Hatarat Nedarim (Annulment of Vows)
A Jewish ceremony that releases you from promises you made but may have forgotten or can no longer keep.
Imagine you once promised to do something—perhaps give money to charity, fast on a certain day, or avoid eating something—but life changed, or you simply forgot you made the promise. Jewish tradition recognizes that people sometimes make vows they can't fulfill or didn't fully intend. Hatarat Nedarim, performed just before the Jewish New Year (Rosh Hashanah), is a formal release from those forgotten or impossible vows.
The practice draws from biblical law: the book of Numbers describes how vows can be annulled by a court or authority figure. Medieval Jewish scholars developed this into a structured ceremony, still performed today. You stand before a court of three (ideally learned people, though in modern practice almost anyone can serve) and declare that any vows you made are hereby cancelled—freeing yourself to enter the new year unburdened. A related but distinct text, Kol Nidre ('all vows'), is chanted on the eve of Yom Kippur — but where Hatarat Nedarim releases vows already made, Kol Nidre is a declaration pre-emptively nullifying vows one may come to make in the year ahead.
The idea isn't to encourage careless promise-making. Rather, it's a safety valve: recognition that human beings sometimes overcommit, forget what they've promised, or face circumstances they couldn't foresee. It's less about dodging responsibility and more about not carrying the spiritual weight of impossible or forgotten obligations into a year of judgment and renewal.
How it traveled
- Mishnah NedarimYavneh · c. 200 CEexplains
- Jerusalem Talmud NedarimTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, NedarimSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · c. 750 CEexplains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · c. 900 CEexplains
- Rif NedarimKairouan · c. 1085 CEexplains
- Mishneh Torah, VowsFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Mishneh Torah, OathsFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Tosafot on NedarimTroyes (Champagne) · c. 1230 CEexplains
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEexplains
- Meiri on NedarimPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on ShevuotPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Sefer HaChinukhBarcelona · c. 1300 CEexplains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · c. 1325 CEexplains
- TurToledo (Castile) · c. 1335 CEexplains
- Ran on NedarimBarcelona · c. 1340 CEexplains
- Sefer HaTashbetzTunis · c. 1430 CEexplains
- Nimukei Yosef on NedarimSpain (medieval) · c. 1450 CEexplains
- Bartenura on Mishnah NedarimJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · c. 1565 CEexplains
- Avkat RokhelTzfat · c. 1565 CEexplains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · c. 1570 CEexplains
- Haggahot Chadashot on Sefer Mitzvot KatanPosen (Poznań) · c. 1580 CEexplains
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEexplains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · c. 1646 CEexplains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · c. 1646 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · c. 1700 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · c. 1780 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Binat AdamVilna (Vilnius) · c. 1814 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · c. 1950 CEexplains
- Tosefta Kifshutah on NedarimJerusalem · c. 1959 CEexplains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
- Tosefta Nedarim (Lieberman)Eretz Yisrael (travels)explains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
מִצְוַת דִּין הֲפָרַת נְדָרִים – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בְּמִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים. כְּלוֹמַר, שֶׁנָּדוּן בְּמִי שֶׁנָּדַר כַּאֲשֶׁר צִוְּתָה הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ל ג) אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר וְג
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · c. 1135 CE
בחגיגה בסוף פ"א (י' א') דרשינן לא יחל דברו. הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו. ופי' חכמים בנדרים פ"ד נדרים (כ"ב ב') הלכה פותחין לו בחרטה ונזקקין לו פי' חרטה שמתחרט מעיקרו שאמר מתחרט אני שנדרתי ונשבעת
Tap to expand
