Peshara (Halachic Compromise / Arbitration Settlement)
The halachic principle that a beit din should aim to settle monetary disputes by compromise rather than strict-letter judgment when possible.
The principle that beit din should aim to settle monetary disputes by compromise rather than strict-letter judgment when possible. Bavli Sanhedrin 6a-b (R. Yehoshua ben Korcha: 'a mitzvah to pursue compromise'); Mishneh Torah, Hilchot Sanhedrin 22:4; Shulchan Aruch Choshen Mishpat 12. Foundational to contemporary Beit Din arbitration practice.
How it traveled
- Tosefta Bava Metzia— · 190explains
- Mishnah Bava MetziaYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud KetubotTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud Bava MetziaTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · 400explains
- Jerusalem Talmud Bava KammaTiberias · 400explains
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500explains
- Bava BatraSura (Babylonia) · 500explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500explains
- Bava KammaSura (Babylonia) · 500explains
- KetubotSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Teshuvot HaGeonim (Harkavy)Sura (Babylonia) · 900explains
- Rif Bava Metzia— · 1085explains
- Rif Bava Batra— · 1085explains
- Rif Ketubot— · 1085explains
- Rif Sanhedrin— · 1085explains
- Rif Bava Kamma— · 1085explains
- Teshuvot HaRambamFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Creditor and DebtorFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, HiringFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their JurisdictionFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, SalesFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Mishneh Torah, Robbery and Lost PropertyFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on SanhedrinTroyes (Champagne) · 1230explains
- Tosafot on Bava BatraTroyes (Champagne) · 1230explains
- Sefer Mitzvot Gadol— · 1243explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Chiddushei Ramban on Bava BatraGirona · 1265explains
Key passages(20)
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה וּפְשָׁרָה בִשְׁנַיִם. יָפֶה כֹחַ הַפְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין. שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁדָּנוּ יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן וּשְׁנַיִם שֶׁפִ
Tap to expand
Sanhedrin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אֵיתִיבֵיהּ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה, וּפְשָׁרָה בִּשְׁנַיִם. וְיָפֶה כֹּחַ פְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין, שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁדָּנוּ – בַּעֲלֵי דִינִין יְכוֹלִין לַחֲזו
Tap to expand
מקשינן פשרה לדין. פירש בקונטרס מדכתיב (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה וגו' ותימה דהא תניא לקמן כשם שהדין בג' כך הפשרה בג' משמע דמקיש פשרה ומוכח לקמן דההוא תנא אית ליה דרשות לבצוע ורבי יהושע
Tap to expand
Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מִצְוָה לוֹמַר לְבַעֲלֵי דִּינִים בַּתְּחִלָּה בְּדִין אַתֶּם רוֹצִים אוֹ בִּפְשָׁרָה. אִם רָצוּ בִּפְשָׁרָה עוֹשִׂין בֵּינֵיהֶן פְּשָׁרָה. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁעוֹשִׂין פְּשָׁרָה תָּמִיד הֲרֵי זֶה מְ
Tap to expand
Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
יָפֶה כֹּחַ פְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין שֶׁשְּׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת שֶׁדָּנוּ אֵין דִּינֵיהֶן דִּין וְיֵשׁ לְבַעֲלֵי דִּינִין לַחְזֹר בָּהֶן וְאִם עָשׂוּ פְּשָׁרָה וְקָנוּ מִיָּדָן אֵין יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּ
Tap to expand
פשרה נעשית בשנים ואפילו היתה אותה פשרה רחוקה מן הדין דבריהם קיימין ומ"מ דוקא שקנו מידם שכך הלכה פשרה צריכה קנין מפני שאינה דין גמור ואפילו מן התובע אע"פ שמחילה גמורה אינה צריכה קנין שהמחילה דין הוא שב
