Gezerah (Rabbinic Decree)
Jewish sages built protective legal fences around core biblical rules to prevent people from accidentally breaking them.
Imagine the Torah as a garden. The rabbis who compiled and interpreted Jewish law wanted to protect it from being damaged, so they built an extra fence around the perimeter. That fence is a *gezerah*—a decree or regulation that isn't found in the Bible itself, but exists to keep people from wandering into trouble.
Here's a concrete example: the Torah forbids work on the Sabbath, but doesn't define exactly what counts as 'work.' So the rabbis issued decrees restricting certain activities—like writing, handling money, or lighting fires—not because the Torah explicitly prohibited them, but because these actions might lead someone to accidentally violate the actual biblical law. It's preventive: the decree serves as a warning sign before the real boundary.
This idea appears early in Jewish thought (it's mentioned in the Mishnah's ethical tractate *Avot*) and became foundational to how Jewish law developed. Rather than just enforcing what's written, the rabbis asked: *What safeguards do people need to stay faithful?* Over centuries, these protective decrees accumulated and became woven into Jewish practice so thoroughly that many people forgot they were originally add-ons rather than biblical requirements.
How it traveled
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- YevamotSura (Babylonia) · 500explains
- Avodah ZarahSura (Babylonia) · 500explains
- EruvinSura (Babylonia) · 500explains
- Teshuvot HaGeonim (Harkavy)Sura (Babylonia) · 900explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · 1265explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on YevamotPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Meiri on Avodah ZarahPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Nimukei Yosef on YevamotSpain (medieval) · 1450explains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · 1612explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on GittinFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · 1730explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Mevo HaTalmud (Chajes)Zolkiew (Zhovkva) · 1845explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
עַל פִּתָּן מִשּׁוּם שַׁמְנָן?! מַאי אוּלְמֵיהּ דְּשֶׁמֶן מִפַּת? אֶלָּא גָּזְרוּ עַל פִּתָּן וְשַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר,
Tap to expand
Mishneh Torah, Rebels · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בֵּית דִּין שֶׁגָּזְרוּ גְּזֵרָה אוֹ תִּקְּנוּ תַּקָּנָה וְהִנְהִיגוּ מִנְהָג וּפָשַׁט הַדָּבָר בְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְעָמַד אַחֲרֵיהֶם בֵּית דִּין אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים וְלַע
Tap to expand
Mishneh Torah, Rebels · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בֵּית דִּין שֶׁנִּרְאֶה לָהֶן לִגְזֹר גְּזֵרָה אוֹ לְתַקֵּן תַּקָּנָה אוֹ לְהַנְהִיג מִנְהָג צְרִיכִין לְהִתְיַשֵּׁב בַּדָּבָר וְלֵידַע תְּחִלָּה אִם רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהֶן אוֹ אִם אֵ
Tap to expand
Chidushei Halachot on Beitzah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
בד"ה נגזור השקה כו' וכן בסמוך בולד הטומאה לא פריך נגזור כו' עכ"ל ובההיא דמדלין בדלי לא תקשי להו דנפרוך גזירה שמא יעבירנו כו' דדרך הדלי מונח אצל הבור ולא שייך בה שמא יעבירנו והא דקאמר נגזור דלמא אתי לא
Tap to expand
Penei Yehoshua on Ketubot · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
גמרא א"ל אביי והאמר ר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו ופי' רש"י בדבר שהוא מחמיר כו' ע"י גזירת דבריהם עכ"ל. ובאמת כתבו רוב הקדמונים דלא שייך לומר הלכה כר"מ בגזירותיו אלא היכא דגזר הא אטו הא ולפ"ז יש לפ
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE
והנה כל ההלכות, הן במשנה והן בגמרא, אשר באו על האופנים הנזכרים למעלה, היינו הן אותן שבאו דרך פירוש להבין כוונת איזהו פסוקים סתומים. או שבאו לבאר פרטים ותנאים ממצות התורה. או שבאו דרך דרשות במדות המקוב