נמצא שיש מן הנדרים שאין צריכין היתר ויש שאין להם היתר ויש שיש להם היתר והם צריכין לו ויש בזה שיש בהם חלוקה רביעית והיא שאין צריך שאלה לחכם אבל צריך שאלה לעם הארץ כמו שביארנו כ' ב' בנשבע בשמים ובארץ וב
Tap to expand
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: פּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו וְאִמּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
Tap to expand
תַּנְיָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב נַחְמָן: דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כׇּל
Tap to expand
Mishneh Torah, Oaths · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
כֵּיצַד מַתִּירִין. יָבוֹא הַנִּשְׁבָּע לְחָכָם הַמֻּבְהָק אוֹ לִשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת אִם אֵין שָׁם מֻמְחֶה. וְאוֹמֵר אֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי עַל כָּךְ וְכָךְ וְנִחַמְתִּי. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁ
Tap to expand
המודר הנאה מחבירו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו שהרי כשפתח לו הב"ה למשה להתיר נדרו נאמר עליו ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו האנשים המבקשים את נפשך ולא הוזקק לומר שבמדין היה אלא ללמד שכך אמ
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · c. 1563 CE
דין התרת נדרים וההבדל שבין פתח לחרטה והיאך נקרא על דעת רבים. ובו נ"א סעיפים:מי שנדר ונתחרט יש תקנה ע"י חרטה ואפילו נדר באלהי ישראל כיצד יעשה ילך אצל חכם מומחה דגמיר וסביר ואם אין יחיד מומחה ילך אצל של
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · c. 1563 CE
כיצד היא ההתרה יאמר לו ג' פעמים מותר לך או שרוי לך או מחול לך (בכל לשון שיאמר) (ב"י בשם הרמב"ם) ואפילו מעומד ובקרובים ובלילה ובשבת אפי' אם היה אפשר לו מאתמול לישאל עליו ובלבד שיהיה לצורך השבת כגון שנד
Tap to expand
ומ"ש אבל רב נטרונאי כתב אין נוהגין כו' נראה שמה שלא נתיישב להם הטעם שכתב רב סעדיה היינו מפני שהתרת כל נדרי היא בסתם ומשמעות הלשון והענין להתיר אף לנדרים הקיימים ולכך חששו שמא יבא הדבר לידי טעות להתיר
Tap to expand
ומ"ש הרא"ש ולכך אומר אותו ג' פעמים יאומר ונסלח וגו' כלומר שמזה יש הוכחה למנהג הקדמונים שניתקנה על לשעבר ולכך הנהיגו בה כדין התרת נדרים גם אומר ונסלח גו' כי צריכין כפרה לאותן שעברו אבל לר"ת שאינו כי אם
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · c. 1641 CE
צריך התרה לכל אחד ואחד כו'. ומהר"ל ן' חביב בתשובה בסי' קל"ט פסק דאף בנדר ושבועה על דבר אחד א"צ היתר לכל אחד ואחד אלא אם ירצה יתיר כולם בבת אחת ואם יתיר הראשונה לבד חל השניה והג' וצריך להתירן וכן אם ית
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת הַתָּרַת נְדָרִים בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה (וְהָרֶמֶז לֹא יָחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל, סוֹפֵי תֵּבוֹת אֱלוּל) וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, יֹאמַר בִּל
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · c. 1965 CE
אחת הדרכים להתרת הנדר היא על ידי מציאת ״פתח״, כאשר מעלים בפני הנודר ענין מסויים שנאסר על ידי נדרו, אשר הנודר לא העלה אותו בדעתו בשעת הנדר.
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
מצאתי בשם רבינו תם זצ"ל שהגיה והנהיג לומר מיום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים הבא עלינו כולהון אתחרטנא בהון וכתב שכן עיקר והאומר מיום הכיפורים שעבר אינו אלא טועה שאי אפשר לו אלא להתיר את עצמו ובלא חרטה
Tap to expand
Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) · Geonim of Sura and Pumbedita (collective)
רבינו האי ז"ל השיב על אותם האומרים דהתרת נדרים ושבועות שיעמוד אדם בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור כל השנה הרי הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר וכו' אמ':
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · c. 1898 CE
כי יפלא. תניא, רבי אליעזר אומר, נאמר כי יפליא כי יפליא שני פעמים זאחד בערכין (פ' בחקתי) כי יפליא נדר ואחד כאן. , אחד הפלאה לאיסור ואחד הפלאה להיתר, מכאן רמז להתרת נדרים מן התורה חבאור הענין, כי בכלל ל
Tap to expand
כל נדרי ואסרי ושבועי ונדויי וחרמי וקונמי וקונחי וקינסי די נדרנא ודי ננדר. די אשתבענא ודי נשתבע די נדינא ודי ננדי די חרמנא ודי נחרם. די אסרנו ודי ננסר על נפשתנא מיום הכפורים שעבר עד יום הכפורים הבא עלי
Tap to expand
הֲפָרַת נְדָרִים, כָּל הַיּוֹם. יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ. נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה, מֵפֵר עַד
Tap to expand
תַּנֵּי. אֵין נִשְׁאָלִין נְדָרִים אֶלָּא עֲטוּפִין וְיוֹשְׁבִין. וְהַנִּשְׁאָל יוֹשֵׁב. וְהַשּׁוֹאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד. מִן הָדֵין וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב. אֵין לִי עוֹ
Tap to expand