Kavod HaBriot (Human Dignity)
The principle that human dignity carries such weight that, in certain cases, it can override a rabbinic prohibition. The Talmud states: 'Great is human dignity.' [Berakhot 19b]
How it traveled
- Sefer Mitzvot GadolParis (medieval) · c. 1243 CEdiscusses
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEdiscusses
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · c. 1265 CEdiscusses
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEdiscusses
- Meiri on BeitzahPerpignan · c. 1300 CEdiscusses
- Meiri on BerakhotPerpignan · c. 1300 CEdiscusses
- Meiri on EruvinPerpignan · c. 1300 CEdiscusses
- Ran on ShabbatBarcelona · c. 1340 CEdiscusses
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · c. 1391 CEdiscusses
- Sefer HaTashbetzTunis · c. 1430 CEdiscusses
- Terumat HaDeshenVienna · c. 1460 CEdiscusses
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEdiscusses
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEdiscusses
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1646 CEdiscusses
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEdiscusses
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEdiscusses
- Penei Yehoshua on BerakhotFrankfurt am Main · c. 1730 CEdiscusses
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · c. 1730 CEdiscusses
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1742 CEdiscusses
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEdiscusses
- Pele YoetzSilistra · c. 1815 CEdiscusses
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · c. 1861 CEdiscusses
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEdiscusses
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEdiscusses
- Ein HaTekheletWarsaw · c. 1888 CEdiscusses
- Ben Ish HaiBaghdad · c. 1894 CEdiscusses
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEdiscusses
- Biur HalachaRadin · c. 1907 CEdiscusses
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · c. 1914 CEdiscusses
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · c. 1950 CEdiscusses
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
שבעה גנבין הן הראשון שבכולן גונב דעת הבריות והמסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו והמרבה לו בתקרובות ויודע בו שאינו מקבל והמפתח לו חביות שמכורות לחנוני והמעול במדות והמשקר במשקלות והמערב הנורה בתלתן ו
Tap to expand
(דברים כ ח) ״מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב... וְיָסְפוּ הַשּׁוֹטְרִים״, לָמָּה נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ? שֶׁלֹּא יְהוּ עָרֵי יִשְׂרָאֵל נְשַׁמּוֹת, כְּדִבְרֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַ
Tap to expand
מַהוּ שֶׁיִּטָּמֵא אָדָם לִכְבוֹד הָרַבִּים. תַּנִּי הָיוּ שְׁנֵי דְרָכִים מַתְאִימוֹת. אַחַת רְחוֹקָה וּטְהוֹרָה וְאַחַת קְרוֹבָה וּטְמֵיאָה. אִם הָיוּ הָרַבִּים הוֹלְכִין בָּרְחוֹקָה הוֹלֵךְ עִמָּהֶ
Tap to expand
אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר, שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו – חֲמִשָּׁה; שֶׂה, שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵיפוֹ – אַרְבָּעָה.
Tap to expand
תָּא שְׁמַע: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה [אֶת] לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.
Tap to expand
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבָּה: הוּצְרַךְ לִנְקָבָיו מַהוּ? אָמַר לָהֶם: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.
Tap to expand
בָּעֵי רָבָא: מִקְרָא מְגִילָּה וּמֵת מִצְוָה הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא, אוֹ דִּלְמָא מֵת מִצְוָה עֲדִיף מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת? בָּתַר דְּב
Tap to expand
וְהָא אָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה?
Tap to expand
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מֵהָתָם אֲמַר לֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ לְמִישְׁדְּיֵיהּ? וְהָאָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה! וְהָא תַּרְגְּומַהּ רַ
Tap to expand
חִסְדָּא: מַהוּ לְהַעֲלוֹתָם אַחֲרָיו לַגַּג? אֲמַר לֵיהּ: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת ״לֹא תַעֲשֶׂה״ שֶׁבַּתּוֹרָה. יָתֵיב מָרִימָר וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רָבִי
Tap to expand
הָהוּא שָׁכְבָא דַּהֲוָה בִּדְרוֹקֶרֶת, שְׁרָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְאַפּוֹקֵיהּ לְכַרְמְלִית. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן אֲחוּהּ דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא לָרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּמַאן,
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 500 CE
אָמַר רַבִּי מֵאִיר, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלָה כֹּחָהּ שֶׁל מְלָאכָה, שׁוֹר שֶׁבִּטְּלוֹ מִמִּלַאכְתּוֹ, חֲמִשָּׁה. שֶׂה שֶׁלֹּא בִטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ, אַרְבָּעָה. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · c. 705 CE
ברם צריך למימר היכא דקישר ואחר כך פיסק ראשי חוטין שלהן מי כשירה אי לא מי אמרינן כיון דבשעת קישור לא הוי ענף הו"ל תעשה ולא מן העשוי או דילמא כיון דקא מפסיק להו בעשייה דידיה קא מיתכשרי דהו"ל פסיקתן עשיי
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · c. 705 CE
ברם צריך שכבא דשכיב ביום טוב שני מהו למקברי' ישראל מי אמרי' כבוד הבריות עדיף ושרי או דילמא אי שרית להו סברי יום טוב נמי כחול דמי ואתו לאקולי ביום טוב ואסיר הלכתא מאי ת"ש דאמר רבא מת ביום טוב ראשון י
Tap to expand
(פסק) והיכא דשחט תרנגולת ביו"ט ומשכח בה ביצה גמורה לא תימא כיון דאילו איתלידא הוה אסירא השתא נמי אסירא אלא שריא למיכלה דתניא (שם ע"ב) השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותר לאכלן ביום טוב ואע"ג דלעני
Tap to expand
Halakhot Gedolot · Yehudai ben Nachman Gaon · c. 760 CE
(פסק) והיכא דשחט תרנגולת ביו"ט ומשכח בה ביצה גמורה לא תימא כיון דאילו איתלידא הוה אסירא השתא נמי אסירא אלא שריא למיכלה דתניא (שם ע"ב) השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותר לאכלן ביום טוב ואע"ג דלעני
Tap to expand
Halakhot Gedolot · Yehudai ben Nachman Gaon · c. 760 CE
(שם פא.) תנו רבנן ובשבת מותר להכניס לבית הכסא שלש אבנים מקורזלות וכמה שיעורן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה נמנו וגמרו מלא היד. (שם צד:) הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן ז
Tap to expand
(שם פא.) תנו רבנן ובשבת מותר להכניס לבית הכסא שלש אבנים מקורזלות וכמה שיעורן רבי מאיר אומר כאגוז רבי יהודה אומר כביצה נמנו וגמרו מלא היד. (שם צד:) הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן ז
Tap to expand
Rav Nissim Gaon on Eruvin · Nissim Gaon · c. 995 CE
מי שהוציאוהו. אמ' להו גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה כבר פירשנוהו למעלה דהני מילי בלאו דלא תסור אבל לאו דאוריתא לא דחי ופירושו בברכות בפר' מי שמתו מוטל לפניו:
Tap to expand
Rav Nissim Gaon on Shabbat · Nissim Gaon · c. 995 CE
גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה וזה הדבר מיוחד בלאו דלא תסור כמו שפירשו בברכות (דף יט) בפרק מי שמתו ומשכחת לה עוד בסוף פרק הקומץ (מנחות דף לז) במסכת מנחות:
Tap to expand