Pidyon HaBen (Redemption of Firstborn)
A Jewish family ceremonially 'buys back' their firstborn son from a priest thirty days after birth, honoring an ancient covenant.
In Jewish tradition, a firstborn son holds special status—he is considered dedicated to God. To release him from that sacred obligation and return him to ordinary family life, parents perform a redemption ceremony called Pidyon HaBen (literally 'redemption of the son'). On the thirty-first day after birth, the parents meet with a Kohen—a member of the priestly class—and give him five silver coins (or their equivalent value). In exchange, the Kohen formally releases the child from his consecrated status, and the boy becomes a regular family member rather than someone set apart for temple service.
This practice reaches back to biblical times, when God instructed the Israelites that all firstborn males belong to Him as a reminder of the exodus from Egypt—specifically, God's act of sparing Israelite firstborns while striking down Egyptian ones. Rather than literally handing over their sons, families could instead provide a monetary redemption. Over centuries, Jewish sages and scholars kept this practice alive, refining its details and exploring its deeper spiritual meaning. They wrote about when the ceremony should happen, who could perform it, what it symbolizes about the relationship between the divine and the human family.
How it traveled
- Mishnah BekhorotYavneh · 200explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- BekhorotSura (Babylonia) · 500explains
- KiddushinSura (Babylonia) · 500explains
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- TemurahSura (Babylonia) · 500explains
- Bamidbar RabbahTiberias · 600explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Sheiltot d'Rav Achai GaonPumbedita · 750explains
- Sefer YereimMetz · 1135explains
- Bekhor ShorOrléans · 1145explains
- Mishneh Torah, First Fruits and other Gifts to Priests Outside the SanctuaryFostat (Old Cairo) · 1180explains
- ChizkuniNorthern France · 1220explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Meiri on KiddushinPerpignan · 1300explains
- Ralbag on TorahPerpignan · 1325explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Bartenura on Mishnah BekhorotJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Chidushei Halachot on BekhorotPosen (Poznań) · 1612explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah BekhorotPrague · 1613explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ein Yosef on Sefer HaMitzvotKrakow (Cracow) · 1680explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Malbim on NumbersBucharest · 1860explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
Key passages(20)
הלכות פדיון בכור כתיב [במדבר י"ח] אך פדה תפדה את בכור האדם וגו' ופדויו מבן חדש תפדה שמצות עשה על כל ישראל שיולד לו בן שהוא בכור מאמו ישראלית בכל מקום ובכל זמן שיפדנו מהכהן ולא מכהנת בחמשה סלעים שהם ש
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
[ד"א פקוד כל בכור זכר]. והרי אני מוציאם מאתים ושבעים ושלשה בכורות שנמצאו עודפים על הלוים בשעה שמנה אותם משה. ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר כך עשה משה, נטל (מאתים ושבעים ושלה) [שנים ועשרים אלף] פי
Tap to expand
אֵין פּוֹדִים לֹא בָעֵגֶל, וְלֹא בַחַיָּה, וְלֹא בַשְּׁחוּטָה, וְלֹא בַטְּרֵפָה, וְלֹא בַכִּלְאַיִם, וְלֹא בַכּוֹי. רַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר בַּכִּלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה, וְאוֹסֵר בַּכּוֹי מִפּ
Tap to expand
מִי שֶׁלֹּא בִכְּרָה אִשְׁתּוֹ וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים, נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, הָאָב פָּטוּר. מֵת הָאָב וְהַבָּנִים קַיָּמִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר
Tap to expand
שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלֹּא בִכְּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, נוֹתֵן עֶשֶׂר סְלָעִים לַכֹּהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, אִם לְכֹהֵן אֶחָד נָתַן, יַחֲזִיר לוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים. אִם לִשְׁנֵ
Tap to expand
שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא בִכְּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, זֶה נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן, וְזֶה נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, א
Tap to expand
אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִכְּרָה שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, זֶה שֶׁלֹּא בִכְּרָה אִשְׁתּוֹ, נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם
Tap to expand
אֵין פּוֹדִין לֹא בַעֲבָדִים, וְלֹא בִשְׁטָרוֹת, וְלֹא בְקַרְקָעוֹת, וְלֹא בְהֶקְדֵּשׁוֹת. כָּתַב לַכֹּהֵן שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים, חַיָּב לִתֵּן לוֹ וּבְנוֹ אֵינוֹ פָדוּי, לְפִיכָךְ אִם רָ
Tap to expand
יש שנותן על ידי עצמו יש שאביו נותן על ידו יש שהוא ואביו נותן על ידו יש שהוא ואביו נותנין לא הוא ולא אביו נותנין איזה הוא שנותן ע"י עצמו הורתו שלא בקדושה ולידתו שלא בקדושה נותן ע"י עצמו ספק בן ט' לראשו
Tap to expand
חמש סלעים של בן שלשים של עבד חמשים של אונס ושל מפתה ומאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקדש ובמנה צורי וכולן נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ ממותר שקלים הראויין ופדיון מעשר שני שאין באין אלא מן המטבע. עגל זה לפדי
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
"וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (במדבר יח,טז) "וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה", כְּלָל; "בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶש
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
"וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה." הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְכוֹרוֹת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים, מְנַיִן שֶׁחַיָּב לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּן? תִּלְמֹד לוֹמַר " וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה".
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
דָּבָר אַחֵר: (שמות יג,טו) "וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה". מְנַיִן אִם לֹא פְדָאוֹ אָבִיו, הוּא יִפְדֶּה אֶת עַצְמוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה."
Tap to expand
הלכה: כָּל מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן כול׳. מִצְוֹת שֶׁהָאָב חַיָיב לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ. לְמוֹהֲלוֹ לִפְדוֹתוֹ לְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אוֹמָנוּת לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַף לְ
Tap to expand
Bekhorot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין פְּדִיָּיה פְּחוּתָה מִשֶּׁקֶל. מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי מַקֵּישׁ לִבְכוֹר אָדָם — חָמֵשׁ לִיבְעֵי, וְאִי לָא מַקֵּישׁ — שֶׁקֶל מְנָא לֵיהּ?
Tap to expand
Bekhorot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֵין פּוֹדִין לֹא בְּעֵגֶל וְלֹא בְּחַיָּה, לֹא בִּשְׁחוּטָה וְלֹא בִּטְרֵיפָה, וְלֹא בְּכִלְאַיִם וְלֹא בְּכוֹי. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר בַּכִּלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה, וְאוֹסֵר בַּ
Tap to expand
Bekhorot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב נַחְמָן: לוֹמַר שֶׁאִם פְּדָאוֹ — פָּדוּי, מִכְּלָל דִּבְנוֹ אִם פְּדָאוֹ אֵינוֹ פָּדוּי? וְהָאִיתְּמַר: הַפּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַב אָמַר: בְּנוֹ פָּדוּי!
Tap to expand
Bekhorot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְלִפְנֵי פִּדְיוֹנָן — מוֹעֲלִין בָּהֶן, וּלְאַחַר פִּדְיוֹנָן — אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, וּוַלְדוֹתֵיהֶן — חוֹל, וְנִפְדִּין תְּמִימִים, וּמַתְפִּיסָן לְכׇל זֶבַח שֶׁיִּרְצֶה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲ
Tap to expand
Bekhorot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אִיתְּמַר: כֹּהֵן שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בֵּן חָלָל — רַב חִסְדָּא אָמַר: הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: אֵין חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ. כֹּל הֵיכָא דְּמֵת הָאָב ל
Tap to expand
Bekhorot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יָאסִינְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כֹּהֵן שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וְהִנִּיחַ בֵּן חָלָל — הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא זָכָה הָאָב בְּפִדְיוֹ
Tap to expand