Minhag (Custom)
A practice that communities do repeatedly until it becomes almost like religious law, even without written rules.
In Jewish tradition, not everything that matters is written down in law codes. Some practices become binding simply because a community does them generation after generation—lighting candles a certain way, saying prayers with particular melodies, timing a holiday meal in a local style. These are called customs, and over time they gain genuine authority. A grandmother's way of preparing for Passover, a congregation's tradition of chanting a prayer, a family's rule about when to fast—these become sacred not because a legal text commands them, but because they're woven into the fabric of how that community practices Judaism.
What's striking is that later Jewish scholars began treating these customs almost like laws. If enough people in a place did something the same way for long enough, rabbis recognized it as binding—you couldn't just ignore it because 'it's not in the books.' The Talmud itself hints at this: 'Your ancestors' customs are in your hands,' suggesting that what we inherit matters. Over centuries, scholars developed this idea further, exploring when a custom is strong enough to overrule a written law, how customs differ between regions, and whether a custom can change or must stay frozen in time.
How it traveled
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen MishpatPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Chayyei AdamVilna (Vilnius) · 1810explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Biur HalachaRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Divrei Yatziv · R. Yekutiel Yehuda Halberstam (Divrei Yatziv)
Shu"t Divrei Yoel · Yoel Teitelbaum (Divrei Yoel; founder of Satmar)
כָּל הַדְּבָרִים תָּלוּ אוֹתָן בַּמֵּנְהָג. נַשְׁיָיא דִנְהִיגִין דְּלָא לְמֵיעֲבַד עוֹבְדָא בָאֲפוּקֵי שׁוּבְתָא אֵינוֹ [מִנְהָג]. עַד יַפְנֵי סִדְרָא [מִנְהָג]. בַּתְּרִיָיא וּבַחֲמִשְׁתָּא [אֵינוֹ
Tap to expand
אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג. אָעִין דְּשֵׁיטִּין הֲווּ בְּמִגְדַּל צְבָעַיְיה. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵהוֹן [דְּרַבָּנִין. מָהוּ מֵיעֲבַד בָּהֶן עֲבוֹדָה]. אָמַ
Tap to expand
משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לוֹכַל צָלִי בְּלֵילֵי פְסָחִים אוֹכְלִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לוֹכַל אֵינָן אוֹכְלִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים מַדְלִיקִ
Tap to expand
Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִנְּהָג פָּשׁוּט בְּרֹב הַמְּדִינוֹת שֶׁבִּזְמַן שֶׁיִּשָּׂא אָדָם אִשָּׁה מְשַׁלְּחִין לוֹ רֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו מָעוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק בָּהֶן עַל הַהוֹצָאָה שֶׁמּוֹצִיא בְּאִשְׁתּוֹ. וּבָאִים
Tap to expand
אי אתה רשאי להתירן בפניהן - תימה א"כ היאך התיר ר' בית שאן בפ"ק דחולין (דף ו:) ותירץ רבינו נסים במגילת סתרים דהאי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור היינו שיודעים שהן מותרים והם רוצים להחמיר על עצמן ו
Tap to expand
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
