Matir (Untying)
On the Sabbath, you cannot untie a knot that was meant to hold permanently.
In Jewish law, the Sabbath comes with restrictions on creative work, and one of those is about knots. The rabbis distinguished between knots tied for temporary purposes—like tying your shoe—and knots meant to last, like the knots in a ship's rope or a permanent fixture. Untying a permanent knot fell into the category of work prohibited on the Sabbath, because it involves undoing something someone had intentionally created to endure.
The reasoning behind this rule reveals something about how the rabbis thought: they saw Sabbath restrictions not as arbitrary rules, but as boundaries protecting the day's special character. By preventing the untying of permanent knots, they preserved a kind of rest—a pause in the human activity of making, fixing, and changing things. Over time, Jewish communities developed detailed guidelines about which knots count as 'permanent' and how tightly something must be tied to fall under this restriction.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on Shabbat— · 1949explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
Key passages(20)
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
דִּין קְשִׁירָה וַעֲנִיבָה בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"א סְעִיפִים:הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר הֵן מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, שֶׁכֵּן בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ צַיָּדֵי חִלָּזוֹן קוֹשְׁרִין וּמַתִּירִין בְּרִשְׁתוֹתֵיהֶן, שֶׁכ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
הַפּוֹתֵל חֲבָלִים, מִכָּל מִין שֶׁיִּהְיֶה — חַיָּב מִשּׁוּם קוֹשֵׁר. וְשִׁעוּרוֹ לְהִתְחַיֵּב מִן הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲמוֹד הַחֶבֶל בִּפְתִילָתוֹ בְּלֹא קְשִׁירָה בְּסוֹפוֹ, שֶׁנִּמְצֵאת מְלַאכ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
קשירה היא מאבות מלאכות, וכן התרת הקשירה. והיכן היו במשכן, שכן צידי חלזון היו קושרין ומתירין (ע"ד:), דהרשתות שצדין בהן החלזון עשויין קשרים קשרים, והן קשרים של קיימא (רש"י), וגם הם מעשה אומן, ופעמים שצר
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
מכלל המלאכות הרגילות אצל האדם שבנקל אפשר שיכשל בהם וצריכין השגחה ביותר, הוא מלאכת הקושר והמתיר, שהאדם רגיל בזה בימי החול הרבה, והידיים עסקניות הם בדבר זה תמיד. והנה מן הדין אסור לקשור קשר של קיימא; וכ
Tap to expand
הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. מַה קְשִׁירָה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ קוֹשְׁרִין אֶת הַמֵּיתָרִים. וְלֹא לְשָׁעָה הָיְתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מִכֵ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. קְשִׁירָה בַּמִּשְׁכָּן הֵיכָא הֲוַאי? אָמַר רָבָא: שֶׁכֵּן קוֹשְׁרִין בְּיִתְדוֹת אֹהָלִים. קוֹשְׁרִים?! הָהוּא קוֹשֵׁר עַל מְנָת לְהַתִּיר הוּא. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁכּ
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הקושר והמתיר. תנן (שנת קי"א ב') אלו קשרים שחייב עליהם קשר גמלים וקשר ספנים וכשם שהוא חייב על קשרן כך הוא חייב על התירן ר' מאיר אומר כל קשר שיכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו ולא קיי"ל כוותיה מפרש
