Kaddish Shalem (Full Kaddish)
The full Kaddish recited by the prayer leader after the Amidah — with the added line 'may our prayers be accepted.'
The full Kaddish recited by the shaliach tzibbur after the Amidah, with the addition of 'titkabel tzlot-hon...' (may our prayers be accepted).
How it traveled
- Mishneh Torah, Prayer and the Priestly BlessingFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Abudarham— · 1330explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
לְאַחַר הַלֵּל, אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם, וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין אַרְבָּעָה. הַכֹּהֵן קוֹרֵא שְׁלשָׁה פְּסוּקִים, שֶׁהֵם: וַידַבֵּר, צַו, וְאָמַרְתָּ. וְהַלֵּוִי חוֹזֵר וְקוֹרֵא וְאָמַר
Tap to expand
Mishneh Torah, The Order of Prayer · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר קַדִּישׁ לְעוֹלָם קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה וְאַחַר כָּל תְּפִלָּה וְאַחַר שֶׁאוֹמֵר סֵדֶר הַיּוֹם בְּכָל עֵת שֶׁיֹּאמַר סֵדֶר הַיּוֹם יִתְחַנֵּן מְעַט וְיֹאמַר קַדִּישׁ. וּכְשֶׁיַּ
Tap to expand
ואחר שגמר ההלל אומר קדיש שלם לפי שהוא סיום התפלה וכן בכל יום שיש קרבן מוסף אומר קדיש שלם אחר שגמרו ההלל לאפוקי חנוכה. ומ"ש ומוציאין ב' ספרים נתבאר בסי' תפ"ח:
Tap to expand
כתוב במנהגים שאומרים קדיש שלם אחר תפלת י"ח קודם קריאת המגיל' וכ"כ מהרי"ל בתשובה סי' נ"ו רוקח, וכ"כ התוס' דף ד' והג"מ דלא כלבוש, ובאגודה כתב בשם רוקח לומר חצי קדיש ובמסכת תענית כתב גבי ט"ב ואומרים ק"ש
Tap to expand
ומ"ש מיהו אם התחילו בי' ויצא אחד מהם גומר ירושלמי כתבוהו הרי"ף והרא"ש בפרק הקורא את המגילה עומד אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כפיהן ואין מפטירין בנביא פחות מעשרה התחילו בי' והלכ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ד) או לקדיש - לכאורה כיון דצריך לגמור תפילתו קודם קדושה כ"ש שישמע הקדיש שאחר שמ"ע י"ל דמיירי במעריב דליכא קדושה א"נ מיירי שכבר שמע קדושה דמשום קדושה לא היה צריך להמתין וכמו שנכתוב לקמן דמ"מ צריך לגמו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ז) קודם אשרי - ט"ז ומ"א כתבו לומר אחר אשרי אבל אין המנהג כן. כתב הטור סדר תפלת המנחה אומר אשרי וקדיש ומתפללין י"ח וש"ץ חוזר התפלה כמו בשחרית ונופלין על פניהם ואומרים ואנחנו לא נדע וגו' ואומרים קדיש ש
Tap to expand
בשחר משכימין לבא לבית הכנסת ואומ׳ קרבנו׳ ופסוקי דזמרה של שבת ושל יום טוב. ויש מוסיפין עוד מזמו׳ תפלה לדוד שמעה ה׳ צדק ואח׳ פסוקי דזמרה יעמוד שליח צבור ויתודה ויאמר פיוטין ודברי תחנוני׳ להיות תפלתו לרצ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
גַּם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ. אֲבָל כְּשֶׁחוֹזֵר הַתְּפִלָּה בְּקוֹל רָם — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִפְסֹעַ ג' פְּסִיעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמֵךְ ע
