Soter (Demolishing)
On Shabbat, you cannot tear down or destroy something, even if you plan to rebuild it better.
Soter (demolishing) is one of the thirty-nine categories of creative work forbidden on Shabbat. The principle is straightforward: if you knock down a wall, smash a pot, or tear apart a garment on the holy day, you've violated Shabbat—regardless of whether you intend to construct something new from the rubble.
What makes this prohibition interesting is that it captures something deeper about Shabbat's purpose. The day isn't just about resting your body; it's about refraining from the human impulse to reshape the world through work. Demolition counts as work because it's an intentional, purposeful act of change—even destructive change is still change-making, still the exercise of human will over the material world.
The rabbis understood that Shabbat requires stepping back from that entire mindset. You can't even tear something down with the future rebuilding in mind, because the tearing itself is already an act of creative intervention. It's a boundary that protects the day's unique character: a time when the world is left as it is.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- Rif Shabbat— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · 1612explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah ShabbatPrague · 1613explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728applies
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Biur HalachaRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַבּוֹנֶה, וְהַסּוֹתֵר, הַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר, וְהַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל מִידֵּי דְּאִית בֵּיהּ גְּמַר מְלָאכָה חַיָּיב מִשּׁוּם מַכֶּה בְּפַטּ
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סותר. אינו חייב אלא אם כן מתקן בסתירותו אבל אם מקלקל פטור. תולדה דאורייתא לסותר. (מקלקל) ע"מ לתקן חייב אע"פ שאם היה מניחו כמו שהוא סתור עתה היה. הדבר מקולקל אחרי שע"מ לתקן הוא חייב כדתנן (שנת ק"ה ב')
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַסּוֹתֵר כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. וְהוּא שֶׁיִּסְתֹּר עַל מְנָת לִבְנוֹת. אֲבָל אִם סָתַר דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה פָּטוּר. הַסּוֹתֵר אֹהֶל קָבוּעַ אוֹ שֶׁפֵּרֵק עֵץ תָּקוּעַ הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת סוֹתֵר וְחַיָּ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
והסותר (פ) דווקא סותר ע"מ לבנות [עיין בשבת ובתוס' דף ל"א] אבל סותר ע"מ לקלקל פטור ויש סותר בכלים שמותר כדתנן בשבת [דק"מ ועיין שם בתו'] שובר אדם חבית לאכול ממנה גרוגרות וקאמר שמואל בביצה [דף ל"א] חותמו
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
והסותר (פ) דווקא סותר ע"מ לבנות [עיין בשבת ובתוס' דף ל"א] אבל סותר ע"מ לקלקל פטור ויש סותר בכלים שמותר כדתנן בשבת [דק"מ ועיין שם בתו'] שובר אדם חבית לאכול ממנה גרוגרות וקאמר שמואל בביצה [דף ל"א] חותמו
Tap to expand
כבר ביארנו שהמקלקלין בשבת פטורים אלא שאם קלקל על מנת לתקן חייב ומ"מ דוקא שקלקל ע"מ לתקן במקומו כגון מוחק ע"מ להגיה במקומו סותר ע"מ לבנות במקומו קורע ע"מ לתפור במקומו אבל במקום אחר לא אף בסותר ע"מ לבנו
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
לֹא אָמְרוּ שֶׁאֵין בִּנְיָן וּסְתִירָה בְּכֵלִים אֶלָּא בְּבִנְיָן גָּרוּעַ וּסְתִירַת בִּנְיָן גָּרוּעַ, כְּגוֹן נְטִילַת הַדֶּלֶת מֵהַכְּלִי וְהַחְזָרָתָהּ, שֶׁאֵין הַחֲזָרָה בִּנְיָן גָּמוּר, הוֹא
