Yom Tov (Festival Day, Halachic Institution)
The biblical festival day with its specific framework: looser melachah restrictions than Shabbat (food preparation is permitted) and positive obligations of joy.
The biblically-mandated festival day with its specific framework of melachah restrictions (looser than Shabbat: food preparation is permitted, ochel nefesh) and positive obligations (simcha, korban chagigah in Temple times). Leviticus 23; Mishnah and Bavli tractate Beitzah; Mishneh Torah, Hilchot Yom Tov; Shulchan Aruch O.C. 495-548. Distinct from chol ha-moed (intermediate days) and from Shabbat (where ochel nefesh is also forbidden).
How it traveled
- LeviticusEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- NumbersEretz Yisrael (travels) · -1000explains
- Tosefta Beitzah— · 190explains
- Tosefta Shabbat— · 190explains
- Tosefta Pesachim— · 190explains
- Tosefta Chagigah— · 190explains
- Mishnah BeitzahYavneh · 200explains
- Mishnah SukkahYavneh · 200explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Sifra— · 250explains
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud BeitzahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SukkahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud EruvinTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud ChagigahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud MegillahTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud Moed KatanTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · 400explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- ChagigahSura (Babylonia) · 500explains
- EruvinSura (Babylonia) · 500explains
- Moed KatanSura (Babylonia) · 500explains
- MenachotSura (Babylonia) · 500explains
- MegillahSura (Babylonia) · 500explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
Key passages(20)
וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָה֙ לֹא־יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכׇל־נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽ
Tap to expand
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת, אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר, הוֹתִיר לַשַּׁבָּת, וְעוֹשֶׂה תַבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם
Tap to expand
אין [פותחין] לפסין סתומין ורשב"ג מתיר אין מכבין את הבקעת לחוס עליה אם בשביל שלא יעשו הבית או בשביל שלא תקדיח [את] התבשיל מותר לא יתן אדם אבל על גבי בקעת כדי לשוברה אבל מכניסה בחור ושוברה אין עושין פחמ
Tap to expand
הלכה: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת כול׳. כָּתוּב אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמַר. אוֹפִין עַל הֶאָפוּי וּמְבַשְּׁלִין עַל הַמְבוּשָּׁל.
Tap to expand
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד. מַה בֵּינֵיהוֹן. רַב חִסְדָּא אָמַר. לְחַדֵּד רֹאשׁוֹ שֶׁלְשְׁפוּד בֵּינֵיהוֹן. רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. לְהוֹצ
Tap to expand
Beitzah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מֵיתִיבִי: אֵין מְכַבְּדִין בֵּית הַמִּטּוֹת בְּיוֹם טוֹב, וְשֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְכַבְּדִין. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק: פְּעָמִים הַרְבֵּה נִכְנַסְתִּי אַחַר אַבָּא, לְבֵית רַבָּן
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
שאילתא דאסיר להון לרבית ישראל למעבד עיבידתא ביומא טבא דלא צריך ליומא טבא ואפילו דיומא טבא צורך אכילה אבל שאר מלאכות אע"ג דצורך יום טוב הוא לא שרא רחמנא דכתיב כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש ה
Tap to expand
חול מכין לשבת וחול מכין ליו"ט ואין יו"ט מכין לשבת ואין שבת מכינה ליו"ט א"ל אביי אלא מעתה יו"ט דעלמא תשתרי גזירה יו"ט דעלמא אטו יום טוב לאחר שבת שבת דעלמא תשתרי גדרה משום שבת אחר יו"ט א"ל ומי גזרינן וה
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן שד (קיג) לא תעשה מלאכה ראשון וז' של פסח. צוה והזהיר השם שלא לעשות מלאכה בראשון ושביעי של פסח דכתיב בפ' בא אל פרעה ביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם. כל מלא
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן שז (קכב) ראשון ושמיני של חג הסוכות. צוה היוצר שלא לעשות מלאכה בראשון ושמיני של חג הסוכות דכתיב בפ' אמור אל הכהנים ובפ' פנחס בחמשה עשר לחדש השביעי וכתיב בתריה ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבודה
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1167 CE
הזהיר מעשות מלאכה ביום שמיני של חג. והוא אמרו כל מלאכת עבודה לא תעשו. ודע שאלו הששה ימים טובים כל מי שיעשה מלאכה איזו שתהיה באיזה יום מהם לוקה אלא אם כן תהיה מלאכה ממה שיצטרך באוכל נפש כמו שבא בכתוב
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1167 CE
היא שצונו לשבות ביום ראשון של פסח. והוא אמרו יתעלה ביום הראשון מקרא קדש ובא בפירוש קדשהו והוא שלא תעשה בו כל מלאכה אלא מה שמיוחד באכילה לבד כמו שבאר הכתוב. וכבר קדם (מצוה צ':) לשון אמרם (שבת כ"ה) האי
Tap to expand
Mishneh Torah, Overview of Mishneh Torah Contents · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הלכות שביתת יום טוב. יש בכללן שתים עשרה מצוות – שש מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן: (א) לשבות בראשון של פסח; (ב) שלא לעשות בו מלאכה; (ג) לשבות בשביעי של פסח; (ד) שלא לעשות בו מלאכה; (ה) לשב
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שֵׁשֶׁת יָמִים הָאֵלּוּ שֶׁאֲסָרָן הַכָּתוּב בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה שֶׁהֵן רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת וּבְיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת בֵּין מִשּׁוּם שֶׁהוּא דּוֹמֶה לִמְלָאכָה אוֹ מֵבִיא לִידֵי מְלָאכָה בֵּין שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ צֹרֶךְ אֲכִילָה
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל הַשּׁוֹבֵת מִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדָה בְּאֶחָד מֵהֶן הֲרֵי קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן (ויקרא כג כד) (ויקרא כג לט) "שַׁבָּתוֹן" כְּלוֹמַר שְׁבֹת. וְכָל הָעוֹשֶׂה בְּאֶחָד מֵהֶן מְלָאכ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ הֶפְסֵד וְלֹא חֶסְרוֹן אִם נַעֲשֵׂית מִבָּעֶרֶב אָסְרוּ חֲכָמִים לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְצֹרֶך
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אֲבָל לָשִׁין וְאוֹפִין וְשׁוֹחֲטִין וּמְבַשְּׁלִין בְּיוֹם טוֹב. שֶׁאִם עָשָׂה אֵלּוּ מִבָּעֶרֶב יֵשׁ בְּכָךְ הֶפְסֵד אוֹ חֶסְרוֹן טַעַם. שֶׁאֵין לֶחֶם חַם אוֹ תַּבְשִׁיל שֶׁבִּשֵּׁל הַיּוֹם כְּלֶחֶם
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
עֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַדֶּקֶל בְּיוֹם טוֹב אָסוּר לְהַסִּיקָן מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹלָד. וְאִם נָשְׁרוּ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר מַרְבֶּה עֲלֵיהֶן עֵצִים מוּכָנִין וּמַסִּיקָן. עֲרֵמַת הַתֶּבֶן וְאוֹצָר שֶׁ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמַּכְנִיס עָפָר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אִם יִחֵד לוֹ בַּחֲצֵרוֹ קֶרֶן זָוִית הֲרֵי זֶה מוּכָן וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ כָּל צְרָכָיו. וְכֵן אֵפֶר שֶׁהֻסַּק מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מוּכָן. וְשֶׁהֻס
Tap to expand