ץ אומר קדיש שלם, ואומרים 'אין כאלקינו', 'פ(י)טום הקטרת', ומשנת 'השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש'. ותקנו זה לשני כוונות: האחת כדי להזכיר ראשי פרקי השיר שבכל יום בשבת קודש, להורות
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
במוסף אומר שליח הציבור סדר העבודה. ונוהגים ליפול על פניהם כשאומרים "והכהנים…", וכן ב"עלינו" נופלין. וגם בראש השנה המנהג ליפול ב"עלינו". אבל שליח הציבור – אסור לעקור ממקומו כדי ליפול על פניו, דאסור לעק
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
יוֹם אַחֲרוֹן שֶל הֶחָג, שֶׁהוּא גַם כֵּן שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, נִקְרָא שִׂמְחַת תּוֹרָה, לְפִי שֶׁמְּסַיְמִין בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה וּשְׂמֵחִים בָּה. עַרְבִית, לְאַחַר הַתְּפִלָּה, עוֹשִׂין הַקָּפוֹת, וְאַ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מנהג ספרד לומר אחר "ובא לציון" מזמור "תפילה לדוד הטה ה' אזניך", והוא מזמור (פו). ואחר כך אומרים "הושיענו…", שיר של יום, ואחר כך אומרים "אין כאלהינו…", "פטום הקטורת…", "תנא דבי אליהו: כל השונה הלכות…",
Tap to expand