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל קֶשֶׁר שֶׁחַיָּבִין עַל קִשּׁוּרוֹ כָּךְ חַיָּבִין עַל הֶתֵּרוֹ. וְכָל קֶשֶׁר שֶׁהַקּוֹשֵׁר אוֹתוֹ פָּטוּר כָּךְ הַמַּתִּיר אוֹתוֹ פָּטוּר. וְכָל קֶשֶׁר שֶׁמֻּתָּר לְקָשְׁרוֹ כָּךְ מֻתָּר לְהַתִּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַפּוֹתֵל חֲבָלִים מִן הַהוּצִין וּמִן הָחֶלֶף אוֹ מִחוּטֵי צֶמֶר אוֹ מִחוּטֵי פִּשְׁתָּן אוֹ חוּטֵי שֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת קוֹשֵׁר וְחַיָּב. וְשִׁעוּרוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד הַחֶ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Yitzchak of Corbeil (Sefer Mitzvot Katan) · 1263 CE
וקושר ומתיר אומר שם שכן ציידי חלזון קושרים הרשתות ומתירין ואסור לקשור שני ראשי האבנט ברצועות שבתוך המכנסיים בשבת כי אם בעניבה וטוב לעשות לאבנט כמו שעושין לחגורה כעין בוקל"א בלע"ז של ברזל או של מתכת: מ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Isaac of Corbeil · 1263 CE
וקושר ומתיר אומר שם שכן ציידי חלזון קושרים הרשתות ומתירין ואסור לקשור שני ראשי האבנט ברצועות שבתוך המכנסיים בשבת כי אם בעניבה וטוב לעשות לאבנט כמו שעושין לחגורה כעין בוקל"א בלע"ז של ברזל או של מתכת: מ
Tap to expand
כל קשר העומד להתקיים לעולם חייבין חטאת על קשירתו והתרתו בין אם הוא של אומן או של הדיוט והעומד להתקיים ז' ימים פטור אבל אסור ולצורך מצוה כגון שקושר למדוד שיעור אחד משיעורי התורה מותר לכתחלה ושעומד להת
Tap to expand
Bartenura on Mishnah Shabbat · Ovadia Bartenura · 1482 CE
וְהַקּוֹשֵׁר וְהַמַּתִּיר. שֶׁכֵּן צָדֵי חִלָּזוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹשִׂין הַתְּכֵלֶת קוֹשְׁרִין וּמַתִּירִין, שֶׁפְּעָמִים צָרִיךְ לִטֹּל חוּטִין מֵרֶשֶׁת זוֹ לְהוֹסִיף עַל זוֹ, וּמַתִּיר מִכָּאן וְקו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
רבותינו בעלי התוספות (ע"ג. ד"ה 'הקושר') נסתפקו אם בעינן מתיר על מנת לקשור דוקא כקורע על מנת לתפור אם לאו, ודעתם נוטה דבעינן דוקא על מנת לקשור, וכן כתב הרא"ש, וכן משמע קצת בירושלמי ע"ש. אמנם רש"י ז"ל ל
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
הפותל חבלים מכל מין שיהיה, חייב משום קושר; ושיעורו, כדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה, שנמצאת מלאכתו מתקיימת. וכן המפריד הפתיל, חייב משום מתיר אם אינו מתכוון לקלקל בלבד; ושיעורו כהפותל.
Tap to expand
ודע שהרמב"ם הל"ש פ"י הל"ח כתב פותל חבלים תולדה דקושר ומפריד את הפתיל תולדה דמתיר וא"כ צ"ט דמדוע השמיט רבינו א"ז הן אמת שהמעשה רוקח שם כתב שלא מצא מקור לזה וגם על המקור של המגדל עוז מהירושלמי כתב דבירו
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Beitzah · Saul Lieberman · 1949 CE
47-48. ובשבת מפקפקין ומתירין אבל לא מפקיעין ולא חותכין וכו'. וכן בבבלי: בשבת מתיר אבל לא מפקיע. אבל בירושלמי: מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין וכו'. ופירש"י ואחרים שהמפקיע סותר את פקע החבל, עבותו וגד
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · 1965 CE
הענין הראשון הוא פירוטן, פירושן וזיהויין של שתי מלאכות מל״ט אבות המלאכות האסורות מן התורה — מלאכת הקושר והמתיר. יודעים אנו כי שתי מלאכות אלה, בדומה למלאכת הבונה והסותר, הן צמד עבודות שאין חייבים על אח
Tap to expand
והקושר (מח) והמתיר אומר שם שכן כו'. כן היא מסקנת הגמ' שבת ע"ד ע"ב דקושר ומתיר הי' במשכן שכן צדי חלזון קושרין ומתירין פרש"י שכל רשתות עשויות. קשרים קשרים והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו
Tap to expand
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חוֹתֶל שֶׁלְתְּמָרִים וְפַּטֶילַּיָיא שֶׁלְתְּמָרִים קוֹרֵעַ וּמַתִּיר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשׁוֹר.
Tap to expand