Mav'ir (Kindling Fire)
One of the thirty-nine forbidden creative acts on Shabbat, explicitly named in Torah as the only melachah mentioned by name.
In Jewish tradition, Shabbat—the day of rest—is protected by thirty-nine categories of creative work forbidden since ancient times. Of all these prohibitions, only one is actually named in the Torah itself: kindling fire. Exodus 35:3 says simply, 'You shall not kindle fire on Shabbat.' This wasn't just about lighting a match; in the ancient world, making fire was hard work that required skill and effort, making it a perfect symbol for the kind of creative labor Shabbat was meant to suspend.
But the real interest in Mav'ir comes from how later Jewish thinkers had to apply this ancient law to new technologies. When electricity arrived, rabbis faced a puzzle: is turning on an electric light a form of 'kindling fire'? Some reasoned that since no actual flame is produced, it might be permitted. Others argued that electricity generates heat and light just as fire does, so the prohibition should apply. This debate shows how a law rooted in a specific ancient practice—striking flint to create flame—had to be reread and rethought for a completely different world.
How it traveled
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- BeitzahSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- YomaSura (Babylonia) · 500explains
- Bava KammaSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Rif ShabbatKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · 1265explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on BeitzahPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · 1612explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Ein Yosef on Sefer HaMitzvotKrakow (Cracow) · 1680explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Tosefta Kifshutah on ShabbatJerusalem · 1949explains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
- Tosefta Shabbat (Lieberman)Eretz Yisrael (travels)explains
Key passages(20)
לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {פ}
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים כא,כב) "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מ
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות לה,א) "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
(שמות לה,ג) "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות לד,כא) "בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת." שְׁבֹת מִן הֶחָרִישׁ בְּשָׁעַת הַקָּצִ
Tap to expand
הלכה: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כול׳. תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרָה דְלֵיקָה אֶת הַיַּרְדֵּן. שֶׁהָיְתָה קָשָׁה. עַד כַּמָּה תַעֲבֹר הַדְּלֵיקָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה כְּדֶרֶ
Tap to expand
הִבְעִיר וְכִיבֶּה בִּנְפִיחָה אַחַת חַיָיב שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּיְמִי אֲחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָמְרָה. נָפַח בַּכֵּלִים וְשִׁיבְּרָן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הַחוֹתֶה גְחָלִים מִתַּחַת
Tap to expand
הִבְעִיר וּבִישֵּׁל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב שְׁתַּיִם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. חַיָיב אַחַת. מָאן דָּמַר. חַיָיב שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם מַבְעִיר וְאַחַת מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל. וּמָאן דָּמַר. אַח
Tap to expand
Keritot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: חַיָּיב שְׁתַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה אֶת
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר וְכוּ׳: מְנָהָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב הוּנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״. בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אִי אַתָּה מַבְעִיר, אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בִּמְדוּרַת בֵּית הַ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אֶלָּא לְעִנְיַן הַדְלָקָה בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא, וְכֵן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָכָא בְּשָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מְצוּמְצָמוֹת עָסְקִינַן, וּבְיוֹם טוֹב שׁ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַבּוֹנֶה, וְהַסּוֹתֵר, הַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר, וְהַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל מִידֵּי דְּאִית בֵּיהּ גְּמַר מְלָאכָה חַיָּיב מִשּׁוּם מַכֶּה בְּפַטּ
Tap to expand
ארבעה אבות נזיקין השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ול
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּבָר אַחֵר. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא ו, ו) "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת וּמָה אֲנִי מְק
Tap to expand
Mishneh Torah, Negative Mitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
שלא לענוש בשבת, שנאמר "לא תבערו אש, בכול מושבותיכם" (שמות לה,ג).
Tap to expand
Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בְּשַׁבָּת שֶׁהוּא מְכַבֶּה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמַדְלִיק אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת אִם נִתְכַּוֵּן לְכַבּוֹת וּלְהַבְעִיר חַיָּב שְׁתַּיִם. חָתָה גֶּחָלִים לְהִתְחַמֵּם מֵהֶם וְהֻבְעֲרוּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Rest on a Holiday · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
אֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאֵשׁ לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הַמַּתָּכוֹת. כְּגוֹן שֶׁחוֹכְכִין אוֹתָן זוֹ בָּזוֹ אוֹ מַכִּין זוֹ בָּזוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא הָאֵשׁ. וְכֵן הַנֵּפְט הַחַד בְּיוֹ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמַּבְעִיר כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. וְהוּא שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לָאֵפֶר. אֲבָל אִם הִבְעִיר דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. וְהַמַּבְעִיר גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ הַשּׂוֹרֵף דִּירָ
Tap to expand
Chizkuni · R. Chizkiyah ben Manoach (Chizkuni) · 1220 CE
לא תבערו אש פירש״י יש מרבותינו אומר הבערה ללאו יצאת וכו'. כלומר הבערה שיצאת מכלל לא תעשה כל מלאכה דשבת ללאו יצאה להוציאה מחומר שאר מלאכות וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במיתה אלא בלאו דברי ר״י, ר׳ נת
Tap to expand
המבעיר כל שהוא שלא להשחית חייב. והמבעיר גדיש או קמה להנקם מאויבו אף על פי שהוא משחית חייב מפני שהוא כמתקן אצל יצרו הרע.
Tap to expand
ההבערה לא הותרה אלא מאש מצויה אבל אין מוציאין מן העצים ולא מן האבני׳ ולא מהמתכות שהרי אפשר להמציא מעי״ט ועוד מפני שזה אולודי הוא. ואע״פ שהותרה הבערה שלא לצורך אכילה הכבוי אסור לעולם ואפי׳ היתה ההבערה
Tap to expand