Skip to content
Wellsprings
choshen mishpatfeatured in 40 works

Peshara (Halachic Compromise / Arbitration Settlement)

The halachic principle that a beit din should aim to settle monetary disputes by compromise rather than strict-letter judgment when possible.

The principle that beit din should aim to settle monetary disputes by compromise rather than strict-letter judgment when possible. Bavli Sanhedrin 6a-b (R. Yehoshua ben Korcha: 'a mitzvah to pursue compromise'); Mishneh Torah, Hilchot Sanhedrin 22:4; Shulchan Aruch Choshen Mishpat 12. Foundational to contemporary Beit Din arbitration practice.

How it traveled

  1. Tosefta Bava Metzia
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  2. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  3. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  4. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  5. Rif Bava Metzia
    Kairouan · 1085
    explains
  6. Rif Bava Batra
    Kairouan · 1085
    explains
  7. Teshuvot HaRambam
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  8. Chiddushei Ramban on Bava Batra
    Girona · 1265
    explains
  9. Meiri on Bava Batra
    Perpignan · 1300
    explains
  10. Meiri on Bava Metzia
    Perpignan · 1300
    explains
  11. Meiri on Bava Kamma
    Perpignan · 1300
    explains
  12. Meiri on Ketubot
    Perpignan · 1300
    explains
  13. Meiri on Sanhedrin
    Perpignan · 1300
    explains
  14. Teshuvot HaRosh
    Toledo (Castile) · 1325
    explains
  15. Tur
    Toledo (Castile) · 1335
    explains
  16. Ran on Ketubot
    Barcelona · 1340
    explains
  17. Sefer HaTashbetz
    Tunis · 1430
    explains
  18. Nimukei Yosef on Bava Batra
    Spain (medieval) · 1450
    explains
  19. Nimukei Yosef on Bava Metzia
    Spain (medieval) · 1450
    explains
  20. Nimukei Yosef on Sanhedrin
    Spain (medieval) · 1450
    explains
  21. Terumat HaDeshen
    Vienna · 1460
    explains
  22. Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Tzfat · 1565
    explains
  23. Avkat Rokhel
    Tzfat · 1565
    explains
  24. Darkhei Moshe
    Krakow (Cracow) · 1570
    explains
  25. Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Vilna (Vilnius) · 1646
    explains
  26. Turei Zahav on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Lviv (Lemberg) · 1646
    explains
  27. Chelkat Mechokek
    Vilna (Vilnius) · 1670
    explains
  28. Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Vilna (Vilnius) · 1671
    explains
  29. Beit Shmuel
    Frankfurt am Main · 1689
    explains
  30. Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Prague · 1700
    explains
  31. Sheilat Yaavetz
    Altona · 1728
    explains
  32. Penei Yehoshua on Bava Kamma
    Frankfurt am Main · 1730
    explains
  33. Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Vilna (Vilnius) · 1780
    explains
  34. Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer
    Frankfurt am Main · 1787
    explains
  35. Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Brody · 1855
    explains
  36. Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat
    Lublin · 1855
    explains
  37. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  38. Torah Temimah on Torah
    Pinsk · 1904
    explains
  39. Introductions to the Babylonian Talmud
    Jerusalem · 1950
    explains
  40. Tosefta Kifshutah on Bava Metzia
    Jerusalem · 1967
    explains

Key passages(20)

Jerusalem Talmud Sanhedrin · 375 CE

Very high

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה וּפְשָׁרָה בִשְׁנַיִם. יָפֶה כֹחַ הַפְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין. שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁדָּנוּ יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן וּשְׁנַיִם שֶׁפִ

Tap to expand

Sanhedrin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אֵיתִיבֵיהּ, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה, וּפְשָׁרָה בִּשְׁנַיִם. וְיָפֶה כֹּחַ פְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין, שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁדָּנוּ – בַּעֲלֵי דִינִין יְכוֹלִין לַחֲזו

