Skip to content
Wellsprings
shabbat institutionfeatured in 30 works

Melekhet Machshevet (Purposeful Labor on Shabbat)

The principle that Shabbat melachah requires intentional, purposeful, constructive labor — derived from the Torah's juxtaposition of Shabbat and the Mishkan's construction.

The principle that Shabbat melachah requires intentional, purposeful, constructive labor — derived from the conjunction of Shabbat and Mishkan construction (Exodus 31). Bavli Beitzah 13b; Chagigah 10b; basis for many halachic distinctions: melachah she-einah tzricha legufah, mitasek, mekalkel, kil-achar-yad.

How it traveled

  1. Tosefta Shabbat
    · 190
    explains
  2. Mishnah Shabbat
    Yavneh · 200
    explains
  3. Sifra
    · 250
    explains
  4. Jerusalem Talmud Shabbat
    Tiberias · 400
    explains
  5. Jerusalem Talmud Berakhot
    Tiberias · 400
    explains
  6. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  7. Chullin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  8. Bava Kamma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  9. Zevachim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  10. Keritot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  11. Menachot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  12. Beitzah
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  13. Rif Shabbat
    · 1085
    explains
  14. HaMaor HaKatan on Shabbat
    Lunel (Provence) · 1170
    explains
  15. Mishneh Torah, Sabbath
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  16. Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  17. Mishneh Torah, Vessels
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  18. Sefer HaTerumah
    · 1190
    explains
  19. Tosafot on Shabbat
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  20. Tosafot on Bava Kamma
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  21. Tosafot on Shevuot
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  22. Sefer Mitzvot Gadol
    · 1243
    explains
  23. Kol Bo
    · 1250
    explains
  24. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  25. Sefer Mitzvot Katan
    · 1263
    explains
  26. Chiddushei Ramban on Shabbat
    Girona · 1265
    explains
  27. Meiri on Shabbat
    Perpignan · 1300
    explains
  28. Meiri on Bava Kamma
    Perpignan · 1300
    explains
  29. Meiri on Moed Katan
    Perpignan · 1300
    explains
  30. Meiri on Beitzah
    Perpignan · 1300
    explains

Key passages(20)

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

וממה שנסמך מלאכת שבת למלאכת המשכן, באה הקבלה לחז"ל ללמוד גם כן דמלאכת מחשבת בעינן דווקא במלאכות שבת, כמו במשכן. ובזה תלוי כללים ועיקרים גדולים. והיינו שיתכוין למלאכה זו שהוא עושה; אבל אם אינו מכוין לה

Tap to expand

[ה] "וכל מלאכה לא תעשו" – יכול לא יקנב את הירק ולא יציע את המטות ולא ידיח את הכוסות? ודין הוא: נאמר כאן "מלאכה" ונאמר "מלאכה" במלאכת המשכן. מה "מלאכה" האמורה במלאכת המשכן – שיש עמה מחשבה, אף מלאכה האמ

Tap to expand

Beitzah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר: מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה, הָכָא נָמֵי: מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה.

Tap to expand

Chullin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

הָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן? וּפָשֵׁיט: יֵשׁ לָהֶן מַעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֵין לָהֶן מַחְשָׁבָה, וַאֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן. מַחְשַׁבְתּוֹ נִיכֶּרֶת מִת

Tap to expand

Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

וּמַאי שְׁנָא! לְכִי תֵּיכוּל עֲלַהּ כּוֹרָא דְּמִילְחָא. הָתָם, לָא אִיתְעֲבִידָא מַחְשַׁבְתּוֹ. הָכָא, אִיתְעֲבִידָא מַחְשַׁבְתּוֹ.

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

כָּל הַמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה וְנַעֲשָׂה לוֹ מְלָאכָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית מַחֲשַׁבְתּוֹ. כֵּיצַד. זָרַק אֶבֶן אוֹ חֵץ בַּחֲבֵרוֹ אוֹ בִּבְ

Tap to expand

Chiddushei Ramban on Shabbat · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE

Very high

ורב אסי אמר יושב אף על פי שלא קשר ולא חשב. פי' ר"א פליג עליה דרבי שמעון בן גמליאל, וסבר שצריך מעשה כ"ש שנשתמש בהן לאותו ענין הצריך לו עכשו כעין התחלת מלאכה אבל מחשבה גרידא לא מהניא ומעשה בלא מחשבה נמי

Tap to expand

Nimukei Yosef on Bava Kamma · Yosef ibn Habib · 1330 CE

Very high

מלאכת מחשבת. שאם נתכוין לעשות המלאכה חייב ואע"פ שטעה בדעתו שסבור שהיום חול הוא או שאין מלאכה זו אסורה דמלאכת שבת ממלאכת המשכן גמר (שבת דף מט.) וגבי מלאכת המשכן מלאכת מחשבת כתיב והכא שלא נתכוין לעשות מ

