The Criterion of Truth
The ultimate yardstick a philosophy uses to sort the true from the false — its answer to the question of what we should finally trust.
The 'criterion of truth' (kriterion) is the standard or faculty we use to tell true impressions from false ones. From the 4th–3rd century BCE onward it became a central problem of Hellenistic philosophy, with each school naming a different judge: the Epicureans trusted the senses, the Stoics the apprehensive impression, and the Skeptics denied that any reliable criterion exists at all. In his surveys, Sextus Empiricus turned this single question into the frame for the whole ancient debate about how far human knowledge can reach.
How it traveled
- On the murder of HerodesAthens · -411explains
- On the ChoreutesAthens · -411explains
- CratylusAthens · -375explains
- TheaetetusAthens · -369redefines
- PhilebusAthens · -355explains
- LawsAthens · -348explains
- RhetoricChalcis · -335explains
- MetaphysicsChalcis · -322explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- HistoriesMegalopolis · -118explains
- In C. VerremFormiae · -70explains
- Pro FonteioFormiae · -69explains
- Pro A. CluentioFormiae · -66explains
- AcademicaFormiae · -45explains
- LucullusFormiae · -43explains
- Institutio OratoriaRome · 95explains
- Adversus ColotenChaeronea · 95explains
- DiscoursesNicopolis · 108explains
- HermotimusSamosata · 180explains
- Noctes AtticaeRome · 180explains
- Quomodo historia conscribenda sitSamosata · 180explains
- Adversus MathematicosAlexandria · 190explains
- Pyrrhoniae HypotyposesAlexandria · 210explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- HaEmunot veHaDeotSura (Babylonia) · 933
- KuzariJerusalem · 1120
- Mishneh Torah, Foundations of the TorahFostat (Old Cairo) · 1180
- Guide for the PerplexedCairo · 1190
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425
- Abarbanel on TorahNaples · 1505
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on JobBucharest · 1860
- Fragmenta Logica et PhysicaAthensexplains
- De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)—explains
- Historia RomanaRomeexplains
- Praeparatio Evangelica—explains
- Jewish Antiquities—explains
- De optima doctrina [attributed]Romeexplains
- De optima secta ad Thrasybulum—explains
- De Ebrietate—explains
Key passages(20)
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
יש לדחות אמירות נטולות משמעות5 וכבר הגיעו הדברים לכך שהיו מאנשי העיון שאמרו שתאריו יתעלה אינם עצמותו ולא דבר חוץ מעצמותו. וזה דומה לדבריהם של אחרים, שה"מצבים" – וכוונתם לעניינים הכלליים – אינם קיימים
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
אמת מידה ראשונה להבחנה: תוכן הנבואה4 ידיעת דבר זה כולו והבחנתו ברורים מאוד, ואבאר לך זאת כך שלא יקשה עליך הדבר, ותהיה לך אמת־מידה להבחין על ידה בין א) הנהגות החוקים הנחקקים, ב) ובין הנהגות התורה האלוה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
דרכי האמורי: דברים חסרי הוכחה מדעית או ניסיונית10 כדי להרחיק מכל מעשי הכישוף נאסר לעשות דבר ממנהגיהם, אפילו בדברים הקשורים למעשי החקלאות והרעייה וכיוצא בהם. כוונתי לכל מה שאומרים שהוא מועיל ואיננו נוב
Tap to expand
ואנחנו עתה כאשר נדרוש קיום אמתת מדע ההכרחי, נשמרהו מחמשה הענינים האלה המפסידים אותו. והוא שלא תגזר בזולתו אמתת המוחש, ולא תגזר בזולתו אמתת הידוע. ולא שיהיה מפסיד אמת אחרת, ושלא יסתור קצתו, כל שכן שיכנ
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד לָנוּ וְיֹאמַר שֶׁה' שְׁלָחוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹת כְּאֶחָד מֵאוֹתוֹת משֶׁה רַבֵּנוּ אוֹ כְּאוֹתוֹת אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁנּוּי מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹל
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