Tap to expand
ומעתה פשרה אף ביחיד ומה שאמרו למטה הואיל וצריכה קנין תיסגי בתרי הוא מפני שסתם הדברים בעלמא בפשרה כל אחד בורר לו אחד או שמא שיהו עליו עדים אלא שמ"מ אין ראוי להשתדל בפשרה ביחיד והוא שאמרו בירושלמי אף הפ
Tap to expand
כל שבאין לפניו לדין מצוה עליו לפתוח להם בפשרה ואפילו שמע את דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה אם נשמעו לו בכך משתדל לבצוע ביניהם וכך היא המצוה שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם איזה הוא משפט שיש עמו שלום ה
Tap to expand
אפילו אם שמע דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה כל זמן שלא גמר הדין לומר פלוני זכאי ופלוני חייב אבל לאחר גמר דין אינו יכול לעשות פשרה ומיהו אם יש שבועה ביניהם רשאי לעשות פשרה ביניהם אפילו לאחר גמר דין כדי
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
ועיקרא דהאי מילתא בפ"ק דסנהדרין (ו' ע"א) איתא התם הלכתא פשרה צריכה קנין ומה שנראה מדברי המפרשים ז"ל דבפי' האי מלתא איפליגו בה רבוותא ושלש חלוקות בדבר. הסברא הא' סברת רבינו ישעיה ז"ל כתבה הטור ז"ל בח"מ
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
וצריך הדיין לעשות פשרה בין בעלי דינין, כדגרסי' במדרש השכם שנים שבאו לדין לדון, קודם שישמעו דבריהם, או משישמעו דבריהם ואינן יודעין להיכן הדין נוטה, בית דין רשאין לומר להם, צאו ועשו פשרה. ולעולם יפה כח
Tap to expand
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Joseph Karo · 1563 CE
מצוה לומר לבעלי דינים בתחלה הדין אתם רוצים או הפשרה אם רצו בפשרה עושים ביניהם פשרה וכשם שמוזהר שלא להטות הדין כך מוזהר שלא יטה הפשרה לאחד יותר מחבירו וכל ב"ד שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח בד"א קודם גמר
Tap to expand
Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Joseph Karo · 1563 CE
אע"פ שנתרצו הבעלי דינין בפשרה בב"ד יכולים לחזור בהם כ"ז שלא קנו מידם דפשרה צריכה קנין אפי' בשלשה אבל אם קנו מידם אין יכולים לחזור בהם אפילו ביחיד וי"א דדוקא בשנים: הגה וקנין לאו דוקא אלא ה"ה אם נתן שט
Tap to expand
עמך פשרה ומזלך גרם והלכו שניהם יחדיו לפני אב"ד ונתן האב"ד כתוב וחתם לר"ז הנ"ל שיש לו לטעון טענות הרבה. ואחרי זאת שנתן כתוב וחתם שיש לר"ז טענות הללו חזר בו ושלח לר"ז שישלם לרי"כ הנ"ל את החוב ור"ז הנ"ל
Tap to expand
גילוי דעת בפשרה סגי ופשרה שבטלה מקצתה מחמת שבטעות היתה שאירע אונס דלא שכיח לא בטלה כולה ועדיין קיימת היא בחלק שלא חל עליו טענת אונסגי"ה ק' היו' והנה אע"פ שנזקקין לשואל כענין בד"ת. מ"מ תמהתי על שאלתו ש
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
כְּשֶׁנָפַל בֵּין שְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֵיזֶה סִכְסוּךְ, רָאוּי לָהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר בְּטוֹב וְשֶׁיְוַתֵּר כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִזִּילוּתָא דְבֵי דִינָא בָּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
לִפְעָמִים בַּעֲלֵי הַדִּין בּוֹרְרִים לָהֶם אֲנָשִׁים שֶׁיַעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם, אִם בְּצֵרוּף בֵּית הַדִין אוֹ שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. וְדָבָר זֶה, הָגוּן הוּא, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא מְצַדֵּד בִּזְ
Tap to expand
Haamek Davar on Deuteronomy · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1849 CE
צדק צדק תרדוף. בסנהדרין דל״ג מפרשי אחד לדין ואחד לפשר. ופרש״י צדק פשרה שלך לפי ראות עיניך. ולא תרדוף את האחד יותר מחבירו עכ״ל. ולכאורה אינו מובן הא אין כופין את הבע״ד לעשות פשר ואחר ששניהם מתרצין הרי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בע"ח שבא אל מקצת היורשים ואמר להם שאביהם חייב לו ולא רצו לעמוד עמו בדין ונתפשרו עמו יכולים היורשים האחרים לתבוע מהם או מהבע"ח מה שמגיע על חלקם מהפשרה דיכולים לומר אין רצונינו בפשרה אלא בדין תורה [כנ"ל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
פשרה שנעשה באונס אינה פשרה ואפילו קבל בק"ס וביטל מודעות מ"מ אם נתברר אח"כ לפני ב"ד שנעשה באונס והב"ד מבינים שאנוס היה בטלה הפשרה ואפילו אם נשבע אם היה בענין שיכול לבטלה בלבו ע"פ מ"ש ביו"ד סי' רל"ב ויכ
Tap to expand