The 13 Principles of Faith
Maimonides condensed Jewish belief into thirteen core principles, defining what makes someone authentically Jewish.
In the 12th century, the philosopher and rabbi Moses Maimonides faced a puzzle: what are the non-negotiable beliefs that hold Judaism together? His answer was the Thirteen Principles of Faith—a checklist that includes belief in God's existence, uniqueness, incorporeality, and eternity; the truth of the Torah; the coming of the Messiah; and the resurrection of the dead. Think of it as a spiritual constitution, the bedrock doctrines beneath the vast complexity of Jewish law and practice.
Maimonides presented this framework in his commentary on the Talmud, and it became so influential that Jewish communities eventually wove it into two beloved liturgical poems: Yigdal (sung in many synagogues) and Ani Maamin (the "Thirteen Beliefs" declaration). Over the following centuries, other Jewish philosophers and commentators re-read Maimonides' list, asked harder questions about each principle, and sometimes offered their own emphases. Some thought certain beliefs were more fundamental than others; some wondered whether intellectual assent to doctrine was really the Jewish way, or whether lived practice mattered more. The principles remain a touchstone—both celebrated as a gift of clarity and gently questioned as a potential over-simplification of something too rich to fit into thirteen boxes.
How it traveled
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · 400explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- HaEmunot veHaDeotSura (Babylonia) · 933explains
- Saadia Gaon on GenesisSura (Babylonia) · 935explains
- Midrash Tehillim— · 1050explains
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · 1080explains
- Kuzari— · 1120explains
- Mishneh Torah, Foundations of the TorahFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, RepentanceFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaMitzvotFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Guide for the Perplexed— · 1190explains
- Chizkuni— · 1220explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Ramban on ExodusGirona · 1265explains
- Meiri on PsalmsPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Meiri on SanhedrinPerpignan · 1300explains
- Ralbag on Torah— · 1325explains
- Abudarham— · 1330explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Ohr Hashem— · 1399explains
- Sefer HaIkkarim— · 1425redefines
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Kli Yakar on ExodusPrague · 1610explains
- Chidushei Agadot on SanhedrinPosen (Poznań) · 1612explains
- Chidushei Agadot on BerakhotPosen (Poznań) · 1612explains
- Ein Yosef on Sefer HaMitzvotKrakow (Cracow) · 1680explains
Key passages(20)
Ohr Hashem · Chasdai Crescas (Or Hashem) · 1399 CE
המאמר הד׳ בדעות וסברות: אשר השכל נוטה אליהן לפי מה שבא בקבלה. והן י״ג דרושים א׳ אם העולם נצחי במה שיבא. ב׳ אם איפשר מציאות עולם אחד או עולמים רבים. ג׳ אם הגלגלים חיים מדברים. ד׳ אם יש לתנועות הגרמים ה
Tap to expand
למה שהיתה ההצלחה האנושית נתלת בעיון ובמעשה כמו שבאר הפילוסוף בספר הנפש, והיו הדעות האמתיות והמעשים המשובחים אי אפשר שיושגו על נכון מצד השכל האנושי, להיות שכל האדם לואה מהשיג הדברים על אמתתם כמו שיבא,
Tap to expand
פרק ד׳ יבאר בו שהעקרים הכוללים לדת האלהית הם ג׳ שהם כמו אבות, והם מציאות השם, ותורה מן השמים, ושכר ועונש, ושתחת אלו שרשים אחרים מסתעפים מהם ונתלים בהם. ואמר כי לכך היו ברכות ראש השנה שלש שהם מלכיות זכ
Tap to expand
פרק י׳ יבאר בו שהתחלות הדת האלקית בכלל הן ג׳, שהן מציאות השם, ושכר ועונש, ותורה מן השמים, ולזה נמנו אלו עקרים כוללים לדת האלקית. ויאמר כי אלו הג׳ הם שמנו רבותינו ז״ל במשנת פרק חלק.
Tap to expand
פרק י״ג יבאר שאין כל דת שתודה באלו הג׳ עקרים שאמרנו היא אלקית על כל פנים אלא אם כן תודה גם כן בכל השרשים המסתעפים מהם, ואז אפשר שתהיה אלקית, ויאמר שהכופר באחד מן השרשים כאלו כופר בעקר.
Tap to expand
המאמר הא׳ יחקור מעקרי הדתות כמה הם ואי אלו הם, וההבדל שיש בין הדתות האלהיות והנימוסיות, ואי אלו הם עקרי הדת האלהית ואי אלו הם עקרי הדת הנימוסית, ויבאר שיש לדתות עקרים כוללים ועקרים מיוחדים, ושהעקרים ה
Tap to expand
פרק א׳ יודיע בו הקושי שיש בחקירה על העקרים לדתות ויאמר שיש שם עקרים כוללים וחלקיים לכל דת ודת, ויקשה על הרמב״ם ז״ל שמנה ביאת המשיח מעקרי תורת משה, וכן יקשה על האומרים שחדוש העולם עקר לתורת משה.
