Bris Milah (Circumcision)
A Jewish circumcision ritual performed on the eighth day of a boy's life, marking his entry into the covenant with God.
Bris milah—often simply called a 'bris'—is one of Judaism's oldest and most foundational practices. According to Jewish tradition, God commanded Abraham to circumcise himself and all the males in his household as a sign of their covenant, their binding agreement with the divine. This practice has been performed continuously for thousands of years and remains central to Jewish identity today.
The ritual happens on the eighth day after a boy's birth (unless there are health concerns that require delay). A trained Jewish specialist called a mohel performs the circumcision in front of family, friends, and community members. It's not just a medical procedure—it's a sacred moment filled with blessings, celebration, and the naming of the child. The ceremony explicitly connects the newborn to the long chain of Jewish tradition stretching back to Abraham himself.
Though circumcision is the physical act at the heart of bris milah, the concept encompasses much more: it's about covenant (the word 'bris' means 'covenant'), belonging, commitment, and the transmission of Jewish identity from one generation to the next. Even as Jewish practice evolved over centuries, this practice remained remarkably consistent—a tangible, embodied way of saying 'this child is part of the Jewish people.'
How it traveled
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- YevamotSura (Babylonia) · 500explains
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Bereshit RabbahTiberias · 600explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Rif ShabbatKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, CircumcisionFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Radak on GenesisNarbonne (Provence) · 1185explains
- ChizkuniNorthern France · 1220explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Meiri on YevamotPerpignan · 1300explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
Key passages(20)
זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
Tap to expand
וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כׇּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
Tap to expand
הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃
Tap to expand
וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ {ס}
Tap to expand
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כׇּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כׇּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כׇּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מׇל אֶת־בְּשַׂ֣ר עׇרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַי
Tap to expand
וַיָּ֤מׇל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
Tap to expand
וַיַּעַשׂ־ל֥וֹ יְהוֹשֻׁ֖עַ חַֽרְב֣וֹת צֻרִ֑ים וַיָּ֙מׇל֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־גִּבְעַ֖ת הָעֲרָלֽוֹת׃
Tap to expand
וּנְסִיבַת צִפּוֹרָה טִינְרָא וּגְזָרַת יַת עוּרְלַת גֵרְשׁוֹם בְרָהּ וְאַקְרִיבַת יַת גְזֵירַת מָהוּלְתָּא לְרַגְלוֹי דְמַלְאָךְ חַבָּלָא וַאֲמָרַת חַתְנָא בְּעָא לְמִיגְזוֹר וְחָמוֹי עַכִּיב וּכְדוֹ
Tap to expand
דָּא קְיָמִי דִּי תִטְּרוּן בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן וּבֵין בְּנָךְ בַּתְרָךְ מִגְזַר לְכוֹן כָּל דְּכוּרָא:
Tap to expand
וְתִגְזְרוּן יָת בִּשְׂרָא דְעָרְלָתְכוֹן וּתְהֵי (נ"י וּתְהֵא) לְאָת קְיָם בֵּין מֵימְרִי וּבֵינֵיכוֹן:
Tap to expand
וּבַר תְּמַנְיָא יוֹמִין יִתְגְּזַר (נ"י יִגְזַר) לְכוֹן כָּל דְּכוּרָא לְדָרָתֵיכוֹן יְלִידֵי בֵיתָא וּזְבִינֵי כַסְפָּא מִכֹּל בַּר עַמְמִין דְּלָא מִבְּנָךְ הוּא:
Tap to expand
אִתְגַּזָּרָא יִתְגַּזְּרוּן (נ"י מִגְזַר יִגְזַר) יְלִיד בֵּיתָךְ וּזְבִין כַּסְפָּךְ וּתְהֵי קְיָמִי בְּבִשְׂרֵיכוֹן לִקְיָם עָלָם:
Tap to expand
וּדְבַר אַבְרָהָם יָת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ וְיָת כָּל יְלִידֵי בֵיתֵיהּ וְיָת כָּל זְבִינֵי כַסְפֵּיהּ כָּל דְּכוּרָא בַּאֲנָשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וּגְזַר יָת בִּשְׂרָא דְעָרְלָתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא ה
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
אמר לו שים נא ידך. ראה היאך היו מחבבין את המילה, ואף יעקב כשהשביע ליוסף א"ל שים [נא ידך תחת ירכי] (בראשית מז כט). על מה היו מחבבין המילה שהיו יודעים שהיא עתידה להציל את בניה מגיהנם לעולם הבא, שנאמר לכ
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ויהי אברם בן תשעים שנה (בראשית יז א). ילמדנו רבינו מהו שיהא אדם מותר לרפאות בשבת, כך שנו רבותינו ספק נפשות דוחה את השבת, ואם ספק מתרפא, ספק אין מתרפא, אין דוחין, אבל בשביל המילה דוחין את השבת. אמר ר'
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב ג). אין כתיב כאן שיוציא הוצאות, ראה כמה ישראל מחבבין את המצות, כמה הן מוציאין הוצאות כדי לשמרן, אמר הקב"ה אתם משמחין את המצות, אף אני אוסיף לכם שמחה, שנאמר ויספו
Tap to expand
וּבַר תְּמַנְיָא יוֹמִין יִגְזוֹר לְכוֹן כָּל דְכוּרָא לְדָרֵיכוֹן מַרְבְּיָינֵי בָּתֵּיכוֹן וּזְבִינֵי כַּסְפֵּיכוֹן מִן כָּל בַּר עַמְמִין דְלָא מִבְּנָךְ הוּא
Tap to expand
עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְשַׁבָּת, מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַי
Tap to expand
קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הָא כֵּיצַד. כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמֹנָה. נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה
Tap to expand
המל צריך ברכה לעצמו על המילה אבי הבן צריך ברכה לעצמו ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו והעומדין אומרים כשם [שהכנסיתו לברית כן תכניסהו] לתורה לחופה ולמעשים טובים המברך אומר אשר
Tap to expand