Tap to expand

Bartenura on Mishnah Chullin · Ovadia Bartenura · 1482 CE

Very high

מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ לְמַתְנִיתִין דְּהָכִי קָאָמַר, וּמַה בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בְּמֻקְדָּשִׁים בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת, אֵין הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶלָּא

Tap to expand

Chidushei Halachot on Sanhedrin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

Very high

בד"ה רישא (בעובד)[בעבודת] כוכבים כו' וכנגדו בשבת שהיה צריך לחתוך תלוש כו' ונמצא שהוא מחובר פטור דמלאכת מחשבת כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל דנמצא מחובר אחר דלא נתקיימה מחשבתו דבשבת פטור כי האי גוונא משום מילתיה ד

Tap to expand

Tosafot Yom Tov on Mishnah Keritot · Yom Tov Lipmann Heller · 1613 CE

Very high

ורבי יהושע פוטר. כתב הר"ב דגבי חטאת כתיב אשר חטא בה כו' ור"א מיבעי ליה פרט למתעסק כו'. כיון דלא נתכוין לחתיכה דאיסורא. וכתבו התוס' וא"ת שוגג נמי דכל התורה כולה לא מתכוין לאיסור. וי"ל בכל התורה כולה כש

Tap to expand

Penei Yehoshua on Shabbat · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE

Very high

בגמרא רבא אמר פטור אביי אמר חייב רבא אמר פטור דהא לא נתכוון לחתיכה דאיסורא אביי אמר חייב דהא לא נתכוון לחתיכה בעלמ'. לכאורה משמע דפליגי בכה"ג בכל איסורי חטאת כגון שחוטי חוץ ומפטם קטורת וכיוצא בו ועיקר

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

וכן נכלל במלאכת מחשבת, דבעינן דווקא מלאכה של מעשה אומן, כמו שהיה במשכן מלאכת חרש וחושב. אבל כל שאינו מעשה אומנות, לא מקרי מלאכה בשבת (ביצה יג: רש"י ד"ה 'אלא'). ולכן המעמיד ערימה של תבואה בשבת, אם אין

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

כתב הרמב"ם בפרק א' דין ח': "כל המתכוין לעשות מלאכה ונעשה לו מלאכה אחרת שלא נתכוין לה - פטור עליה, לפי שלא נעשית מחשבתו וכו'. וקל וחומר אם נתכוין לאיסור קל ונעשה איסור חמור וכו'. נתכוין לעשות דבר המותר

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

אמנם מדברי הרמב"ם נראה להדיא כרש"י, וכן הסכימו המפרשים דמדבריו לקמן מתבאר, דכשנתכוין למחובר זה ועלתה בידו מחובר אחר, אם אין שינוי בין זה לזה - באמת חייב, דזה מקרי מלאכת מחשבת. והראב"ד השיג עליו מהך דכ

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

וכתב עוד: "נתכוין ללקוט תאנים שחורות וליקט לבנות, או שנתכוין ללקוט תאנים ואחר כך ענבים, ונהפך הדבר וליקט ענבים בתחילה ואחר כך תאנים - פטור. אף על פי שליקט כל מה שחשב, הואיל ולא ליקט כסדר שחשב — פטור,

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

כָּל הַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן חַיָּב. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁסָּתַר כְּדֵי לִבְנוֹת בִּמְקוֹמוֹ אוֹ שֶׁמָּחַק כְּדֵי לִכְתֹּב בַּמָּקוֹם שֶׁמָּחַק אוֹ שֶׁחָפַר גּוּמָא כְּדֵי לִבְנוֹת בְּתוֹכָהּ יְסו

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

ודע, שמצאתי דבר אחד שזה דבעינן מלאכת מחשבת הוי חומרא, והיינו דמי שזורה את התבואה ברוח - חייב, והיא מאבות מלאכות. ואף על גב דעיקר המלאכה עושה הרוח, ודבר זה אפילו בנזקין פטור, מכל מקום - בשבת חייב, משום

Tap to expand

Tosefta Shabbat · 190 CE

Very high

שנים שישבו על הפתח שניהם פטורין שאין ידוע איזה מהן קודם ישבו זה ראשון וזה שני הראשון חייב והשני פטור ישב אחד על הפתח ובא אחר וצדו מבפנים היושב על הפתח חייב והצדו מבפנים פטור ישב אחד על הפתח ובא אחר וי

Tap to expand

Jerusalem Talmud Berakhot · 375 CE

Very high

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קַשְׁיָיתָהּ קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְבֵין שׁוֹבֵר אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְרוֹגֶרוֹת. אָמַר לֵיהּ וָמוֹר דְּבַתְרָהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּ

Tap to expand