Tap to expand

Tosafot on Sanhedrin · Tosafot · 1150 CE

Very high

מקשינן פשרה לדין. פירש בקונטרס מדכתיב (שמואל ב ח׳:ט״ו) ויהי דוד עושה משפט וצדקה וגו' ותימה דהא תניא לקמן כשם שהדין בג' כך הפשרה בג' משמע דמקיש פשרה ומוכח לקמן דההוא תנא אית ליה דרשות לבצוע ורבי יהושע

Tap to expand

Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

מִצְוָה לוֹמַר לְבַעֲלֵי דִּינִים בַּתְּחִלָּה בְּדִין אַתֶּם רוֹצִים אוֹ בִּפְשָׁרָה. אִם רָצוּ בִּפְשָׁרָה עוֹשִׂין בֵּינֵיהֶן פְּשָׁרָה. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁעוֹשִׂין פְּשָׁרָה תָּמִיד הֲרֵי זֶה מְ

Tap to expand

Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within Their Jurisdiction · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

יָפֶה כֹּחַ פְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין שֶׁשְּׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת שֶׁדָּנוּ אֵין דִּינֵיהֶן דִּין וְיֵשׁ לְבַעֲלֵי דִּינִין לַחְזֹר בָּהֶן וְאִם עָשׂוּ פְּשָׁרָה וְקָנוּ מִיָּדָן אֵין יְכוֹלִין לַחְזֹר בָּ

Tap to expand

Meiri on Sanhedrin · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

פשרה נעשית בשנים ואפילו היתה אותה פשרה רחוקה מן הדין דבריהם קיימין ומ"מ דוקא שקנו מידם שכך הלכה פשרה צריכה קנין מפני שאינה דין גמור ואפילו מן התובע אע"פ שמחילה גמורה אינה צריכה קנין שהמחילה דין הוא שב

Tap to expand

Meiri on Sanhedrin · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

ומעתה פשרה אף ביחיד ומה שאמרו למטה הואיל וצריכה קנין תיסגי בתרי הוא מפני שסתם הדברים בעלמא בפשרה כל אחד בורר לו אחד או שמא שיהו עליו עדים אלא שמ"מ אין ראוי להשתדל בפשרה ביחיד והוא שאמרו בירושלמי אף הפ

Tap to expand

Meiri on Sanhedrin · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

כל שבאין לפניו לדין מצוה עליו לפתוח להם בפשרה ואפילו שמע את דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה אם נשמעו לו בכך משתדל לבצוע ביניהם וכך היא המצוה שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם איזה הוא משפט שיש עמו שלום ה

Tap to expand

Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE

Very high

אפילו אם שמע דבריהם ויודע להיכן הדין נוטה כל זמן שלא גמר הדין לומר פלוני זכאי ופלוני חייב אבל לאחר גמר דין אינו יכול לעשות פשרה ומיהו אם יש שבועה ביניהם רשאי לעשות פשרה ביניהם אפילו לאחר גמר דין כדי

Tap to expand

Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE

Very high

ועיקרא דהאי מילתא בפ"ק דסנהדרין (ו' ע"א) איתא התם הלכתא פשרה צריכה קנין ומה שנראה מדברי המפרשים ז"ל דבפי' האי מלתא איפליגו בה רבוותא ושלש חלוקות בדבר. הסברא הא' סברת רבינו ישעיה ז"ל כתבה הטור ז"ל בח"מ

Tap to expand

וצריך הדיין לעשות פשרה בין בעלי דינין, כדגרסי' במדרש השכם שנים שבאו לדין לדון, קודם שישמעו דבריהם, או משישמעו דבריהם ואינן יודעין להיכן הדין נוטה, בית דין רשאין לומר להם, צאו ועשו פשרה. ולעולם יפה כח

