Davar She'eino Mitkaven (Unintended Action)
An action on Shabbat where a forbidden secondary outcome was not intended — permitted by R. Shimon (whom halacha follows) where the outcome is not inevitable.
An action performed on Shabbat where a forbidden secondary outcome was not intended. Bavli Shabbat 22a, 41b (R. Shimon vs. R. Yehudah — R. Shimon permits, R. Yehudah forbids); halacha follows R. Shimon (Mishneh Torah, Hilchot Shabbat 1:5). The conceptual pair with psik reisha — together they govern most modern Shabbat-and-technology questions.
How it traveled
- Tosefta ShabbatEretz Yisrael (travels) · c. 190 CEexplains
- Mishnah ShabbatYavneh · c. 200 CEexplains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · c. 400 CEexplains
- Jerusalem Talmud BeitzahTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, BeitzahSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Rif ShabbatKairouan · c. 1085 CEexplains
- Rif BeitzahKairouan · c. 1085 CEexplains
- HaMaor HaKatan on ShabbatLunel (Provence) · c. 1170 CEexplains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · c. 1190 CEexplains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · c. 1230 CEexplains
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEexplains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · c. 1265 CEexplains
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on BeitzahPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on EruvinPerpignan · c. 1300 CEexplains
- TurToledo (Castile) · c. 1335 CEexplains
- Ran on ShabbatBarcelona · c. 1340 CEexplains
- Terumat HaDeshenVienna · c. 1460 CEexplains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEexplains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · c. 1570 CEexplains
- DrishaLviv (Lemberg) · c. 1605 CEexplains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEexplains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1646 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Brit MosheAmsterdam · c. 1721 CEexplains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · c. 1730 CEexplains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · c. 1730 CEexplains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1742 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Ben Ish HaiBaghdad · c. 1894 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Tosefta Kifshutah on ShabbatJerusalem · c. 1949 CEexplains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
וְרַבָּנַן סָבְרִי נָמֵי כְּרַבִּי יְהוּדָה, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין — אָסוּר, וְגָזְרִינַן קִרְצוּף אַטּוּ קֵרוּד. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: דָּ
Tap to expand
דְּאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. (דִּתְנַן) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ.
Tap to expand
בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא — כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה? אֵימָא סֵיפָא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לָצוּד — אֲתָאן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר!
Tap to expand
וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכּ
Tap to expand
וְהָא לְמָה לִי קְרָא, דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין הוּא, וְדָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר! אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר.
Tap to expand
וַהֲלֹא מְצָרֵף? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. מַתְקִיף לַהּ אַבָּיֵי: מִידֵּי מֵיחַם שֶׁפִּינָּה מִמֶּנּוּ מַיִם קָתָנֵי?! מֵיחַם שֶׁפִּינָּהוּ קָתָנֵי!
Tap to expand
רָמֵי לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כָּבְתָה מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ. כָּבְתָה — אִין, לֹא כָּבְתָה — לָא. מַאי טַעְמָא? — דִילְמָא בַּהֲדֵי דְּנָקֵיט לַהּ כָּבְיָא? הָא שָׁמְעִ
Tap to expand
הָא רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר. הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר.
Tap to expand
גמ' ת"ר אי זו קירוד ואי זהו קרצוף קירוד קטנים ועושין חבורה קרצוף גדולים ואין עושין חבורה ושלש מחלוקות בדבר תנא קמא סבר לה כר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר וקירוד אע"ג דקא עביד חבורה שרי וכל שכן קרצ
Tap to expand
שמא ממה שכתבנו תטעה לומר שהגרירה אסורה ואינו כן ואף אנו לא כתבנוה אלא להודעה שהחכם צריך למחות ולהודעה שגוזרין בדברים אלו מקום היתר מחשש מקום איסור אבל הגרירא מ"מ מותרת מפני שכל דבר שאינו מתכוין מותר ו
Tap to expand
כל אלו הוצרכנו להם לדעת גדולי הרבנים שפירשו דבר שאין מתכוין בדבר שעסוק בהיתר ושמא יבוא לידי מה שאנו חוששים שמא לא יבא ופסיק רישיה הוא דבר שבודאי יבא ומ"מ חכמי פורווינצא כתבו שאף דבר שבודאי יעשה מותר ה
Tap to expand
כל דבר שאינו מתכוין מותר הילכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ אבל כל פסיק רישיה ולא ימות פי' שאע"פ שאינו מכוין לעשותה אי אפשר שלא יעשה אסור הילכך מותר לרבץ הב
Tap to expand
אלא ודאי בכל איסורי שבתורה נקטינן כרבי שמעון דדבר שאין מתכוין מותר כל היכא דלא הוי פסיק רישיה וכי מקשינן בגמ' ומי שרינן היינו משום דפסיק רישיה הוה דודאי מיעקר ואפילו לדברי ר' נתן בעל הערוך ז"ל שהוא או
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד סעיפים:דבר שאין מתכוין מותר והוא שלא יהא פסיק רישיה הילכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ מותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכו
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
לגנוב את המכס. פי' מכס שהוא גזילה אפילו לדינא דמלכותא אבל מה שהוא לפי דינא דמלכותא ודאי אסור לגוזלו כיון ששכרו מן המלך ובטור כתוב כאן להתיר והטעם דהוי ליה דבר שאין מתכוין והא דאסרוה במתניתין היינו לרב
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּכָּר הַדָּבָר שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַחֲפָצִים הָאֲסוּרִים, כְּגוֹן זֶה שֶׁהוֹלֵךְ בְּשָׂדֵהוּ, שֶׁמַּה מְּבַקֵּשׁ שָׁם אִם לֹא לִרְאוֹת מַה הִיא צְרִיכָה. וְכֵן הַהוֹל
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
אֵין הַהֶתֵּר נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְאִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחוֹ עָלָיו בְּכַוָּנָה לְאֵיזֶה צֹרֶךְ, בֵּין לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר עַצְמוֹ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְיַשֵּׁב עָלָיו בְּטוֹב, כְּגוֹן מָעוֹת שֶׁעַ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
דִּין כִּבּוּד הַבַּיִת וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן וּבוֹ ה' סְעִיפִים:כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר אֲפִלּוּ אֶפְשָׁר בִּלְעָדָיו, כְּגוֹן מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ועוד דאפילו אם נאמר דדם חיבורי מחבר ופתח גמור הוא ואינו מקלקל, זהו אם היה פסיק רישיה והיה מכוין להוציא הדם ולפתוח הפתח, אבל באמת הוא אינו מכוין אלא להנאת עצמו ואין כוונתו להדם ולהפתח, וכיון שאינו מתכו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ומטעם זה מפורסם בכל מסכת שבת, דדבר שאין מתכוין, פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון, דלרבי שמעון - מותר לכתחילה, ולרבי יהודה, אף דאסור לכתחילה, אינו אלא מדרבנן. ובשארי איסורים סבירא ליה לרבי יהודה דאסור מן ה
Tap to expand