Minyan (Quorum of Ten)
Ten adult Jews are needed together to say certain prayers that only work when the community gathers.
In Jewish tradition, some of the most sacred prayers—like the Kaddish, which mourners recite, or the central amidah prayer—carry special power only when at least ten adult Jewish men pray together. This isn't arbitrary. The rabbis grounded it in a biblical story: when ten of the twelve Israelite spies returned with a bad report about the Promised Land, they are called a congregation (Hebrew: edah). That word echoes through Jewish law, becoming the template for what counts as a true community prayer.
Think of it like the difference between a rehearsal and a concert. One person praying alone is real and valid, but when ten gather, something shifts—the prayer gains a different weight and sanctity. A minyan transforms individual voices into a communal act. This is why Jewish communities, from medieval Spain to modern Brooklyn, have always taken the quorum seriously. Without it, certain prayers simply aren't recited.
How it traveled
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · 400explains
- BerakhotSura (Babylonia) · 500explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Rif BerakhotKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, Prayer and the Priestly BlessingFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Chiddushei HaRa'ah on BerakhotBarcelona · 1290explains
- Meiri on BerakhotPerpignan · 1300explains
- Meiri on MegillahPerpignan · 1300explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on MegillahBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Penei Yehoshua on BerakhotFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Orach ChayimVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Chayyei AdamVilna (Vilnius) · 1810explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · 1855explains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · 1855explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Biur HalachaRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל בְּשֵׁם רִבִּי קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה. וְהָתַנִּי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי
Tap to expand
מְנַיִין לְעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא וְרִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נֶאֱמַר כַּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מַה עֵדָה שֶׁנֵּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה. אַף עֵדָה שֶׁנֵּאֱמַר כַּאן
Tap to expand
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְכֵן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַיָּחִיד אוֹמֵר ״קְדוּשָּׁה״ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כׇּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לֹא יְהֵא פָּחוֹת מֵעֲשָׂ
Tap to expand
Ketubot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: חֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. מֵיתִיבִי: חֲתָנִים וַאֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן! מַתְנִיתָא קָא רָמֵית עֲלֵיהּ דְּרַב? רַב תַּנָּא הוּא, וּפְלִיג. א
Tap to expand
Megillah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כׇּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לֹא יְהֵא פָּחוֹת מֵעֲשׂ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
מד.ועל עשרה שהתפללו כולו ושמעו קדוש' וברכו וסדר תפילה. שיכולין להימנות להמניין אחר בשביל אחד שלא התפלל. כמו שעושין לחתן. או למי שלא השכים לבית הכנסת ואפילו אחד מאותן שהתפללו כבר יחול לחזור ולהתפלל להו
Tap to expand
Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָכִין לוֹ בַּיִת שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ לִתְפִלָּה בְּכָל עֵת תְּפִלָּה וּמָקוֹם זֶה נִקְרָא בֵּית הַכְּנֶסֶת. וְכוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת
Tap to expand
Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְכֵיצַד הִיא תְּפִלַּת הַצִּבּוּר. יִהְיֶה אֶחָד מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם וְהַכּל שׁוֹמְעִים. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה גְּדוֹלִים וּבְנֵי חוֹרִין. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אֶחָד מֵהֶם. וַאֲ
Tap to expand
Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְכֵן לֹא יִהְיֶה אֶחָד מְבָרֵךְ בִּרְכַּת שְׁמַע וְהַכּל שׁוֹמְעִים וְעוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה. וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע. וְאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה
Tap to expand
ואם יש בבית הכנסת מנין מצומצם והתחיל החזן להתפלל אין אחד מהן רשאי לצאת עד שיגמור החזן תפלתו ואם עבר ויצא והתחיל קדיש או ברכו או קדושה אומר ה״ר נסים כי מאחר שהתחיל יגמור בלא מנין וכל אלו היוצאין ועוזבי
Tap to expand
ורבינו טוביה אומר שרבים מתפללין בשביל יחיד וראיה מחתן ואבל. ובשאלתו׳ דרב אחא. ובשם ר״ש ז״ל מצאתי על עשרה שהתפללו ושמעו קדוש וקדיש וברכו וכל סדר התפלה שיכולים להמנות במנין אחר בשביל אחד שלא התפלל כמו ש
Tap to expand
וכתב הרב רבינו נתן ז״ל כשם שפורסין על שמע שחרית כך פורסין על שמע ערבית ואין אומ׳ אלא ברכה ראשונה בלבד כמו בשחרית. ואין קורין בתורה ומברכין לפניה ולאחריה ואין מפטירין בנביא אלא בעשרה ואין הכהנים נושאין
Tap to expand
וזה שאנו מצריכין עשרה גדולי׳ מפורש בב״ר פרשת וירא יעקב כי יש שבר במצרים. ואף על פי כן נהגו כל ישראל לעשות סניף וקטן היודע למי מתפללין ואפילו שנים ובשעת הדחק אפילו שלשה ומביאין ראיה ממתניתין דמגילה דא
Tap to expand
זהו כלל הנראה לי בדין זה לפי שטת שמועה זו ואנו מפרשים בה לית הלכתא ככל הני שמעתתא לא כראשונה שאמרה בה בקטן המוטל בעריסה מזמנים עליו, ולא כשניה שאמרה שעושים אותו סניף לי' ולא כשלישית שאמרה ט' ועבד מצטר
Tap to expand
ולקצת חכמי הדורות ראיתי שכל כרך או עיר שנמצאים שם עשרה מזומנים לבית הכנסת שחרית וערבית בשעת תפלה עד שאין תפלה בעונתה נפקעת מהם הרי הם כעשרה בטלנין ואין סוגית התלמוד מוכחת כן בשום מקום וכן כתבו בתוספות
Tap to expand
המשנה השנית איזו היא עיר גדולה וכו' והכוונה לבאר בה ענין החלק השני ולבאר איזה שבעיירות נקראת כפר לענין זה ואמר איזו היא עיר גדולה כלומר שתקרא בי"ד ולא תקדים ליום הכניסה כל שיש בה עשרה בטלנין פירושו של
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ואומר ש"צ קדיש עד לעילא. ואין לאומרו בפחות מעשרה שכל דבר שבקדושה כגון קדיש וברכו וקדושה או הפורס על שמע אינו בפחות מעשרה ושליח צבור מן המנין שנאמ' ונקדשתי בתוך בני ישראל שכל עשרה מישראל נקראים עדה שנא
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ואמרינן בירושלמי דמגלה שאם התחילו בעשרה והלכו מקצתם גומר ועל כלם הוא אומר ועוזבי ה' יכלו. וכתב הרמב"ם ז"ל בתשובת שאלה התחילו בעשרה ברכת יוצר אור והלכו להם מקצתן משלימין ואומר הקדושה של יוצר. וכן בקדוש
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
לפי' צריך אדם להשכים לבית הכנסת, שישתדל שיהיה מעשרה הראשונים. שכל הנמנה מעשרה ראשונים, ובאו אחריו כמה בני אדם להתפלל, הוא נוטל שכר כנגד כלם. והעשירי נוטל שכר כנגד הט' כלם. על כן ישתדל אדם שימנה מעשרה
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Megillah · Ovadia Bartenura · 1482 CE
וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה. בְּצִבּוּר. וְכָל הָנֵי אֵין נַעֲשִׂים בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה, דִּכְתִיב (ויקרא כב) וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה לֹא יְהֵא בְּפָחוֹ
Tap to expand