Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 30 works

Minhag (Custom)

mee-NAHG

A practice that communities do repeatedly until it becomes almost like religious law, even without written rules.

In Jewish tradition, not everything that matters is written down in law codes. Some practices become binding simply because a community does them generation after generation—lighting candles a certain way, saying prayers with particular melodies, timing a holiday meal in a local style. These are called customs, and over time they gain genuine authority. A grandmother's way of preparing for Passover, a congregation's tradition of chanting a prayer, a family's rule about when to fast—these become sacred not because a legal text commands them, but because they're woven into the fabric of how that community practices Judaism.

What's striking is that later Jewish scholars began treating these customs almost like laws. If enough people in a place did something the same way for long enough, rabbis recognized it as binding—you couldn't just ignore it because 'it's not in the books.' The Talmud itself hints at this: 'Your ancestors' customs are in your hands,' suggesting that what we inherit matters. Over centuries, scholars developed this idea further, exploring when a custom is strong enough to overrule a written law, how customs differ between regions, and whether a custom can change or must stay frozen in time.

How it traveled

  1. Tosefta Pesachim
    · 190
    explains
  2. Jerusalem Talmud Pesachim
    Tiberias · 400
    explains
  3. Jerusalem Talmud Sukkah
    Tiberias · 400
    explains
  4. Pesachim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  5. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  6. Megillah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  7. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  8. Chullin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  9. Taanit
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  10. Sheiltot d'Rav Achai Gaon
    Pumbedita · 750
    explains
  11. Halakhot Gedolot
    Sura (Babylonia) · 760
    explains
  12. Tractate Soferim
    Eretz Yisrael (travels) · 800
    explains
  13. Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)
    Sura (Babylonia) · 900
    explains
  14. Teshuvot HaGeonim (Harkavy)
    Sura (Babylonia) · 900
    explains
  15. Teshuvot HaGeonim
    Sura (Babylonia) · 900
    explains
  16. Epistle of Rav Sherira Gaon
    Pumbedita · 987
    explains
  17. Machzor Vitry
    · 1055
    explains
  18. Rif Kiddushin
    · 1085
    explains
  19. Sefer Yereim
    · 1135
    explains
  20. HaMaor HaKatan on Rosh Hashanah
    Lunel (Provence) · 1170
    explains
  21. Sefer Chasidim
    Regensburg · 1175
    explains
  22. Teshuvot HaRambam
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  23. Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  24. Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  25. Mishneh Torah, Sales
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  26. Mishneh Torah, Marriage
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  27. Mishneh Torah, Rebels
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  28. Sefer HaTerumah
    · 1190
    explains
  29. Tosafot on Avodah Zarah
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  30. Tosafot on Eruvin
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains

Key passages(20)

Jerusalem Talmud Pesachim · 375 CE

Very high

כָּל הַדְּבָרִים תָּלוּ אוֹתָן בַּמֵּנְהָג. נַשְׁיָיא דִנְהִיגִין דְּלָא לְמֵיעֲבַד עוֹבְדָא בָאֲפוּקֵי שׁוּבְתָא אֵינוֹ [מִנְהָג]. עַד יַפְנֵי סִדְרָא [מִנְהָג]. בַּתְּרִיָיא וּבַחֲמִשְׁתָּא [אֵינוֹ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Pesachim · 375 CE

Very high

אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג. אָעִין דְּשֵׁיטִּין הֲווּ בְּמִגְדַּל צְבָעַיְיה. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵהוֹן [דְּרַבָּנִין. מָהוּ מֵיעֲבַד בָּהֶן עֲבוֹדָה]. אָמַ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Pesachim · 375 CE

Very high

משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לוֹכַל צָלִי בְּלֵילֵי פְסָחִים אוֹכְלִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לוֹכַל אֵינָן אוֹכְלִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מַדְלִיקִ

Tap to expand

Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

מִנְּהָג פָּשׁוּט בְּרֹב הַמְּדִינוֹת שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשָּׂא אָדָם אִשָּׁה מְשַׁלְּחִין לוֹ רֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו מָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּהֶן עַל הַהוֹצָאָה שֶׁמּוֹצִיא בְּאִשְׁתּוֹ. וּבָאִים

Tap to expand

Tosafot on Pesachim · Tosafot · 1200 CE

Very high

אי אתה רשאי להתירן בפניהן - תימה א"כ היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין (דף ו:) ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן ו

Tap to expand

Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE

Very high

תשובה דבר זה תלוי במנהג כי אין אסור שתקנו חכמינו ז"ל אלא העולם נהגו כן לחלוק כבוד לשבת לשנות עטיפתו והילוכו מדרך ימות החול והכל לפי המנהג ואף על פי שאין בזה תיקון חכמים אלא מנהג אין לזלזל ולהקל בו כי

Tap to expand

Meiri on Chullin · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

היה עוף אחד נאכל במסורת במחוז אחד יש מי שאומר שסומכין עליו למקומות אחרים שלא לחנם קבלו אלו כך במסורת זקניהם ולאותם שקבלו שומעין אא"כ ראינוהו שדורס שאין אחר הדריסה כלום ואף הם מביאים ראיה לדבריהם ממה ש

