Nafs (The Lower Self / Ego-Soul)

ספר הבהיר אמר רבי רוחמאי מאי דור הולך ודור בא אמר רבי עקיבא דור שכבר בא משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו עבדים והלבישן כפי יכלתו בגדי משי ורקמה קלקלו השורה השליכן ודחפן מעליו והפשיטן בגדיו והלכו להם. לק

Tap to expand

הָעִקָּר הַתְּשִׁיעִי – שְׁבִירַת הַתַּאֲוָה הַגַּשְׁמִית: יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ כִּי הַתַּאֲוָה עוֹלְלָה לְנַפְשׁוֹ לַחֲטֹא וְלִמְשׁוֹךְ הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא. וְיַעֲשֶׂה נֶדֶר לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶ

Tap to expand

*תוכן דעתו ז"ל הוא. תחילה אמר, כי אחרי שנוסד בטבע כל אדם כי מדי יחל רוח הדעת והשכל לפעמו, יבחור בטוב וימאס ברע, כי נפש כל אדם נכספה וגם כלתה בטבעה אל הטוב, וקצה ובוחלת היא ברע, (כמאה"כ, "כי בטרם ידע ה

Tap to expand

אבל אקדם הנה ואומר, כי על כן צריכים לחכמה בהנהגת האדם ומהלכיו תמיד, כמו שאמר (משלי ו׳:כ״ב ‏כ"ב) בהתהלכך תנחה אותך. והשרש בשער הזה, שיהיה האדם מושל במדותיו, ושולט במה ‏שיאהבהו וישנאהו; כי לכל אחד ממה ש

Tap to expand

וְהוּא שֶׁאֹמַר בֶּן אָדָם רָאוּי לְךָ לָדַעַת כִּי הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּעוֹלָם הוּא יִצְרְךָ הַנִּמְסָךְ בְּכֹחוֹת נַפְשְׁךָ וְהַמְּעֹרָב בְּמֶזֶג רוּחֲךָ וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ ב

Tap to expand

מאפייני השטן ויצר הרע14 א) דע ש"שטן" נגזר מן "שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר" (משלי ד,טו), כלומר ממשמעות ההסרה והעזיבה (גם: האובדן והחידלון), כי הוא אשר מסיר מדרכי האמת בלי ספק, ומביא לאבדון בדרכי התעייה. ב)

Tap to expand

דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בְּכֻלְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא אִית נֶפֶשׁ, וְאִית נֶפֶשׁ עִלָּאָה מִנֶּפֶשׁ. זָכָה בַּר נָשׁ בְּהַאי נֶפֶשׁ, מְרִיקִין עָלֵיהּ עִטְרָא חַד, דְּאִקְרֵי רוּחַ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (

Tap to expand

לעולם ירגיז אדם יצר טוב על היצר הרע, שנ' רגזו ואל תחטאו. אי אזיל, מוטב, ואי לא, יקרא ק"ש, שנ' אמרו בלבבכם על משכבכם. אי אזיל, מוטב, ואי לא, יזכור לו יום המיתה, שנ' ודומו סלה.

Tap to expand

ואם יחשוב לומר הנני שומר מה שצווני קוני בשמרי קצת מצותיו, צריך שיתעורר משנתו, ואם היא שנת שכרות טוב שיעוררהו במרזפתא דנפחי, ממה שיעזבוהו לישון שנת עולם ולא יקיץ, והוא שיודיעוהו שאחר שזקן אין עת הזקנה

Tap to expand

13 מיניות) על יחסי המין אין לי צורך להרחיב מעבר למה שאמרתי בפירוש אבות (פה"מ אבות א,ה) ממה שנאמר בתורתנו החכמה והטהורה, על מיאוס הדבר והאיסור להזכירו או לדבר בו בשום פנים ואופן. ידועים לך דבריהם (של ח

Tap to expand

הָעִקָּר הַתִּשְׁעָה עָשָׂר – עֲזִיבַת חֶטְאוֹ בְּהִזְדַּמֵּן לוֹ וְהוּא בְּתֹקֶף תַּאֲוָתוֹ: וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) אֵיזֶהוּ בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲשֶׁר תְּשׁוּבָתוֹ מַגּ

Tap to expand

וצריך בעל תשובה לפרוש מן הכעס ומן האיבה ומן הקנאה ומן ההיתול, ולא ירדוף אחר הממון ולא חאר הכבוד, ויתרחק מסעודת הרשות ומאכילה גסה, ולא ישתה עד שישתכר, ולא יאכל בגנות ופרדסים ולא בהרים, דרך עינוג. כי אח

Tap to expand

ונראה שהתחלפות האהבה בג׳ הזמנים הללו ימשך להתחלפות ממשלת כחות הנפש על האדם. כי בזמן הנערות ובשני העליה תגבר הנפש המתאוה על האדם ולזה ימשך אחר התענוגים, ובזמן הבחרות ובשני העמידה שתגבר עליו הנפש החיוני

Tap to expand

והנה מכל זה יצא לנו צד גדול של התר אל הספק הראשון אשר עוררנו במאמר אשר זכרנו ראשונה כי הנה האדם אשר כן יצר לבו רק רע מנעוריו ואור נוגה צורתו לא זכר עליו. אחרי כן בשיעור שיעור שיגיע אל אמתת שלמותו אע"פ

Tap to expand

וְהַשֵּׁנִי שֶׁהַשֵּׂכֶל הוּא עֶצֶם רוּחָנִי נִגְזַר מִן הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הָרוּחָנִי וְהוּא נָכְרִי בְּעוֹלָם הַגּוּפִים הֶעָבִים וְהַתַּאֲוָה אֲשֶׁר בָּאָדָם מְחֻבֶּרֶת מִכֹּחוֹת הַטֶּבַע וּמֶזֶג

Tap to expand

וידוע לבעלי הקבלה כי מחשבת האדם היא מקור הנפש החכמה כי נמשכת משם ויש בה כח לעלות ולהשיג עד מקום מוצאה ובהגיעה עד מקום מוצאה אל המקור אז היא נדבקת באור העליון שנמשכה ממנו ונעשית היא והוא דבר אחד וכשהמח

Tap to expand

בְּדוּגְמָא דְּאִית רוּחָא וְנַפְשָׁא דְּיָמִינָא, דְּיֵצֶר הַטוֹב, כָּךְ אִית רוּחָא וְנַפְשָׁא דִּשְׂמָאלָא, דְּיֵצֶר הָרָע. וְעַל דָּא אֲמַר, (דברים ל) רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּי

Tap to expand

וכיון שהקדמתי אלה המאמרים, ראוי שאביא המאמר השביעי, ואומר, כי אשר התאמת כי הנפש ‏ברואה, בעבור מה שקדמתי מחדוש כל נמצא, והפסד שיהיה דבר קדמון זולתי הבורא, ומאמר ‏הבורא (זכרי' י"ב א') יוצר רוח אדם בקרבו

Tap to expand

וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל (בראשית ד ב), תָּא חֲזִי הֶבֶל אִיהוּ הַלֵּב, וְאִית ב' בָּתִּים בְּלִבָּא, (קהלת י ג) לֵב חָכָם לִימִינוֹ הֶבֶל, לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ דָא הֶבֶל, קַיִן אִיהוּ

Tap to expand

וכנגד העטרת שהוא סוף הבנין היא העטרה של אדם שהיא סוף האדם. וכמו שכל הטעיות שבארתי בהריסה הם בעטרה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל (בראשית ג׳:ו׳) וכה תאות כל ההתבוננות ובה יוכל הא

Tap to expand