Chol HaMoed (Intermediate Festival Days, general)
The intermediate days of Pesach and Sukkot — neither full Yom Tov nor ordinary weekdays, with restrictions on melachah and additions to the prayers.
The intermediate days of Pesach and Sukkot — neither full Yom Tov nor ordinary weekdays. Restrictions on work (debated whether mi-de-oraita or mi-de-rabbanan); special tefillah additions; chagigah obligation. Mishnah and Bavli tractate Moed Katan; Mishneh Torah, Hilchot Shevitat Yom Tov 7-8; Shulchan Aruch O.C. 530-548.
How it traveled
- Mishnah Moed KatanYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud Moed KatanTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud BeitzahTiberias · 400explains
- Moed KatanSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Rif Moed KatanKairouan · 1085explains
- Rif BeitzahKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, Rest on a HolidayFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Tosafot on Moed KatanTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on BeitzahBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Nimukei Yosef on Moed KatanSpain (medieval) · 1450explains
- Bartenura on Mishnah Moed KatanJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah Moed KatanPrague · 1613explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on Moed KatanJerusalem · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on BeitzahJerusalem · 1949explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
עוֹשִׂין מַעֲקֶה לְגַג וּלְמִרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל, אֲבָל לֹא בַמַּחֲלָצָיִם. הַצִּיר ו
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! אִם יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם, הֲרֵי הֵם אֲסוּרִים בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁ
Tap to expand
וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְּקוּלְקֶלֶת בַּמּוֹעֵד. דָּבָר שֶׁהוּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד אָסוּר. בְּשֶׁלְיָחִיד אֲבָל בְּשֶׁלְרַבִּים אֲפִילוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ לְצו
Tap to expand
וְעוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי הָרַבִּים. אֵילּוּ הֵן צוֹרְכֵי הָרַבִּים. דָּנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דִּינֵי מַכּוֹת. וּפוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין וָעֲרָכִים וַחֲרָמִים וְהֶקְדֵּישׁוֹת וּמַ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ״ — לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ,
Tap to expand
Moed Katan · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַב הוּנָא חֲצַדוּ לֵיהּ חֲצָדָא בְּמוֹעֲדָא. אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לְרַב הוּנָא טוֹחֲנִין קֶמַח בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד — אָסוּר. דָּבָר שֶׁאָבוּד ב
Tap to expand
תניא אידך כל מלאכת עבודה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אלה מועדי ה' מקראי קדש במה הכתוב מדבר אי בראשון כבר נאמר שבתון ואי ב
Tap to expand
רב חצדו ליה חצדא בחולו של מועד שמע שמואל ואקפד לימא שמואל כיחידאה ס"ל דתניא דבר האבד מותר לעשותו במועד ושאינו אבד אסור בד"א בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע אפילו כולו אבוד אסור וקי"ל דיחידאה היא ל"א ר
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(שמות כג טו) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, לִמֵּד עַל חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר, אִם רִאשׁוֹן
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
יָמִים שֶׁבֵּין רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת וְהֵן בַּגּוֹלָה אַרְבָּעָה בְּתוֹךְ הַפֶּסַח וַחֲמִשָּׁה בְּתוֹךְ הֶחָג הֵם הַנִּקְרָאִין חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
חֻלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ (ויקרא כג כד) (ויקרא כג לט) "שַׁבָּתוֹן" הוֹאִיל וְנִקְרָא (ויקרא כג ז) "מִקְרָא קֹדֶשׁ" וַהֲרֵי הוּא זְמַן חֲגִיגָה בַּמִּקְדָּשׁ אָסוּר בַּעֲשִׂיּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד אֵינוֹ אוֹמֵר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹתוֹ. וְכָל שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּמּוֹעֵד אִם אֵין לוֹ מַה שֶּׁיֹּאכַל הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ. וְכֵן עוֹשֶׂה סְחו
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אֵין מְפַנִּין מֵחָצֵר לְחָצֵר בַּמּוֹעֵד. וְלֹא מִכְּעוּרָה לְנָאָה וְלֹא מִנָּאָה לִכְעוּרָה. אֲבָל מְפַנֶּה הוּא מִבַּיִת לְבַיִת בְּאוֹתָהּ חָצֵר. וּמְבִיאִין כֵּלִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד מִב
Tap to expand
ובחולו של מועד מסוכות גומרין ההלל ומברכין לפניו ולאחריו אבל לא בחולו של מועד של פסח כמו שבארנו במקומו. ובכל חול המועד מתפללין תפלת מוסף כמו ביום טוב. ובשבת של חולו של מועד מתפללין תפלת מוסף כמו בשבת ו
Tap to expand
כתב הרמב״ם ז״ל חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשית מלאכה שלא יהיה כשאר ימות החול שאין בהן קדושה כלל. וכל העושה מלאכה האסורה מכין אותו מכת
Tap to expand
וְעוֹד אוֹדִיעֲךָ בְּנִי מְעַט בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיָן חֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, וְהֵם הַיָּמִים הָאֶמְצָעִיִּים שֶׁבְּפֶסַח וְסֻכּוֹת שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲשִׂיַּת
Tap to expand
וְהֵם אָמְרוּ דֶּרֶךְ כְּלָל, שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד יִמְצָא בָּהּ הֶפְסֵד הַרְבֵּה מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָהּ, וְזֶהוּ אָמְרָם (מו"ק ב, א) מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּ
Tap to expand
וְאָסְרוּ לְכָל אָדָם (שם יב, ב) שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד, כְּלוֹמַר שֶׁיַּנִּיחַ מְלַאכְתּוֹ לְדַעַת קֹדֶם הַמּוֹעֵד בְּעִנְיָן שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ בַּמּוֹעֵד מִפְּנֵי שֶׁהוּא פָּנוּי
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Yitzchak of Corbeil (Sefer Mitzvot Katan) · 1263 CE
שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד. משקין בית השלחין מן המעין שיצא בתחל' אבל לא ממי גשמי' וקילון לפי שיש שם טורח גדול: והלכ' כר' יוסי דהיכא דאיכא הפסד לא בעינן שינוי ומיהו גבי תפירה בעינן שינוי כדמוכח לקמן
Tap to expand
אמר המאירי מעמידין תנור וכירים ורחים במועד גדולי הרבנים פי' בתנור וכירים שבונין אותן מתחלה והוא שגודלין את הטיט ועושין אותן מתחלה ומושיבין אותן מפני שהן צורך המועד לאפות ולבשל ואפי' היה מוצא מקום לאפו
Tap to expand