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ידיעת העקרים והבנת ההתחלות שעליהם דרכי יסודי הדתות בכלל סובבים קלה מצד וקשה מצד, אם קלותה לפי שכל האנשים הנודעים היום בעולם הם בעלי דת ולא יצוייר שיהיה אדם מבעלי הדת או יתייחס אליה אם לא ידע עקרי הדת
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ולפי שראיתי אני הצעיר יוסף אלב״ו היושב פה העיר שורי״אה, אשר הניעני הנה המניע הראשון, גודל מעלת זה הדרוש ואת יקר תפארת גדולתו ורוב הבלבול והמבוכה אשר נפל למעיינים בו, ושכלם צללו במים אדירים ולא העלו בי
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ולהיות אלו הג׳ הם עקרים כוללים לדת האלהית, הוא שמנו אותם רבותינו ז״ל בפרק חלק במשנה, ואמרו שהכופר באחד מהם אינו בכלל בעלי הדת, ולזה אין לו חלק לעולם הבא, אמרו כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
אמונת החדוש יש מאין אף אם היא אמונה צריך לכל בעל דת אלהית להאמינה, כמו שיחוייב המאמין בתורת משה להאמין שפצתה הארץ את פיה ותבלע את קרח ועדתו לפי שנחלקו על משה, אבל איננה עקר מעקרי התורה האלהית שלא יצוי
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
וראוי שנבאר עתה דרך ידיעת השרשים המסתעפים מן השלשה עקרים הללו כדי שיודע הכופר בעקר או המודה בו, ונאמר ראשונה שאין ראוי שימנה בעקר ולא בשורש שום מצוה ממצות התורה, כי העובר על מצוה ממצות התורה הנה הוא ב
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ואין ספק שאין עונש הכופר בשורש או בעקר שוה לעובר על מצוה ממצות התורה, שהרי הכותיים כשלא היו יודעים התורה והיו כופרים בה בלי ספק היו האריות מכלים בהם, וכשלמדום התורה אף על פי שהיו עובדים עבודת אלילים כ
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
השרשים הנתלים בשלשת העקרים שזכרנו והמסתעפים מהם הם שמונה, כי מן העקר הראשון שהוא מציאות השם יסתעפו ממנו ארבעה שרשים כוללים כל הדברים הנתלים במציאות השם שהוא מחוייב המציאות, והם האחדות על הדרך שכתבנו,
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ואומר כי התאמת היות התורה אלהית הוא משני צדדים, מצד הדת בעצמה ומצד השליח. אולם אשר מצד הדת בעצמה, הנה הוא שיבחנו השלשה עקרים שכתבנו עם השרשים המסתעפים מהם על הדרך שכתבנו למעלה, ואם אינה חולקת על שום ע
Tap to expand
החקירה מן העקרים חקירה מסוכנת מאד. לפי שהדתות אף אם יסכימו בענינים הכוללים כמו מציאות השם ושכר ועונש ודומיהם, הנה הם חולקות בענינים החלקיים. ולזה יתחייב בהכרח שיהיו לדתות עקרים חלקיים בהם תבדל הדת האל
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ויתבאר מזה החשש הגדול שיש בחקירה מן העקרים, שהוא מכניס עצמו בסכנה שמא יבא לכפור בדבר שהוא עקר מעקרי התורה, שהרי לפי דעת מי שמנה החדוש עקר מעקרי התורה הנה יהיה הרמב״ם ז״ל כופר בעקר מעקרי התורה חלילה, ו
Tap to expand
ומה שראוי שנאמר בזה ללמד זכות על חכמי ישראל המדברים בזה וכיוצא בו, הוא כי כל איש ישראל חייב להאמין שכל מה שבא בתורה הוא אמת גמור, ומי שכופר בשום דבר ממה שנמצא בתורה, עם היותו יודע שזהו דעת התורה, נקרא
Tap to expand
עקר. שם הונח על דבר שעמידת דבר אחר וקיומו תלוי בו ואין לו קיום זולתו, כמו שהעקר הוא דבר שקיום האילן תלוי בו ולא יצויר מציאות האילן וקיומו זולתו, ורבותינו ז״ל נשתמשו בלשון הזה הרבה, אמרו דבר שיש לו עקר
Tap to expand
והנה הרמב״ם ז״ל שם אותם י״ג עקרים, שהם מציאות השם, והאחדות, והרחקת הגשמות, ושהוא קדמון, ושראוי לעבדו ולא לזולתו, והנבואה, ונבואת משה רבנו עליו השלום, ותורה מן השמים, ושלא תשתנה התורה, וידיעת השם, ושכר
Tap to expand