Tisha B'Av (Ninth of Av)
A day of fasting and mourning for the destruction of Jerusalem's two ancient temples, the darkest date in Jewish history.
Tisha B'Av—the Ninth day of the Hebrew month of Av—is the saddest day in the Jewish calendar. On this date in 586 BCE, the Babylonians destroyed the First Temple, and in 70 CE, the Romans destroyed the Second Temple. Both catastrophes happened to fall on the same calendar day, which deepened its significance over time.
Jews mark this day with a full fast (no food or water) from sunset to nightfall the next evening—stricter than even Yom Kippur in some ways. The mood is one of genuine grief: people sit on low stools, read the Book of Lamentations, and recite elegies. It's less about guilt and more about remembering collective loss and the long exile that followed.
But the day's meaning evolved. Medieval and later Jewish communities added other tragedies to the memory—expulsions, pogroms, and persecution—making it a day to hold all Jewish suffering. Some modern Jews have used it to reflect on resilience and rebuilding. The fast remains obligatory in traditional practice, but what people choose to feel and remember on that day has shifted across centuries and communities.
How it traveled
- Tosefta Ta'anitEretz Yisrael (travels) · 190explains
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- MegillahSura (Babylonia) · 500explains
- Eikhah RabbahTiberias · 500explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Rif Ta'anitKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, FastsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Meiri on TaanitPerpignan · 1300explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on TaanitBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Chidushei Agadot on TaanitPosen (Poznań) · 1612explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · 1855explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · 1855explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · 1923explains
- Tosefta Kifshutah on TaanitJerusalem · 1949explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
- Tosefta Taanit (Lieberman)Eretz Yisrael (travels)explains
Key passages(20)
(תענית כו.) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בת"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לאר
Tap to expand
(תענית כו.) חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והובקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל בת"ב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לאר
Tap to expand
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהֻבְקְעָה הָעִיר,
Tap to expand
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, לֹ
Tap to expand
ותשעה באב שחל להיות בערב שבת אוכל אדם כביצה ושותה כביצה כדי שלא יכנס לה כשהוא מעונה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר [הרי זה] מתענה ומשלים אמר לו רבי יוסי אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות אחר השבת שאוכלין
Tap to expand
כל שהוא [מסעודת] ט' באב אסור לאכול בשר ולשתות יין [ואסור לאכול שני תבשילים] ואסור לרחוץ [ולסוך וכל] שאינו מסעודת ט' באב מותר לאכול בשר ולשתות יין ומותר לאכול שני תבשילין [ומותר] לרחוץ [ולסוך] רבי ישמע
Tap to expand
אותן ימים אסורים בהספד [ובתענית בין משחרב הבית ובין עד שלא חרב הבית] רבי יוסי אומר משחרב הבית מותרין מפני שאבל הוא להם אמר רבי אלעזר בר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין וחל ט' באב להיות בשבת ודחינוה
Tap to expand
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (זכריה ח יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״. צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָ
Tap to expand
תַּנֵּי. תִּשְׁעָה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת אוֹכֵל אֲפִילוּ בֵיצָה אַחַת וְשׁוֹתֶה אֲפִילוּ כוֹס אֶחָד. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִיכָּנֵס לַשַּׁבָּת מְעוּנֶּה. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי
Tap to expand
רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנָה רוּבָה דְצִיפּוֹרִין. יָחִיד בְּתִשְׂעָה בְאַב צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. וּמָהוּ אוֹמֵר. רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲ
Tap to expand
משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְהוֹבְקְעָה הָ
Tap to expand
משנה: מִשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְשִׂמְחָה: שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. עֶרֶב תִּשְׁ
Tap to expand
אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר מַרְוַח וּמַלְבּוּשׁ. בְּרַם מַרְוַח וּמַתְקָנָה. כֵּן אֲנָן אָמְרִין. הָדֵין קַצְרָא אֲסִיר לֵיהּ מֵיעֲבֲד עִיבִידְתֵּיהּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹנ
Tap to expand
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ מִתְעַנִּין בָּעֲשִׂירִי שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְלָמָּה בַתְּשִׁיעִי. שֶׁבּוֹ הִתְחִילָה הַפּוּרְעָנוּת. וְתַנֵּי
Tap to expand
מָהוּ יִשַׁנֶּה. יַחֲלִּף. אִין הֲוָה יְלִיף אֲכִיל לִיטְרָא דְקוּפָּד יֵיכוּל פַּלְגָּא. אִין הֲוָה יְלִיף שָׁתֵי קִסְטְ דַחֲמַר יִשְׁתֶּה פַּלְגָּא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד עִיקַּר סְעוּדַת
Tap to expand
Arakhin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמְרוּ: כְּשֶׁחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הָיָה, וּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית הָיְתָה, וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָרִיב הָיְתָה, וְהָיוּ כֹּהֲנִים
Tap to expand
וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כׇּל צָרְכּוֹ, וּמַעֲלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ אֲפִילּוּ כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ. חָל לִהְיוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב בְּעֶרֶב שׁ
Tap to expand
Megillah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בְּתִשְׁעָה בְּאָב גּוּפֵיהּ מַאי מַפְטְרִינַן? אָמַר רַב: ״אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה״. מִקְרָא מַאי? תַּנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי״, רַבִּי נָתָן בַּר יוֹסֵף אוֹמֵר: ״עַד אָנָ
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אִי הָכִי, תִּשְׁעָה בְּאָב נָמֵי? אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב, הוֹאִיל וְהוּכְפְּלוּ בּוֹ צָרוֹת. דְּאָמַר מָר: בְּתִשְׁעָה בְּאָב חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְנִלְכ
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״צוֹם הַחֲמִישִׁי״ — זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״חֲמִישִׁי״ — חֲמִישִׁי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הַשְּׁבִיעִי — זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג
Tap to expand