Kaddish (Mourner's Prayer)
A prayer mourners say in Aramaic to praise God, not to pray for the dead.
The Kaddish is one of Judaism's most recognizable prayers, yet it surprises newcomers: it contains almost no mention of death at all. Instead, mourners recite an Aramaic hymn that praises God's greatness and calls for peace in the world. The prayer emerged in Jewish tradition sometime around the early medieval period, likely first used to mark the end of study sessions in synagogues and other gatherings, only gradually becoming associated with mourning.
What makes the Kaddish powerful is precisely what it does *not* say. Rather than asking God to have mercy on the deceased, or expressing grief directly, mourners instead publicly affirm faith—declaring that God's name is holy and calling the community to respond "Amen." This practice carries a profound logic: by praising God even in loss, mourners transform their grief into an act of witness. Over time, the tradition settled into a specific practice: mourners say Kaddish for eleven months after a death (not the full twelve, to avoid suggesting the person's soul needs a full year of atonement). The prayer became so central to Jewish mourning that for many families, saying Kaddish is the most meaningful way to honor and remember their dead.
How it traveled
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- MegillahSura (Babylonia) · 500explains
- Tractate SoferimEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Sefer ChasidimRegensburg · 1175explains
- Teshuvot HaRambamFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Meiri on BerakhotPerpignan · 1300explains
- Meiri on MegillahPerpignan · 1300explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach ChayimVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
Key passages(20)
אין פורסין על שמע לא בעמידה ולא בישיבה ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהן ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב על אנשים כל שכן לנשים שאין עושין מעמד ומושב לנשים ואין אומרים קדיש וברכו פחו
Tap to expand
ואע"פ שאמרו יעלה ויבא בבונה ירושלים וגומר על כל הכוס ברכת הזימון אותו כוס נותנו לאשתו לקיים מה שנא׳ (יחזקאל מ״ד:ל׳) להניח ברכה אל ביתך ומביא לו כוס אחר ומברך בורא פרי הגפן ואחריו אשר בעגולה כולה וכן א
Tap to expand
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר! תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר.
Tap to expand
Megillah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי לָא בָּעֵי.
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
רעט.יתגדל ויתקדש שמיה רבה בעלמא דהוא עתיד לאיתחדאתה ולאחאה מתייא ולשכללא היכלא ולמיבני קרתא דירושלם ולמעיקר פולחנא נוכראה מארענא. ולאתבא פולחן קודשא דשמיא לאתריה. וימליך קודשא בריך הוא מלכותיה ויקריה.
Tap to expand
Teshuvot HaRambam · Moses ben Maimon (Rambam) · 1160 CE
תשובה לא יאמר קדיש כלל אלא במקומות הידועים אשר בתפלות או אחר קריאת איזה דבר מדברי תורה או איזה פירוש או דרש פסוק אחד אז יאמר קדיש אמנם אחר אלו התפלות אשר תיקן הגאון ז"ל וכן אלו התחינות של רחמים הנאמרי
Tap to expand
Mishneh Torah, The Order of Prayer · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּבְרָא כִרְעוּתֵיהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵיהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ וְיִפְרֹק עַמֵּיהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיּ
Tap to expand
ועל מה שנמצא בהגדה שפעם אחת פגע רבי פלוני במת אחד שהיה מהלך ומקושש קוצים ונושאן על כתפיו אמר לו בני כל זה למה לך אמר לו רבי כה משפטי כל הימים להביא באשה של גיהנם להיות נדון אמר לו ואין מי יוכל להצילך
Tap to expand
יתגדל ויתקדש על שם המקרא הוסד והתגדלתי והתקדשתי ובמלחמת גוג ומגוג הכתו׳ מדבר שאז יתגדל שמו של הקב״ה כמו שנא׳ ועלו מושיעי׳. וכתוב בתריה ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד כלומ׳ אלו האותיות הקדש יתיחדו ויצט
Tap to expand
אע"פ שכל התפלה צריכה כונה מ"מ בקדיש כשאדם עונה אמן יהא שמיה רבה צריך לענותו בכל כחו ובכל כונתו מפני שיש בו רמז לייחודו ית' ולנצחותו והוא שייעדו עליו שפותחין לו שערי ג"ע ויש מפרשים הטעם מפני שאמן והשם
Tap to expand
יתגדל ויתקדש הוסד על פי המקרא והתגדלתי והתקדשתי האמור במלחמת גוג ומגוג שאז יתגדל שמו של הקב"ה דכתיב (זכריה י״ד:ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: שמיה רבא יש מפרשים שם יה רבא שאנו מתפללין על שם יה שא
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
יש אנשים שעונין אמן יהא שמיה רבה מברך וכו' עד ואמרו אמן. ואני קבלתי מרבותי שאין לענות אלא אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעלם עלמיא בלבד. וכן נראה מדברי רבינו סעדיה. וכן מצאתי כתוב בשם הרא"ש. והטעם כי יש
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ומה שתקנו הקדיש בלשון ארמית יש אומרים מפני מלאכי השרת שלא יתקנאו בנו שאנו משבחין שבח נאה כזה כמו שאמרו בפ"ק דברכות אשרי המלך שמקלסי' אותו בביתו כך. וגם לפי שבשעה שישראל עונין אמן יהא שמיה רבה מברך הקד
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
כתב רב נחשון שיש בקדיש ארבעה כריעות של חובה ואחת של רשות יתגדל ויתקדש כורע, בעגלא ובזמן קריב כורע, יתברך וישתבח כורע, שמיה דקודשא בריך הוא כורע. אבל בעושה שלום כריעא של רשות היא וכן כתב רבינו סעדיה. ו
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וזהו פירוש הקדיש שלם: יתגדל ויתקדש על שם והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' האמור במלחמת גוג שאז יתגדל שמו של הב"ה כמו שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר וכו' וכתיב בתריה ב
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ועונין הקהל אמן יהא שמי' רבא וכו', וגרסינן בשבת בפרק כל כתבי הקדש אמ' ר' יהושע בן לוי כל העונה אמן יהיה שמו הגדול מבורך בכל כחו פי' בכל כוונתו שלא יחשוב בדבר אחר אלא שיהיה כל כח שבגופו עמו קורעין לו ג
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וכשאומ' קדיש אחר סדור כל תפלה מוסיפין בסופו תתקבל צלותהון ובעותהון דכל ישראל על שם אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי ומתרגמינן בתרגום ירושלמי בצלותי ובבעותי ולכן סמכן זה לזה. קדם אבוהן די בשמיא ואמרו
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
ואחר ישתבח יאמר קדיש. והוא זכר לקץ הימין ולמלחמת מלך המשיח עם גוג ומגוג. ועל זה אנו אומרים יתגדל ויתקדש, על שם והתגדלתי והתקדשתי, דכתי' ביה במלחמת גוג ומגוג. ונהגו לומר כששליח צבור אומר יתגדל ויתקדש,
Tap to expand
ועונין הציבור בכוונה שלימה וכו' וגם בכאן מפרשים שמיה רבא על השם שלם וכו' בריש ברכות (שם) אהא דהקב"ה מנענע בראשו ואומר אוי לבנים וכו' כתבו התו' בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין אמן יה
Tap to expand
אהא דאמרי' שצריך לענות אמן יש"ר בכל כחו כתב ה"ר יונה בפ' מי שמתו כלומר בכל כח כוונתו ומפני שיש בני אדם שאין הכוונה שלהם מתעוררת אלא ע"י הכח אמר בכל כחו אבל אין צריך לתת קולות גדולות שיתלוצצו ממנו בני
Tap to expand