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בליל תשעה באב מתפללין ערבית, ואומרים איכה וקינות. ואחר שמונה עשרה אומר השליח צבור קדיש עם "תתקבל", ואחר הקינות אין אומר תתקבל. וכן למחר בשחרית – אינו אומר "תתקבל"; כן כתוב במנהגים (ט"ז ומגן אברהם סעיף
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע שהעולם רגילים לומר "חצי קדיש" ו"קדיש שלם". ויש מההמון שסוברים דבאמת זהו "חצי קדיש". וטעות הוא, שבאמת גמר הקדיש הוא רק עד "דאמירן בעלמא". אלא שבסוף התפילה מוסיפין תפילת "תתקבל" ו"יהא שלמא רבה", דמש
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
פה עירנו יע"א, מנהגם לומר כל הקדישים שבתפילה, וגם קדיש ברכו שאחר ישתבח, האנשים שאומרים קדיש בעד המתים שלהם. וכמה צער יש בזה על קלקולים המתהווים מדבר זה, כי יש בהם בורים ועמי ארצות הרבה אשר אין מבינים
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ר.אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ תפארת גדולה ועטרת ישועה מנוחה וקדושה לעמך נתת. אברהם יגל. יצחק ירנן. יעקב ובניו ינוחו בו. מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה מנוחת שלום ושלווה והשקט ובטח.
Tap to expand
בערב שבת באין לבית הכנסת ומתפללין תפלת מנחה כמו בשאר ימי השבוע ואין אומ׳ תחנ׳ מפני כבוד השבת ובגלילו׳ קטולוניי״א נהגו לומר קדיש אחר שהתפללו תפלת המנחה בלחש קודם שיפתח החזן התפלה בקול רם. ואחר תפלת המנ
Tap to expand
ואם חל להיות בשבת פותח ויכלו אחר התפלה ואחריו אומר קדיש שלם ואחריו במה מדליקין כמו בשאר שבתו׳. קדיש ועל ישראל. ואין אומרי׳ ברכ׳ אחת מעין שבע לפי שכבר בארנו שנתקנה מפני המתאחרין לבא לבית הכנסת שלא ישאר
Tap to expand
ואחר תקיעות שמיושב נהגו לומר מזמור אחד ואחר אומ׳ אשרי ומחזירין הספרים למקומן ואומר יהללו את שם ה׳ ואחר כך אומ׳ קדיש זוטא ומתפללין הצבור בלחש תפלת מוסף אבות זכרנו וגבורות מי כמוך אתה קדוש ובכן ובכן ובכ
Tap to expand
ואחר שהשלי׳ תפלתו אומרים אבינו מלכנו כמו ליוצר ואחר כך אומרים קדיש שלם. ואם חל להיות בשבת אומרים צדקתך לפני הקדיש אחר אבינו מלכנו ואחר כך אומרים קדיש שלם. וכן כתב בעל העתים ז״ל וז״ל אחד ראש השנה ואחד
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ליל שני מתפללין כמו בליל ראשון ולאחר התפלה אומ' ש"צ קדיש תתקבל ואחר כך מתחילין לספור את העומר ומברכין מעומד בא"י אמ"ה אקב"ו על ספירת העומר. ובליל מוצאי שבת נהגו לספור העומר אחר שאומרים סדר קדושה וקדיש
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וכיצד היא ברכה זו מעין שבע מגן אבות בדברו כנגד מגן אברהם. מחייה מתים במאמרו כנגד מחייה המתים. האל הקדוש שאין כמוהו כנגד האל הקדוש. המניח לעמו ביום שבת קדשו וגו' כנגד רצה נא במנוחתינו. לפניו נעבוד בירא
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ולאחר שמסיימין השבעה בקריאת התורה אומר שליח צבור קדיש עד לעילא. וחוזר וקורא עם המפטיר בסוף הפרשה ולא יפחות משלשה פסוקים. ואומ' קדיש עד לעילא וגולל ספר תורה. וקיימ' לן דמפטיר עולה למנין שבעה מדתנן במגל
Tap to expand