תשובה דבר זה תלוי במנהג כי אין אסור שתקנו חכמינו ז"ל אלא העולם נהגו כן לחלוק כבוד לשבת לשנות עטיפתו והילוכו מדרך ימות החול והכל לפי המנהג ואף על פי שאין בזה תיקון חכמים אלא מנהג אין לזלזל ולהקל בו כי
Tap to expand
היה עוף אחד נאכל במסורת במחוז אחד יש מי שאומר שסומכין עליו למקומות אחרים שלא לחנם קבלו אלו כך במסורת זקניהם ולאותם שקבלו שומעין אא"כ ראינוהו שדורס שאין אחר הדריסה כלום ואף הם מביאים ראיה לדבריהם ממה ש
Tap to expand
כבר ביארנו שכל שיש לאיסורו עיקר לתלות בו אפילו מדברי סופרים ונהגו בו בתוספת אסור להקל אף בתוספת ומתורת מנהג וכבר ידעת מה שאמרו בראשון של שבת י"ט א' אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת ומצור ל
Tap to expand
היו נוהגים בדבר שאין בו חשש לבא ממנו לידי מכשול אם היה המנהג בטעות והוא שהיו סוברים בו שהוא אסור מתירין אותו בכל ענין ואין חוששין לו אבל אם היו יודעין בהיתרו ואעפ"כ נהגו בו איסור מנהג הוא ואסור לבטלו
Tap to expand
אמר המאירי המשנה השביעית והוא מענין החלק הראשון וחוזרת למה שאמר שמלאכה בערבי פסחים עד חצות תלויה במנהג ואמר בכאן שביהודה היו נוהגין בה עד חצות אבל בגליל לא היו עושין בה כל עיקר ופי' בגמ' שלא מתורת מנה
Tap to expand
ואת לא תיכול משום אל תטוש תורת אמך. מנהג מקומך שאתה מבבל ושם נוהגין בו איסור ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות מאכלות אסורות נראה דלדידן נמי אסירי דכיון דבבבל נהגו בהן איסור אנן בכל דוכתא בתר בני בבל גריר
Tap to expand
גמ' מאי איריא ערבי פסחים אפי' ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי. כלומר ודאי מנהגא דאיסורא לא אסר מידי אלא במקום שיש עיקר איסור אי מדאורייתא אי מדרבנן והם רוצים להחמיר יותר כדי ליזהר מן העברה ומשום דערבי
Tap to expand
תניא דברים המותרים וכו'. הך ברייתא לאו בגוונא דמתני' היא דבמתני' עסקינן במנהג שנהגו בני העיר שאסרו עצמן במותר להן אע"פ שיודעין בו שמותר להן כדי להזהר מן העבירה ובההיא גונא תנן חומרי מקום שיצא משם וחומ
Tap to expand
ונמצינו למדין בתורת המנהגות שכל מנהג איסור שהוא בעיר אחת כל שאינו מנהג בטעות אלא שהן החמירו על עצמן לעשות סייג לתורה או לדבר שהוא מחלוקת חכמי ישראל ונהגו כדברי האוסר כל בני העיר חייבין בו מן הדין שנאמ
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
האחד שאפי' תמצא לומר שמדין התלמוד כך יש להם לעשו' מיהו כיון שעל מנהג זה התנהגו הדורות אין כח לשנו' מנהגם כלל שזהו מתורת המנהגו' דכל היכא דליכא איסורא אפילו נהוג דלא כהלכתא שבקי' להו ולא מסלקי' להו כלל
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
השני וכ"ש שאם זה המנהג אינו מוקדם במקום אחד בלבד אבל יש מקומו' שוין לו שהדבר יותר קשה לשנותו והרי המנהג הזה אינו במקומנו בלבד אבל יש מקומו' אחרי' שוים בו וכן מצאתי כתוב בס' ארחו' חיים תשוב' אחת שכתוב
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
ענין מו: ובענין דברים המותרים ואחרי' נהגו בהם איסור שאין אדם רשאי להתירן בפניהם כדאי' בפ' אלו נדרים (נדרים פ"א ע"א) ובפ' מקום שנהגו (נ' סע"ב) לא בכל הדברים נאמר אלא בדברים שיודעים שהוא מותר ונהגו בהם
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: לפי דין התלמוד הרשו' ביד האשה ליטול את כליה משום שבח בית אביה ואם אינה רוצה אותן חייב הבעל לשלם כפי שומת זמן הנשואין ואם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו אבל הריא"ף ז"ל כתב בפ' אלמנה לכהן ג
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Minhag (Custom). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- Yoel TeitelbaumShu"t Divrei Yoel(1980)Buy on Eichler’s→
- Yekutiel Yehuda HalberstamDivrei YatzivBuy on Eichler’s→