דע שמטרתו ומשמעותו של כל נסיון שנאמר בתורה היא כדי שבני האדם ידעו מה ראוי להם לעשות או מה עליהם להאמין. ונמצא שמשמעות הנסיון היא שייעשה מעשה מסוים שאין הכוונה למעשה הזה עצמו, אלא הכוונה שיהווה דוגמה ש
Tap to expand
יש מן הקדמונים מי שהכחיש הידיעה, ואמר שאי אפשר לאדם שישיג לידע דבר על אמתתו. וזה משני פנים, אם בעבור שכל ידיעה לא תגיע אלא מידיעה קודמת, ואותה הידיעה הקודמת כבר היתה דרושה והגיעה גם כן מידיעה קודמת לה
Tap to expand
Mishneh Torah, Foundations of the Torah · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
דִּבְרֵי הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר כְּגוֹן שֶׁיֹּאמַר פְּלוֹנִי יָמוּת אוֹ שָׁנָה פְּלוֹנִית רָעָב אוֹ מִלְחָמָה וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ אִם לֹא עָמְדוּ דְּבָרָיו אֵין בָּזֶה הַכְחָשָׁה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
השם "אהיה אשר אהיה"שלוש שאלות1 נקדים הקדמה ונאמר: שאלה א) מה שאמר (משה) עליו השלום, "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג,יג), כיצד השאלה היתה קשורה לעניין, כדי שישאל איך ישיב עליה? א
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
חכמי הכלאם גוזרים את המציאות מהנחות היסוד10 כללו של דבר: כל ה"מדברים" הראשונים, מן היוונים המתנצרים והמוסלמים, לא הלכו בהנחותיהם מלכתחילה אחר הנראה מן המציאות, אלא בחנו כיצד ראוי שתהיה המציאות כדי שתה
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
יב. פקפוק בקליטת החושים60 ההנחה השתים עשרה אמירתם שהחושים לא תמיד מעניקים ודאות. כי ה"מדברים" חשדו בהשגת החושים משני היבטים: א) מגבלה האחד: הם אמרו שרבים ממוחשיהם יכולים לחמוק מהם. זאת אם בשל זעירות ג
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
נחיצות ההנחות61 אל תחשוב שה"מדברים" נאבקו למען ההנחה הזו לשווא, כמו שרבים מן ה"מדברים" המאוחרים חושבים שהרצון של הקודמים להם לקבוע את קיום החלקיק (=האטום) אין בו צורך. אלא כל מה שהבאנו לעיל מדבריהם הכ
Tap to expand
וזהו ההבדל שבין הנביא והשליח, כי הנביא אמות נבואתו הוא אם בהגדת העתידות שלא יפול דבר מכל דבריו ארצה, ואם בעשית אותות ומופתים, והנביא שתתאמת נבואתו על זה הדרך מצוה פרטית היא בתורה לשמוע אליו בכל מה שיא
Tap to expand
האמנה כי כוונת הכתוב הית' ענין אחר שהוא צורך גדול בענין הנבואה והיא לתת רושם וסימן להכיר הנביא השקרן שיקום להכזיב הנביא האמתי כי אז כאשר שניהם מתנבאים בשם ה' ומכחישים זה את זה ולא הוחזק שום אחד מהם במ
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
וכבר בארו חכמינו ז"ל שבחינת הנביא תהיה בנסים ונפלאות כאמרם בסנהדרין (דף פ"ט) פרק הנחנקין והמותר על דברי נביא מנא ידע דאיענש דיהיב ליה אות והא מיכה דלא יהיב ליה אות ואיענש. היכא דאתחזק שאני. דאי לא תימ
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
והדעת השלשה עשר דעת הסכלים. והם העם אשר עם הכחשתם המדעים כחשו המוחשות עוד, ואמרו: כי אין אמת לשום דבר כלל, לא לידוע ולא למוחש. והם יותר סכלים ממה שקדם זכרם, כי הם כאשר יאמר להם, היתכן שיהיה הדבר הק
Tap to expand
(ה) אָמַר הַכּוּזָרִי: אֵין בְּכָאן מָקוֹם לִסְבָרָא, אַךְ הַסְּבָרָא מְרַחֶקֶת רֹב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַךְ כַּאֲשֶׁר תִּתְאַמֵּת הָרְאָיָה וְהַנִּסָּיוֹן, עַד שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ כָל הַלֵּב וְלֹא יִ
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
ההכרעה במקום שאין ודאות, ומכאן עדיפותה של דעת החידוש14 אל תבקר את היותי מונה את הספקות המתחייבים מדעתו ותאמר: האם בספקות מפריכים דעה או מאששים את הפכהּ? אכן, הדבר אינו כן. אבל אנו נוהגים עם הפילוסוף ה
Tap to expand
וראוי שנשאל ונאמר אחר שאנחנו נמצא דתות הרבה נקראות אלהיות והקבלה נמשכת בכל אחת מהן לבעלי הדת ההיא, במה יודע איפא ההבדל בין הדת האלהית האמתית ובין הדת המזוייפת הטוענת שהיא אלהית, מתדמה אל האלהית ואיננה
Tap to expand
וזהו מה שכתב הרמב״ם ז״ל בספר המדע בפרק ח׳ מהלכות יסודי התורה, משה רבינו עליו השלום לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמינים על פי האותות יש בלבם דופי שאפשר שיעשה האות בלהט וכשוף וכו׳, ובמה האמינ
Tap to expand