Tu B'Av (15th of Av)
The 15th of Av — identified by the Mishnah, alongside Yom Kippur, as one of the two most joyous days of the Jewish year, when matches were made in the vineyards.
The 15th of Av, identified by the Mishnah as one of the two most joyous days of the Jewish year (along with Yom Kippur). Mishnah Taanit 4:8 ('there were no days as joyous to Israel as Tu B'Av and Yom Kippur, on which the daughters of Jerusalem would go out in white garments...'); Bavli Taanit 26b-31a enumerates the six reasons for its joy. In modern Israel, treated as a day of love and engagement.
How it traveled
- Jerusalem Talmud TaanitTiberias · 400explains
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah TaanitPrague · 1613explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
Key passages(20)
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, ש
Tap to expand
משנה: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁבָּהֶן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים
Tap to expand
Bava Batra · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תְּנַן הָתָם, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים. בִּשְׁלָמָא יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ סְלִיחָה וּמְ
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב מַאי הִיא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יוֹם שֶׁהוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה.
Tap to expand
מתני' (מכילתין דף כו:) אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו וכל הכלים טעונין טבילה ובנות ישראל יו
Tap to expand
Nimukei Yosef on Bava Batra · Yosef ibn Habib · 1330 CE
גרסינן בגמ' [דף קכא:] תניא ר"א הגדול אומר כיון שהגיע ט"ו באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתים עצים למערכה מפני שאינם יבשים אמר רב אשי וקרו ליה יום תבר מגל מכאן ואילך מאן דמוסיף מוסיף ודלא מוסיף יסיף תאני
Tap to expand
Chidushei Agadot on Bava Batra · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
כיון שהגיע ט"ו באב תשש כח החמה ולא היו כורתין עצים כו'. זכר זמן שפסקו מלכרות ולא זכר עד אימת פסקו ושהתחילו שוב לכרות ואפשר דזמנו דומיא דהכי בט"ו בשבט שזמנו שוה בימי הגשמים כמו ט"ו באב בימות החמה אז מו
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[י] [לבוש] לפי שבו הותרה וכו'. בסוף תענית לא היו ימים טובים לישראל כיום כיפור וט"ו באב, ופריך בשלמא יום כיפור יום סליחה ויום שניתנה לוחות, אלא ט"ו באב מאי היה יום שבו הותרה וכו' פירש תוס' דהיינו יום ט
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
ואדרבה נראה ראיה לשיטתם מדאמרינן התם לקמן (קכ"א ע"א) תנן התם רשב"ג אומר לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוה"כ שבהן בנות ישראל יוצאות בכלי לבן וכו'. בשלמא יוה"כ יום סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין —
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(במדבר לו ה) כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים. (כָּתוּב בְּרֶמֶז תשע"ד). (במדבר לו ו-ט) לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּשְׁלָמָא יוֹם הַכּ
Tap to expand
אמרו ז״ל לא היו ימים טובי׳ לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורי׳ ומפר׳ בגמרא שביום הכפורי׳ נתנו לוחות אחרונות ונסלח להם עון העגל ונקבע להם יום מחילה וסליחה לדורו׳ וט״ו באב פי׳ הראב״ד ז״ל שכלו בו מתי מדבר
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אמרו רבותינו ז"ל בר ישראל דאית ליה דינא בהדי עובד כוכבים ומזלות לשתמיט מניה עד ראש חודש אלול, ויש אומרים עד תשעה באב דהיינו עד אחר עשרה באב, וזו ההסברה היא עיקר דאין צריך להשתמיט עד ר"ח אלול אלא רק עד
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
יום י"ד ויום ט"ו אסורים בהספד ותענית לכל אדם בכל מקום בין לבני כרכים שהם עושין ט"ו בלבד בין לבני עיירות שהם עושין י"ד בלבד והנשים מענות בהם שכולם עונות כאחת ומטפחות שמכות כף אל כף אבל לא מקוננות שתהא
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Taanit · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
כחמשה עשר באב. פירש הר"ב שבו כלו מתי מדבר בשנת המ' פירש רש"י דתניא כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וכו' היו מתים הרבה מהם בתשעה באב ובשנת הארבעים לא מת אחד מהם. וכיון שראו כך תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבו
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
ארור נותן בתו לבנימן. בט"ו באב הותרו שבט בנימן לבא בקהל, דכתבי ארור נותן בתו לבנימין, מקרא קראו ורחקו, מקרא קראו וקרבו, מקרא קראו ורחקו, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, מקרא קראו וקרבו דכתבי גוי וק
Tap to expand
Radak on II Kings · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE
רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו. אמרו שהעביר כל אותן פרדיסאות שהושיב ירבעם בן נבט על התחומין שלא לעלות ירושלם ואמר כי בט"ו באב ביטל אותן פרדיסאות לפיכך היו ישראל עושין יום טוב בט"ו באב:
Tap to expand
מתני' לא היו להם ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב ויוה"כ. שיילי בגמרא בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה מחילה וסליחה וכפרה ויום שנתנו בו הלוחות האחרונות אלא ט"ו מאי היא ומהדרינן משום דהוי יום שהותרו השבט
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Taanit · Ovadia Bartenura · 1482 CE
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב. שֶׁבּוֹ כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים. וּבוֹ נִתְבַּטְּלוּ אוֹתָן הַשּׁוֹמְרִים שֶׁהוֹשִׁיב יְרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהָיוּ מוֹנְעִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא י
Tap to expand