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְכֵן חוֹתָמוֹת שֶׁבַּכֵּלִים, כְּגוֹן שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל שֶׁהַכִּסּוּי שֶׁלָּהֶם קָשׁוּר בָּהֶם בְּחֶבֶל — מֻתָּר לַחְתּוֹךְ הַחֶבֶל אֲפִלּוּ בְּסַכִּין, אוֹ לְהַפְקִיעוֹ, דְּהַיְנוּ לְהַתִּיר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
סותר הוי אב מלאכה, ודוקא בסותר על מנת לבנות. אבל בסותר דרך השחתה - אינו אלא מקלקל ופטור. וסותר היה במשכן, דכיון דהוא היפך הבנין, ממילא כיון שהיה בנין היה סתירה, דלא ימלט שלא קלקלו באיזה בנין וסתרוהו ע
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה, וְהַסּוֹתֵר, הַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר, הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ, הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת — הֲרֵי אֵלּו
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דיני בנין וסתירה בחול המועד. ובו ח סעיפים:בנין אפילו כל שהוא אסור ואם נפרץ גדר גנתו (או כותל חצירו שבינו לחבירו) (מרדכי פ"ק דמ"ק והגהות מיימוני פ"ח) בונהו מעשה הדיוט דהיינו שמניח אבנים זו על זו ואינו
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הבונה והסותר. תולדות דבונה דאורייתא דתנן (ק"ב ב') הבונה כל שהוא המסתת והמכה בפטיש ובמעצד והקודח כל שהוא חייב. תולדות דרבנן. תנן (קל"ז ב') תולין את המשמרת ביו"ט וחכ"א אין תולין וקיי"ל כרבנן וטעמא דאין
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
כָּל הַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן חַיָּב. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁסָּתַר כְּדֵי לִבְנוֹת בִּמְקוֹמוֹ אוֹ שֶׁמָּחַק כְּדֵי לִכְתֹּב בַּמָּקוֹם שֶׁמָּחַק אוֹ שֶׁחָפַר גּוּמָא כְּדֵי לִבְנוֹת בְּתוֹכָהּ יְסו
Tap to expand
הבונה והסותר. במשכן ובאהלים והקשו בתוספות כי היכי דקתני קורע עלמנת לתפור ומוחק על מנת לכתוב אמאי לא תני סותר ע"מ לבנות ותירצו דבהנהו נמי לא הוה צריך למתני על מנת לאשמועינן דבלאו הכי פטור דהא ודאי פשיט
Tap to expand
Chidushei Halachot on Shabbat · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
תוספות בד"ה ר' שמעון פוטר כו' וכן סותר על מנת לבנות נמי לא מחייב רבי שמעון כו' כגון שסותר על מנת לתקן יותר ממה שהיה בתחלה כו' עכ"ל ויש לעיין בזה דבסותר ע"מ לבנות ממש לכאורה אי יליף ממשכן הא אשכחן במשכ
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE
והסותר והמכבה. פרק במה מדליקין (שבת דף ל"א ע"ב) דסותר דוקא ע"מ לבנות וכן העלו שם בתוס' דמכבה ע"מ להבעיר. והקשו דהכא הו"ל למתני בהו ע"מ כי היכי דקתני במוחק ובקורע וי"ל דהתם נמי לא קתני ליה אלא משום דבע
Tap to expand
Penei Yehoshua on Beitzah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
בגמרא אין מביאין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ומקשה בגמרא מ"ש מן הסוכה דלא דקא סתר אהלא מן הסמוך לה נמי קסתר אהלא נ"ל דלא מצי לאקשויי בפשיטות הא קסתר אהלא משום דלכאורה אין כאן איסור סתירה מדאורייתא ד
Tap to expand
אם יש לחוש בנהרו' וחריצין מחמ' שנקרשן בימו' הגשמיםועדיין צריכין אנו לחקור אם חלה עליהן חששת חז"ל שמא יעלה הים שרטון. וכבר הושוו הפוסקים והסכימו דלא חיישינן לה אפי' בנהרות. כ"ש לחריצין הללו דלא רדיפי מ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
אֲבָל דֶּלֶת שֶׁל בַּיִת וְשֶׁל בּוֹר וְדוּת, אוֹ שֶׁל כֵּלִים הַמְחֻבָּרִים בַּקַּרְקַע, כְּגוֹן לוּל שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁהוּא כְּלִי וּמְחֻבָּר בַּקַּרְקַע — אָסוּר בֵּין לִטּוֹל בֵּין לְהַחֲזִיר
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
כָּל כְּלִי שֶׁל פְּרָקִים שֶׁהוּא מְהֻדָּק בְּחֹזֶק בְּעִנְיָן שֶׁהָיָה חַיָּב מִשּׁוּם הִדּוּק זֶה — אָסוּר לְפָרְקוֹ בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם סוֹתֵר. אֲבָל אִם הוּא מְהֻדָּק קְצָת, שֶׁאֵין אִסּוּר בְּהִ
Tap to expand