Skip to content
Wellsprings
hashkafahfeatured in 30 works

Churban Bayit Sheni (Destruction of the Second Temple)

The destruction of the Second Temple by Rome in 70 CE — the pivot from Temple-centered Judaism to Rabbinic Judaism, and the foundation of Tisha B'Av.

The destruction of the Second Temple by Rome in 70 CE. Pivot from Temple-centered Judaism to Rabbinic Judaism; foundation of Tisha B'Av. Treated extensively by Bavli Gittin 55b-58a, Avot DeRabbi Natan, Josephus's Wars of the Jews, and centuries of theological reflection.

How it traveled

  1. Tosefta Ta'anit
    · 190
    explains
  2. Seder Olam Rabbah
    Eretz Yisrael (travels) · 200
    explains
  3. Mishnah Sotah
    Yavneh · 200
    applies
  4. Avot DeRabbi Natan, Recension B
    Yavneh · 220
    explains
  5. Avot DeRabbi Natan
    Yavneh · 220
    explains
  6. Jerusalem Talmud Taanit
    Tiberias · 400
    explains
  7. Jerusalem Talmud Berakhot
    Tiberias · 400
    explains
  8. Jerusalem Talmud Sotah
    Tiberias · 400
    explains
  9. Jerusalem Talmud Shekalim
    Tiberias · 400
    explains
  10. Eikhah Rabbah
    Tiberias · 500
    explains
  11. Gittin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  12. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  13. Yoma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  14. Taanit
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  15. Sotah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  16. Megillah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  17. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  18. Rosh Hashanah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  19. Sukkah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  20. Berakhot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  21. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  22. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  23. Makkot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  24. Moed Katan
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  25. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
    explains
  26. Pesikta DeRav Kahana
    Tiberias · 600
    explains
  27. Midrash Tanchuma Buber
    Tiberias · 600
    explains
  28. Bereshit Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  29. Shir HaShirim Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  30. Vayikra Rabbah
    Tiberias · 600
    explains

Key passages(20)

Mishnah Sotah · 190 CE

Very high

מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, בָּטְלוּ אוּרִים וְתֻמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כּ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Sotah · 375 CE

Very high

משנה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה וְנִיטֵּל טַעַם הַפֵּירוֹת. רִ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Taanit · 375 CE

Very high

תַּנֵּי. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת הָיָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁלְיְהוֹיָרִיב בְּתִשְׁעָה בִאַב. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Taanit · 375 CE

Very high

וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. כָּתוּב בְּתִשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ הוֹבְקְעָה הָעִיר וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי. קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בְּעַשְׁ

Tap to expand

Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בַּשְּׁנִיָּה, רַבּוּ פְּרוּשִׁין בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן. נִטְפַּל לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶן: בָּנַי, מִפְּנ

Tap to expand

Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּיטְּלוּ בָּהּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁפוֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ וְגוֹ׳״. מַה טַּעַם ״שְׁפוֹךְ״ — מִשּׁוּם

Tap to expand

Sotah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

[גְּמָ׳] תָּנוּ רַבָּנַן: רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְגָבְרוּ בַּעֲלֵי ז

Tap to expand

Yoma · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד ש

Tap to expand

Eikhah Rabbah · 500 CE

Very high

צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחֹבֹתֵינוּ וגו', חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עָשְׂתָה בֵּיתָר אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, וְלָמָּה נֶחְרְבָה, עַל שֶׁהִדְלִיקוּ נֵרוֹת לְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָ

Tap to expand

Tanna DeBei Eliyahu Rabbah · 968 CE

Very high

ד"א בני יצאוני ואינם וגו' ולפיכך אין המועדים כתיקונם אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע כשהייתי על אדמתי הייתי עושה את המועדים יום אחד והוא כתיקונו ועכשיו הרי אני עושה אותם שני ימים ואין אחד מהם כתיקונו

Tap to expand

Midrash Tehillim · 1050 CE

Very high

אלהים שופט צדיק. תמן תנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו סימן קללה ואין טל יורד לברכה וניטל טעם הפירות. ר"י אומר שומן הפירות בטלה. רבי שמעון בן אלעזר אומר אף הטהרה בטלה

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Very high

ובחדש החמישי בשבעה לחדש, וכתוב אחד אומר בי' לחדש היא שנת י"ט למלך נבוכדנאצר וכתיב וישרוף את בית ה' אי אפשר לומר בשבעה שכבר נאמר בעשירי, הא כיצד בשבעה בחדש נכנסו אובים להיכל ואכלו בו ושתו בו וקלקלובו ח

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Very high

פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארויך. ת"ר ארבעים שנה לפני חרבן הבית לא היה גורל עולה בימין אלא בשמאל, ולא היה לשון של זהורית מלבין אלא מאדים, ולא היה נר מערבי דולק, והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער ב

Tap to expand

Radak on Zechariah · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE

Very high

קול יללת, אדרתם. חזקם ותקפם ותפארתם ופי' הפסוק כתרגומו ורז"ל פי' הפרשה על חורבן בית שני ולבנון הוא בית המקדש ואמרו כי מ' שנה קודם חרבן הבית היו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן גער בהן רבן יוחנן בן זכאי אמר

Tap to expand

Meiri on Sotah · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

משחרב מקדשנו נתביישו חברים ובני חורין חפו ראשם ונידלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי הזרוע ובעלי לשון הרע משחרב בית חמדתנו נתמעט כבוד תורה ונעשו החכמים הגדולים בעיני שאר העם כסופרים והם החכמים שאינם מובהקים ו

Tap to expand

Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE

Very high

נחם ה' אלהינו את אבילי ציון ואת אבילי ירושלם, ואת העיר החרבה והבזויה והשוממה, מבלי בניה היא יושבת וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה, ויבלעוה לגאיונים, ויירשוה עובדי פסילים, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרג

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

וההפסד הד' שנמשך שמה היה איבוד העם והמעטתו כי הנה מתו מיושבי ירושלם כחול אשר על שפת הים. מהם לרעב ומהם לדבר שהיה בעיר ומהם רבים מאד על ידי הפריצים ומהם המעט על ידי האויבים ועל זה אמר ונשארתם מתי מעט ת

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

אחרי שזכר יעודי קללות שיבאו עליהם בחרבן בית ראשון בהיותם בגלות בבל, זכר עוד חורבן בית שני וביאת אנשי עיר רבה לכבוש ארץ ישראל ולהחריב את ירושלים ועליהם אמר ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ, לפי שרב' רחו

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

פעם השלישי' היה בימי אגריפס כאשר באו אספסיינוס וטיטוס בנו מרומי על ירושלם להכניעם תחת ידי הרומיים ושב אספסיינוס לרומא להתקסר שם ונשאר טיטוס בנו עד שנלכדה ירושלם ונותצו חומותי' ושרפו בית ה' וכמו שנזכר

Tap to expand

Chidushei Agadot on Shabbat · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

Very high

בשביל שחללו בה שבת כו'. לכאורה דכל הני אמוראי דכל חד אמר לא חרבה ירושלים אלא בשביל זה כו' וכל חד נקט מלתא אחרינא דפליגי אהדדי אבל מדלא קאמר ר' אבהו אמר כו' וכן בכל אינך אלא וא"ר אבהו כו' משמע דלא פליג

Tap to expand