Tap to expand

Meiri on Pesachim · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

כבר ביארנו שכל שיש לאיסורו עיקר לתלות בו אפילו מדברי סופרים ונהגו בו בתוספת אסור להקל אף בתוספת ומתורת מנהג וכבר ידעת מה שאמרו בראשון של שבת י"ט א' אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת ומצור ל

Tap to expand

Meiri on Pesachim · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

היו נוהגים בדבר שאין בו חשש לבא ממנו לידי מכשול אם היה המנהג בטעות והוא שהיו סוברים בו שהוא אסור מתירין אותו בכל ענין ואין חוששין לו אבל אם היו יודעין בהיתרו ואעפ"כ נהגו בו איסור מנהג הוא ואסור לבטלו

Tap to expand

Meiri on Pesachim · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

אמר המאירי המשנה השביעית והוא מענין החלק הראשון וחוזרת למה שאמר שמלאכה בערבי פסחים עד חצות תלויה במנהג ואמר בכאן שביהודה היו נוהגין בה עד חצות אבל בגליל לא היו עושין בה כל עיקר ופי' בגמ' שלא מתורת מנה

Tap to expand

Ran on Chullin · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE

Very high

ואת לא תיכול משום אל תטוש תורת אמך. מנהג מקומך שאתה מבבל ושם נוהגין בו איסור ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות מאכלות אסורות נראה דלדידן נמי אסירי דכיון דבבבל נהגו בהן איסור אנן בכל דוכתא בתר בני בבל גריר

Tap to expand

Ran on Pesachim · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE

Very high

גמ' מאי איריא ערבי פסחים אפי' ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי. כלומר ודאי מנהגא דאיסורא לא אסר מידי אלא במקום שיש עיקר איסור אי מדאורייתא אי מדרבנן והם רוצים להחמיר יותר כדי ליזהר מן העברה ומשום דערבי

Tap to expand

Ran on Pesachim · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE

Very high

תניא דברים המותרים וכו'. הך ברייתא לאו בגוונא דמתני' היא דבמתני' עסקינן במנהג שנהגו בני העיר שאסרו עצמן במותר להן אע"פ שיודעין בו שמותר להן כדי להזהר מן העבירה ובההיא גונא תנן חומרי מקום שיצא משם וחומ

Tap to expand

Ran on Pesachim · Nissim of Girona (Ran) · 1315 CE

Very high

ונמצינו למדין בתורת המנהגות שכל מנהג איסור שהוא בעיר אחת כל שאינו מנהג בטעות אלא שהן החמירו על עצמן לעשות סייג לתורה או לדבר שהוא מחלוקת חכמי ישראל ונהגו כדברי האוסר כל בני העיר חייבין בו מן הדין שנאמ

Tap to expand

Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE

Very high

האחד שאפי' תמצא לומר שמדין התלמוד כך יש להם לעשו' מיהו כיון שעל מנהג זה התנהגו הדורות אין כח לשנו' מנהגם כלל שזהו מתורת המנהגו' דכל היכא דליכא איסורא אפילו נהוג דלא כהלכתא שבקי' להו ולא מסלקי' להו כלל

Tap to expand

Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE

Very high

השני וכ"ש שאם זה המנהג אינו מוקדם במקום אחד בלבד אבל יש מקומו' שוין לו שהדבר יותר קשה לשנותו והרי המנהג הזה אינו במקומנו בלבד אבל יש מקומו' אחרי' שוים בו וכן מצאתי כתוב בס' ארחו' חיים תשוב' אחת שכתוב

Tap to expand

Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE

Very high

ענין מו: ובענין דברים המותרים ואחרי' נהגו בהם איסור שאין אדם רשאי להתירן בפניהם כדאי' בפ' אלו נדרים (נדרים פ"א ע"א) ובפ' מקום שנהגו (נ' סע"ב) לא בכל הדברים נאמר אלא בדברים שיודעים שהוא מותר ונהגו בהם

Tap to expand

Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE

Very high

תשובה: לפי דין התלמוד הרשו' ביד האשה ליטול את כליה משום שבח בית אביה ואם אינה רוצה אותן חייב הבעל לשלם כפי שומת זמן הנשואין ואם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו אבל הריא"ף ז"ל כתב בפ' אלמנה לכהן ג

Tap to expand

Terumat HaDeshen · Israel Isserlin · 1440 CE

Very high

תשובה יראה דבכל מקום שאין מנהג ידוע שיש להורות דהמקיל לא הפסיד והמחמיר תבא עליו ברכה וכעין זה כתב בטור אורח חיים דמהר"ם היה מקיל בזה לאחרים ולעצמו היה מחמיר והיה רגיל לומר לשואלים פלוגתא דרבוותא היא ו

Tap to expand

Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE

Very high

ובמרדכי פרק השותפין ד' רמ"ד ע"א תשובת מוהר"ם דהולכין בזה אחר המנהג ובמקום שאין מנהג חזינן אי גובין המס לצורך בנין החומות ושאר דברים לשאר שמירות העיר ודאי יש לתת מן הבתים ואם יש מקצת הבתים חשובים וגבו

Tap to expand