Tap to expand

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Joseph Karo · 1563 CE

Very high

מצוה לומר לבעלי דינים בתחלה הדין אתם רוצים או הפשרה אם רצו בפשרה עושים ביניהם פשרה וכשם שמוזהר שלא להטות הדין כך מוזהר שלא יטה הפשרה לאחד יותר מחבירו וכל ב"ד שעושה פשרה תמיד הרי זה משובח בד"א קודם גמר

Tap to expand

Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Joseph Karo · 1563 CE

Very high

אע"פ שנתרצו הבעלי דינין בפשרה בב"ד יכולים לחזור בהם כ"ז שלא קנו מידם דפשרה צריכה קנין אפי' בשלשה אבל אם קנו מידם אין יכולים לחזור בהם אפילו ביחיד וי"א דדוקא בשנים: הגה וקנין לאו דוקא אלא ה"ה אם נתן שט

Tap to expand

Sheilat Yaavetz · Yaakov Emden · 1728 CE

Very high

עמך פשרה ומזלך גרם והלכו שניהם יחדיו לפני אב"ד ונתן האב"ד כתוב וחתם לר"ז הנ"ל שיש לו לטעון טענות הרבה. ואחרי זאת שנתן כתוב וחתם שיש לר"ז טענות הללו חזר בו ושלח לר"ז שישלם לרי"כ הנ"ל את החוב ור"ז הנ"ל

Tap to expand

Sheilat Yaavetz · Yaakov Emden · 1728 CE

Very high

גילוי דעת בפשרה סגי ופשרה שבטלה מקצתה מחמת שבטעות היתה שאירע אונס דלא שכיח לא בטלה כולה ועדיין קיימת היא בחלק שלא חל עליו טענת אונסגי"ה ק' היו' והנה אע"פ שנזקקין לשואל כענין בד"ת. מ"מ תמהתי על שאלתו ש

Tap to expand

Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE

Very high

כְּשֶׁנָפַל בֵּין שְׁנֵי בְנֵי אָדָם אֵיזֶה סִכְסוּךְ, רָאוּי לָהֶם לְהִתְפַּשֵּׁר בְּטוֹב וְשֶׁיְוַתֵּר כָּל אֶחָד נֶגֶד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִזִּילוּתָא דְבֵי דִינָא בָּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.

Tap to expand

Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE

Very high

לִפְעָמִים בַּעֲלֵי הַדִּין בּוֹרְרִים לָהֶם אֲנָשִׁים שֶׁיַעֲשׂוּ פְשָׁרָה בֵּינֵיהֶם, אִם בְּצֵרוּף בֵּית הַדִין אוֹ שֶׁלֹּא בְבֵית דִּין. וְדָבָר זֶה, הָגוּן הוּא, שֶׁכָּל אֶחָד הוּא מְצַדֵּד בִּזְ

Tap to expand

Haamek Davar on Deuteronomy · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1849 CE

Very high

צדק צדק תרדוף. בסנהדרין דל״ג מפרשי אחד לדין ואחד לפשר. ופרש״י צדק פשרה שלך לפי ראות עיניך. ולא תרדוף את האחד יותר מחבירו עכ״ל. ולכאורה אינו מובן הא אין כופין את הבע״ד לעשות פשר ואחר ששניהם מתרצין הרי

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

בע"ח שבא אל מקצת היורשים ואמר להם שאביהם חייב לו ולא רצו לעמוד עמו בדין ונתפשרו עמו יכולים היורשים האחרים לתבוע מהם או מהבע"ח מה שמגיע על חלקם מהפשרה דיכולים לומר אין רצונינו בפשרה אלא בדין תורה [כנ"ל

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

פשרה שנעשה באונס אינה פשרה ואפילו קבל בק"ס וביטל מודעות מ"מ אם נתברר אח"כ לפני ב"ד שנעשה באונס והב"ד מבינים שאנוס היה בטלה הפשרה ואפילו אם נשבע אם היה בענין שיכול לבטלה בלבו ע"פ מ"ש ביו"ד סי' רל"ב ויכ

Tap to expand