Derech Eretz (Proper Conduct)
The unwritten code of decent human conduct — civility, courtesy, and dignity — that Jewish tradition treats as the bedrock beneath Torah itself.
Derech eretz literally means 'the way of the land' — the unwritten norms of how people treat each other with dignity and respect. In early Jewish thought, this wasn't seen as peripheral to religion but foundational to it. One famous teaching says derech eretz preceded Torah itself: before God gave the commandments at Sinai, basic human decency — how to speak to your neighbor, how to listen, how to make room for a stranger — was already understood as essential.
Think of it as the difference between rules and culture. Torah gives you the rules (don't steal, honor your parents). Derech eretz is the culture that makes those rules meaningful — the tone, the humility, the consideration for others. It covers everything from table manners and honest speech to respecting your teacher and welcoming guests. Two short texts, Derech Eretz Rabbah and Derech Eretz Zuta, actually collect hundreds of these norms, making the invisible visible.
What's striking is that the tradition refused to separate spirituality from everyday courtesy. You can't claim to be pious while being rude or dismissive. The way you live among other people is itself part of your religious life. Later ethical writers, philosophers, and mystical teachers all drew on this concept — each finding in ordinary human conduct a deeper moral and spiritual significance.
How it traveled
- GenesisEretz Yisrael (travels) · trad. 1313 BCE (Sinai)explains
- ProverbsEretz Yisrael (travels) · c. 600 BCEexplains
- PsalmsEretz Yisrael (travels) · c. 600 BCEexplains
- JeremiahEretz Yisrael (travels) · c. 590 BCEexplains
- RuthEretz Yisrael (travels) · c. 450 BCEexplains
- Tosefta Bava MetziaEretz Yisrael (travels) · c. 190 CEexplains
- Tosefta BerakhotEretz Yisrael (travels) · c. 190 CEexplains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · c. 220 CEexplains
- Avot DeRabbi Natan, Recension BYavneh · c. 220 CEexplains
- Jerusalem Talmud PeahTiberias · c. 400 CEexplains
- Jerusalem Talmud BerakhotTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, BerakhotSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Vayikra RabbahTiberias · c. 600 CEexplains
- Midrash TanchumaTiberias · c. 600 CEexplains
- Bereshit RabbahTiberias · c. 600 CEexplains
- Tractate Derekh Eretz RabbahEretz Yisrael (travels) · c. 750 CEexplains
- Tractate Derekh Eretz ZutaEretz Yisrael (travels) · c. 750 CEexplains
- Pirkei DeRabbi EliezerEretz Yisrael (travels) · c. 800 CEexplains
- Saadia Gaon on GenesisSura (Babylonia) · c. 935 CEexplains
- Mivchar HaPeninimGranada · c. 950 CEexplains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · c. 1055 CEexplains
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · c. 1080 CEexplains
- Sefer ChasidimRegensburg · c. 1175 CEexplains
- Mishneh Torah, NeighborsFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · c. 1250 CEexplains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · c. 1250 CEexplains
- Ralbag on TorahPerpignan · c. 1325 CEexplains
- Magen Avot on AvotTunis · c. 1390 CEexplains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · c. 1391 CEexplains
- Bartenura on Pirkei AvotJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Sforno on GenesisBologna · c. 1550 CEexplains
- Tosafot Yom Tov on Pirkei AvotPrague · c. 1613 CEexplains
- Or HaChaim on GenesisJerusalem · c. 1740 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Pele YoetzSilistra · c. 1815 CEexplains
- Malbim on ProverbsBucharest · c. 1860 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
הנכנס למרחץ אינו מתעמל ואינו מתגרגר ואינו משתבר על השיש. ומעשה בר״ג שהיה חלוש חלפו לו שמן השיש ולא קבל. רשב״ג אומר המשתבר על השיש חבירו של חמור. והאוכל בשוק חבירו של כלב וי״א פסול לעדות: בה״כ נותן מקו
Tap to expand
Tractate Derekh Eretz Rabbah · c. 100 BCE
*הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהינו ועמדו במקומכם . והזהרו עזרוני שמרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שזה דרכן של בני אדם. והיוצא מבית הכסא אומר ברוך אשר יצר את האדם בח
Tap to expand
אבא חלפי אומר משום אבא חגרת אביו אל תהי פרוץ בנדרים שלא תמעול בשבועות ואל תתארח אצל כהן עם הארץ שמא יאכילך בקדשי שמים לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של אשה אינה אלא דברי ניאופים. רבי אחי בר יאשיה אומר
Tap to expand
האמתנין והגפתנין והזחתנין והזדונין ועזי פנים ובעלי זרועות עליהם הכתוב אומר (תהילים ל״ז:י״ז) כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים ה׳.
