Skepticism
The stance that certain knowledge may be out of reach — and that the honest, even tranquil, response is to suspend judgment.
Greek skepticism is the tradition of systematic doubt about whether certain knowledge is possible at all. It ran in two streams. The Academic skeptics (Arcesilaus and Carneades, 3rd–2nd c. BCE) turned Plato's Academy toward arguing against dogmatic certainty. The Pyrrhonists, who traced themselves to Pyrrho of Elis (c. 360–270 BCE) and were revived by Aenesidemus, sought suspension of judgment (epoche) as a road to tranquility (ataraxia). Preserved largely through Sextus Empiricus (c. 200 CE), these arguments were rediscovered in the Renaissance and went on to shape Montaigne, Descartes, and the whole modern problem of knowledge.
How it traveled
- AcademicaFormiae · -45explains
- LucullusFormiae · -43explains
- HermotimusSamosata · 180explains
- Philopseudes sive incredulusSamosata · 180explains
- Adversus MathematicosAlexandria · 190explains
- Pyrrhoniae HypotyposesAlexandria · 210explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- HaEmunot veHaDeotSura (Babylonia) · 933
- Praeparatio Evangelica—explains
- Fragmenta Logica et PhysicaAthensexplains
- Suidae lexicon—explains
- FragmentaApameaexplains
- Fragmenta—explains
- Scholia in Lucianum—explains
- De optima doctrina [attributed]Romeexplains
- Stromata—explains
Key passages(10)
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
והדעת השלשה עשר דעת הסכלים. והם העם אשר עם הכחשתם המדעים כחשו המוחשות עוד, ואמרו: כי אין אמת לשום דבר כלל, לא לידוע ולא למוחש. והם יותר סכלים ממה שקדם זכרם, כי הם כאשר יאמר להם, היתכן שיהיה הדבר הק
Tap to expand
יש מן הקדמונים מי שהכחיש הידיעה, ואמר שאי אפשר לאדם שישיג לידע דבר על אמתתו. וזה משני פנים, אם בעבור שכל ידיעה לא תגיע אלא מידיעה קודמת, ואותה הידיעה הקודמת כבר היתה דרושה והגיעה גם כן מידיעה קודמת לה
Tap to expand
וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב עַ
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
יב. פקפוק בקליטת החושים60 ההנחה השתים עשרה אמירתם שהחושים לא תמיד מעניקים ודאות. כי ה"מדברים" חשדו בהשגת החושים משני היבטים: א) מגבלה האחד: הם אמרו שרבים ממוחשיהם יכולים לחמוק מהם. זאת אם בשל זעירות ג
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
ואחר כן אבאר ענין ספרי הקדש, ואומר: כי הוא קצר לנו מכלל, מה שהיה בזמן החולף הגדות נתקן בהם לעבודתו, זכרם בספרו, וחבר אליהם מצותו, וסמך אליהם מה שהוא גומל עליהם, והיה זה תועלת קיימת לעולם. והוא, שכל
Tap to expand
Malbim on Proverbs · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ארח חיים פן תפלס, כבר בארנו שיש הבדל בין ארח ובין מעגל, שהמעגל הוא הדרך הסבוביי, והמדה שבו מודדין ומשערין את המעגל הסבוביי להגיע בו אל היושר נקרא פלס, ור"ל פן תרצה ללכת במעגל הסבוביי דרך בית הזונה ללכ
Tap to expand
Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE
וְכֵן הַמְיַחֵד מִצַּד הַקַּבָּלָה אֵין בּוֹטְחִין בּוֹ שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי שִׁתּוּף שֶׁאִם יִשְׁמַע דִּבְרֵי הַמִּינִים וְטַעֲנוֹתָם אֶפְשָׁר שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה דַּעְתּוֹ וְיִטְעֶה וְלֹא יַכִּיר וּמִפ
Tap to expand
Sefer HaKanah · Anonymous (Sefer HaKanah / Sefer HaPeliyah author) · 1380 CE
ודע בני שכל הספיקות תרחיקם מעליך כעין דמיא לסאסאה והולך והביא כל היום דהוי כחונק ורז"ל היו בקיאין בכל אלה וגם היו בקיאין להקיף ולדמות ואנן לא בקיאינן ודע שתלמוד חז"ל נוטה לכאן ולכאן והכל מצד הגלות של
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
שמשותיך, שורותיך. ושעריך לאבני אקדח, רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק עתיד הקב"ה לעשות שער המזרח של בית המקדש הוא ושני פשפשין אבן אחת של מרגליות, ר' יוחנן הוה יתיב ודריש גבי כנישתא בצפורי עתיד הקב"ה
Tap to expand
BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE
״מצאו כתוב ולא ידעו מי כתבו, שאיש אחד, לא ידענו מי הוא ולא נמצא בשום ספר או בשום פילוסוף, הגיד, שאשה אחת סיפרה לו, שר' משה די ליאון הגיד לאשה הזאת, שהוא היה מחבר ספר הזוהר ושהיה תולה הדברים ברשב״י כדי
Tap to expand