Lag BaOmer (33rd Day of the Omer)
A spring holiday marking a rabbi's death anniversary and the end of a tragic plague, celebrated with bonfires and pilgrimages.
Lag BaOmer falls on the 33rd day of a seven-week counting period (called the Omer) between Passover and Shavuot. Two major events are remembered on this day: the yahrzeit (death anniversary) of Rabbi Shimon bar Yochai, a legendary 2nd-century mystic, and the end of a devastating plague that killed thousands of Rabbi Akiva's students during the same counting period. The custom developed that mourning practices observed during the Omer—no weddings, no haircuts, restricted music—are lifted on Lag BaOmer, making it feel like a hidden festival within a solemn season.
The holiday is celebrated most vividly with bonfires lit in the evening, symbolizing both the mystical light associated with Rabbi Shimon and the ending of darkness. In Israel, especially in the mountain village of Meron where Rabbi Shimon is believed buried, tens of thousands gather for pilgrimage, bonfires, and feasting. Children carry torches and sing, creating an atmosphere that feels part folk-celebration, part sacred commemoration. Over time, the holiday evolved to emphasize the spiritual achievements of these ancient sages and the triumph of Jewish learning over tragedy.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
והמנהג פשוט הוא להסתפר ביום ל"ג ומרבין בו משתה ושמחה קצת וכ"כ מהרי"ל ומנהגים דיש להסתפר ביום ל"ג וכתב טעמים ע"ז. כתב מהרי"ל אם חל ל"ג בעומר באחר בשבת אסור לגלח בע"ש אבל מהרי"ו כתב דשרי וכתב מהרי"ל עו
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת: הגה ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו אלא מסתפרין ביום ל"ג ו
Tap to expand
ויש מסתפרים מל"ג בעומר כו' הר"ר דוד אבודרהם כתב בשם אבן ירת משמו של הרז"ה וכ"כ נמי האבן שועיב וכן הועתק בספר אדם נ"ה וכן השיב הר"ש בר צמח בתשובה שכל ל"ג ימים אסור ומקצת יום ל"ד ולפי דעת הרמב"ם מקצת ל
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · 1620 CE
וא"א בו תחנון: מנהג ארץ ישראל שנוהגין לילך על קברי רשב"י ז"ל ור"א בנו ביום ל"ג העומר והעיד ר"א הלוי שהוא היה נוהג תמיד לומר נחם בברכת תשכון וכשסיים התפלה א"ל ר"י לוריא ז"ל משם רשב"י הקבור שם שאמר לו א
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמַּתִּירִין עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר וְעַד בִּכְלָל, שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וְנִשְׁאָרִים ל"ג יוֹם בְּאִסּוּר עַד חַג הַשָּׁבוּעוֹת (וּמִסְתַּפְּרִין בְּעֶרֶב הָחָג). וּמִכָּל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
והן הן דברי רבינו הרמ"א, שכתב בסעיף ג: מיהו בהרבה מקומות נהגו להסתפר עד ראש חודש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אף על פי שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל"ג בעומר ו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ח) ביום ל"ג - דס"ל דביום ל"ג פסקו לגמרי מלמות:
Tap to expand
בל"ג בעומר. מעשה באחד שנהג כל ימיו לומר נחם בבונה ירושלים ואמרו בל"ג בעומר ונענש על זה מפני שהוא י"ט [כונת האר"י]:
Tap to expand
מיהו בהרבה כו'. הטעם דלכולי עלמא נוהגין איסור ל"ג יום וא"כ כשמסתפרין עד ראש חודש אייר ור"ח בכלל נשארו ל"ג יום עד עצרת ואף על פי שמסתפרין ביום ל"ג וא"כ חסר יום אחד מ"מ הא קי"ל מקצת היום ככולו וכיון שנ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודע שיש מנהגים שונים בעניין הזה: יש שנהגו איסור מן תיכף אחר הפסח עד ל"ג בעומר, ומשם ואילך מותר נשואין ותספורת, לפי שיש במדרש דט"ו ימים קודם עצרת פסקו מלמות, ונשארו ל"ד ימים (ב"ח). והיה מן הדין לנהוג א
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולפי מנהג זה נוהגין היתר עד ראש חודש אייר. ומתחילין האיסור מן יום ראשון דראש חודש אייר, ונמשך עד יום ראשון של שלושת ימי הגבלה, ומקצת היום ככולו. ולכן לפי מנהג זה עד ראש חודש אייר מותר, וגם בל"ג בעומר
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בִּימֵי הַסְּפִירָה מֵתוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בְּל"ג יוֹם, וְלָכֵן נוֹהֲגִין בְּיָמִים אֵלּוּ קְצָת אֲבֵלוּת, שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים וְאֵין מִסְתַּפְּרִים. וְיֵשׁ חִלּוּקֵי מִנְהָגִים בְּמ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(טו) ואותן לא יסתפרו מל"ג בעומר ואילך - ר"ל עד שבועות ממש וכנ"ל. והנה במדינתנו המנהג לישא ולהסתפר בג' ימי הגבלה ע"כ מסיק המ"א דצריך ליזהר שלא לישא ולהסתפר בהשני ימים של חודש אייר וגם בראשון של ימי הגב
Tap to expand
ומנהג שלא לכנוס מפסח עד ל״ג בעומר וגם לא מסתפרין מפני אבלו׳ שנים עשר אלף תלמידים שהיו לו לר׳ עקיבא וכולן מתו באסכרה באותו זמן על שלא נהגו כבוד זה לזה. וגם אין נושאין אשה מצום הרביעי שהוא שבעה עשר בתמו
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
נהגו שלא ליפול על פניהם בט"ו באב ולא בט"ו בשבט ולא בר"ח ולא במנחה שלפניו ולא בחנוכה ויש אומרים גם במנחה שלפניו (וכן נוהגין) בפורים אין נופלים על פניהם בל"ג בעומר אין נופלין. בערב י"כ אין נופלים וכן ע
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר וטעות הוא בידם: הגה מיהו בהרבה מקומות נוהגין להסתפר עד ר"ח אייר ואותן לא יסתפרו מל"ג בעומר ואילך אף ע"פ שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו ואותן מקומות שנוהגים להסתפר מל"ג בע
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
מקומות וכו'. הטעם דלכ"ע נוהגין איסור ל"ג יום וא"כ כשמספרין עד ר"ח אייר ור"ח בכלל נשארו ל"ג יום עד עצרת ואע"פ שמספרין ביום ל"ג וא"כ חסר יום אחד מ"מ קי"ל מקצת היום ככולו וכיון שנהגו איסור במקצת דיו וא
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
בניסן. וה"ה ל"ג בעומר ומר"ח סיון עד שבועות ובימים שבין יה"כ לסוכות אבל באסרו חג ובט"ו באב וט"ו בשבט אינו מתענה כיון שמוזכר בגמרא. מ"א עיין שם:
Tap to expand
ממדרש איכה. דף כ"ג ע"א איתא שם אחר שאוכלין ושותין ומשתכרין בסעודת ט"ב יושבין וקורין קינין (ד"מ) ובדף ע"ה אי' רב מן דהוי אכל כל המאכלים נסיב חד פת פחם ויהיב עליה קיטמא ואמר זו היא סעודת ט"ב אבל בירושלמ
Tap to expand
חל בשבת וכו'. א"כ ק"ו אם חל ט"ב בשבת שאסור ללמוד כל היום דהא אסור מדינא ללמוד בט"ב ועוד דהא דברים שבצנעה נוהג כמ"ש סימן תקנ"ד סי"ט ובתשו' מור"ם לובלין כ' אם חל ט"ב בשבת מותר ללמוד דתשמיש גופא חומרא ית
Tap to expand