Tap to expand
בשעת פטירתו של ר״א (בן עזריה) נכנסו תלמידיו לבקרו וישבו לפניו ואמרו לו רבינו למדנו דבר אחד בלבד אמר להם בניי מה אלמד אתכם צאו והזהרו כל אחד איש בכבוד חבירו ובשעה שאתם עומדים להתפלל הוו יודעים לפני מי
Tap to expand
לעולם אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שעמד על פתח הגן וקרא לו לאדם שנאמר (בראשית ג) ויקרא ה׳ אלהים אל האדם ויאמר לו איכה: מעשה בארבעה זקנים שהלכו למלכות הפנימית והיה להן פי
Tap to expand
ומעשה בר״ע שעשה סעודה לתלמידיו. הביאו לפניהם שני תבשילין אחד נא ואחד מבושל. בתחילה הביאו לפניהם נא. הפקח שבהן אחז את הקלח בידו אחת ותלשו בידו אחת. לא בא אחריו משך ידיו ממנו ואכל פתו ריקם. הטפש שבהן אח
Tap to expand
הנכנס לבית הכסא לא יחזיר פניו למערבו ולא לאחוריו אלא לצדדין. ולא יפרע עצמו עד שישב. ואל יקנח בימין אלא בשמאל. ומעשה בר״ע שהלך אחר רבי יהושע לראות את מעשיו. ראה שלא נכנס לבית הכסא אלא לצדדין. ולא פרע ע
Tap to expand
חמשה דברים א״ר אין מניחין בשר חי על גבי הפת (ועל) [ולא] הכוס ולא קערה על גבי הפת ואין זורקין את הפת. ואין סומכין קערה בפת. ואין יושבין על האוכלין מפני שמשביחין את האוכלין. והנכנס לסעודה לא יטול חלקו ו
Tap to expand
הדר אלהים בני אדם. הדר בני אדם כסותן. הדר תורה (הדר) חכמה. הדר זקנה שיבה. הדר בחורים יראת חטא. הדר עם הארץ מארה.
Tap to expand
דרכן של תלמידי חכמים עניו ושפל רוח זריז ממולא עלוב ואהוב לכל אדם. שפל לאנשי ביתו ירא חטא ודורש את האדם לפי מעשיו. ואומר כל מה שיש בעוה״ז אין לי חפץ בהם [לפי שאין העוה״ז שלי] יושב ומשנה ומטנף כסותו לפנ
Tap to expand
ואם חפצת ללמד אל תאמר על מה שלא שמעת שמעתי. ואם שאלוך דבר קטן ואי אתה יודע בו אל תבוש לומר איני יודע. ואם שנית לך ולא שמעת אל תבוש לומר שנה לי. ואל תשא פנים לעצמך לומר (לא) שמעתי.
Tap to expand
אל תהא כאסקופה העליונה שמונעת את הרגלים (וסופה להסתר ס״א). ולא כאמצעית שכל היושב על ידו זועף וסופה להסתר. היה כאסקופה התחתונה שרוב בני אדם דורסין אותה לסוף כל הבנין כולה נסתר והיא במקומה עומדת:
Tap to expand
לא יהא אדם ער בין הישינים ולא ישן בין העירים. ולא בוכה בין השוחקים ולא שוחק בין הבוכים. ולא יושב בין העומדים. ולא עומד בין היושבים. ולא קורא בין השונים. ולא שונה בין הקוראים. כללו של דבר אל ישנה אדם מ
Tap to expand
לכניסה הגדול קודם. ליציאה הקטן קודם. לעליית הסולם הגדול קודם. לירידת הסולם הקטן קודם. לבית הוועד הגדול קודם. לבית הכלא הקטן קודם. לברכה הגדול קודם. והמהלך שואל בשלום היושב.
Tap to expand
לא יהא אדם מיסב בפני מי שגדול ממנו: בא לפרוס את הככר בוצע ממקום הצלי. ואם בא לאכול את הצנון ובצל אוכל ממקום העלין ולא יטול את הככר ויתלוש (בו שיש) ויחזרנו על השולחן: בא לשתות ברבים הופך פניו לצד אחר
Tap to expand
ת״ח צריך שיהא צנוע באכילה ובשתייה ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל בהליכתו ובעטיפתו ובקולו וברוקו ובמעשיו הטובים. מה כלה זו כל זמן שהיא בבית אביה מצנעת עצמה וכשהיא יוצאת מפרסמת עצמה ואומרת כל מי שיודע בי ע
Tap to expand
(כל ת״ח המזלזל בנט״י ה״ז מגונה. מגונה ממנו) האוכל לפני האורח . מגונה ממנו אורח מכניס אורח. מגונה ממנו האוכל לפני ת״ח. אורח המטריח אורח מגונה משלשתן. ר״מ אומר הנוטל מלפניו ונותן לבן בעל הבית. מעשה היה
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 150 CE
ד"א ולא נחם אלהים, לא נחם כדרך כל הארץ, כיצד דרך ארץ העבד טוען את רבו, שמא אדונו טוענו, הקב"ה לא נהג עמם כך, אלא ובמדבר אישר ראית אשר נשאך ה' אלהיך וגו' (דברים א לא), ואומר ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו
Tap to expand
וְאֵלּוּ דְבָרִים אָמְרוּ מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן, וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן, מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. בּוֹ
Tap to expand