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE
הרבה גזירות נמצא אצלנו במשנה בסתם. ולא נחלק בהם אדם מעולם. ולא נוכל לברר מאיזה זמן באו אלינו. ומתי עמדו חכמי הדור למנין על גזירות אלו. ובלי ספק כלם באו אלינו מן ב״ד הגדול. אשר נגזרו מהם במעמד שלם. אחר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ושאלו הראשונים דכיון דאמרינן בקבוע דרבנן גזירה שמא יקח מן הקבוע ואסרו כשפירש אחד מהם משום הך גזירה א"כ כ"ש בקבוע דאורייתא ואיך אמרו דבנמצא הלך אחר הרוב הא יש לגזור שמא יקח מן הקבוע ותרצו דאדרבא בקבוע
Tap to expand
השאלה החמישית: על יסוד מה אמרה חווה ולא תגעו בו, והרי אלוהים לא אמר זאת לאדם? והתשובה – אחר שאמר אלוהים לאדם לא לאכול מעץ הדעת עשה הוא משמרת לדבר ונמנע גם מהנגיעה כדי שאם תיארע לו תקלה בזה תחול במה שה
Tap to expand
Beitzah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ. הִיא גּוּפַהּ גְּזֵרָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה? כּוּלָּהּ חֲדָא גְּזֵרָה הִיא.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְשָׁוִין אֵלּוּ וְאֵלּוּ, שֶׁטּוֹעֲנִין כּוּ׳: מַאי שְׁנָא כּוּלְּהוּ דִּגְזַרוּ בְּהוּ בֵּית שַׁמַּאי, וּמַאי שְׁנָא קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִיגּוּלֵי הַגַּת דְּלָא גְּזַרוּ? הָנָךְ דְּאִי עָבֵיד לְ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rebels · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּדְבָרִים שֶׁלֹּא אָסְרוּ אוֹתָן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה אֶלָּא כִּשְׁאָר דִּינֵי תּוֹרָה. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁרָאוּ בֵּית דִּין לִגְזֹר וּלְאָסְרָן לַעֲשׂוֹת סְי
Tap to expand
Mishneh Torah, Rebels · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הוֹאִיל וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְזֹר וְלֶאֱסֹר דָּבָר הַמֻּתָּר וְיַעֲמֹד אִסּוּרוֹ לְדוֹרוֹת וְכֵן יֵשׁ לָהֶן לְהַתִּיר אִסּוּרֵי תּוֹרָה לְפִי שָׁעָה. מַהוּ זֶה שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה (דברים יג א) "לֹ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
דְּבָרִים רַבִּים אָסְרוּ בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם גְּזֵרַת מִקָּח וּמִמְכָּר. כֵּיצַד. אֵין פּוֹסְקִים דָּמִים לְכַתְּחִלָּה עַל הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב אֶלָּא מֵבִיא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שָׁווֹת זוֹ לָזוֹ
Tap to expand
Mishneh Torah, Those Who Defile Bed or Seat · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הָעֲבָדִים מְטַמְּאִין בְּזִיבָה וּבְנִדָּה וּבְלֵדָה כְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל הָעַכּוּ"ם אֵין מְטַמְּאִין לֹא בְּזִיבָה וְלֹא בְּנִדּוּת וְלֹא בְּלֵדוֹת דִּין תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו ב) "דַּבְּרוּ א
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Gittin · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
אמר רבי ירמיה הרי אמרו הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מים שאובין. כבר פי' במס' שבת פ"א שמטמא גזרו אף ביאה וכ"ש נפילה שעיקר גזירה ראשונה לא היתה אלא משום נפילה כדאיתא התם
Tap to expand
מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שביעית פ"ד מ"ב), שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר אָדָם וְנָטַע שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית וְצִמְּחָה פֵּרוֹתֶיהָ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה מִדְּאוֹרַיְתָא, וּבִלְ
Tap to expand
Meiri on Avodah Zarah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
שמן של גוים כבר בארנו במשנה שהוא מן הדברים שנאסרו במנין ומשמנה עשר דבר שגזרו עליהם תלמידי שמאי והלל ואלו פשטה גזרתו בכל ישראל או ברובו והיה הצבור יכול לעמוד בה לא היה שום בית דין יכול לבטלה וכן אם היו
Tap to expand
בית דין שהתקינו לתקן איזו תקנה לאסור איזה דבר או לגזור איזו גזרה צריך שיבדקו תחלה אם רוב הצבור יכולין לעמוד בה אם לאו וכל שיראה להם אחר בדיקתם שאין רוב צבור יכולין לעמוד בה אין להם לגזרה כלל נראה להם
Tap to expand
כל שנהגו העם בענין אחד ואין בו איסור ולא חשש איסור אע"פ שיש בו חששא רחוקה אין מחדשין להם מנהג אפילו היה הבא לחדש מומחה שבמומחין והוא שאמרו אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל ר"ל לכתחלה ולבטל גזירת חכמים
Tap to expand