Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 30 works

Sevara (Logical Reasoning)

Halachic reasoning grounded in logic rather than scriptural derivation — the Talmud asks 'what need have I for a verse — it is sevara' and treats logic as authoritative on its own.

Halachic reasoning grounded in logic rather than scriptural derivation. Bavli Bava Kamma 46b ('what need have I for a verse — it is sevara'); central methodological category. Acharonic lomdus turns on whether a given law is min ha-sevara (logically necessary) or only from a derashah (scriptural derivation).

How it traveled

  1. Mekhilta DeRabbi Yishmael
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  2. Sifra
    · 250
    explains
  3. Bava Batra
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  4. Bava Kamma
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  5. Nedarim
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  6. Kiddushin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  7. Gittin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  8. Yevamot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  9. Ketubot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  10. Bava Metzia
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  11. Rif Bava Kamma
    · 1085
    explains
  12. Rif Bava Batra
    · 1085
    explains
  13. Rif Sanhedrin
    · 1085
    explains
  14. Sefer HaTerumah
    · 1190
    explains
  15. Chizkuni
    · 1220
    explains
  16. Tosafot on Kiddushin
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  17. Tosafot on Bava Batra
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  18. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  19. Chiddushei Ramban on Yevamot
    Girona · 1265
    explains
  20. Chiddushei Ramban on Bava Batra
    Girona · 1265
    explains
  21. Chiddushei Ramban on Shabbat
    Girona · 1265
    explains
  22. Chiddushei Ramban on Kiddushin
    Girona · 1265
    explains
  23. Chiddushei Ramban on Shevuot
    Girona · 1265
    explains
  24. Chiddushei Ramban on Avodah Zarah
    Girona · 1265
    explains
  25. Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokh
    Barcelona · 1290
    explains
  26. Meiri on Nedarim
    Perpignan · 1300
    explains
  27. Meiri on Bava Batra
    Perpignan · 1300
    explains
  28. Meiri on Yevamot
    Perpignan · 1300
    explains
  29. Meiri on Bava Kamma
    Perpignan · 1300
    explains
  30. Meiri on Sanhedrin
    Perpignan · 1300
    explains

Key passages(20)

Darkhei HaTalmud · Isaac Canpanton · 1400 CE

Very high

השלישי הוי משתדל לדעת טעם כל דבר ודבר שיאמר לך התנא או האמורא מהו טעמו ושרשו המחייבו לומר כן, כי היודע טעם הדבר הוא היודע הדבר בסיבותיו כי היא הידיעה השלימה והאמיתית והיא המהלך בדרך עם אבוקה בידו כי י

Tap to expand

Darkhei HaTalmud · Isaac Canpanton · 1400 CE

Very high

לעולם כשתרא בגמרא שני תנאים או שני אמוראים חולקים זה עם זה בדבר מה, סבת מחלוקתם הוא שני דברים האחד נקרא סבה והב' נקרא פי או נפקותא או תכלית וצריך אתה לחפש אחריהם למצוא אותם רוצה לומר כי צריך אתה לדעת

Tap to expand

Darkhei HaTalmud · Isaac Canpanton · 1400 CE

High

בתחלת עיונך תשים במחשבתך כי כל אחד מהמדברים אחד השואל ואחד המשיב שהם בעלי שכל, ושכל דבריהם בחכמה ובתבונה, אין בהם נפתל ועקש, אטו בשפטני עסקינן. ולכן יש לך לעיין בכל הדברים, ולראות אם הם דברים של טעם ב

Tap to expand

Darkhei HaTalmud · Isaac Canpanton · 1400 CE

High

בראשית תקרא בשמחת לבב פעמיים או שלשה הלשון בקול רם, ואחר כך חזור לעיין הלשון ההיא היטב. וקח בידך הבנת הלשון ההוא בפשוטו ותחזור לעיין שנית המובן מכלל הלשון ההוא והדברים ההם. והנה הראשון נקרא 'פשט' והשנ

Tap to expand

Darkhei HaTalmud · Isaac Canpanton · 1400 CE

High

למדת הדין והילפותא מנושא לנושא בדרך סברא הוא באחד מב' דרכים או ממשנה למשנה רוצה לומר ששני הנושאים שוים או שניהם חמורים או שניהם קלים ומנתינת הדין באחד מהם יגזור הסברא שינתן גם לשני וזוז היא דרך מה מצי

Tap to expand

Bartenura on Mishnah Berakhot · Ovadia Bartenura · 1482 CE

High

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נוֹטְלִין לַיָּדַיִם וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס תְּחִלָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטָּמְאוּ מַשְׁקִים שֶׁנָּפְלוּ בַּאֲחוֹרֵי ה

Tap to expand

Chidushei Halachot on Pesachim · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

גמרא דאלת"ה כלל ופרט כו' כתב מהרש"ל יש להקשות מאי דייק מכלל ופרט דלמא לא אמרינן מוקדם כו' אלא היכא דאיכא הוכחה כו' ונראה בעיני משום דדרשינן כו' עכ"ל ע"ש באורך אבל יש לדקדק אכתי בשמעתין לפי מה שכתבו הת

Tap to expand

Chidushei Halachot on Yevamot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

בד"ה בההיא קאמר רב משום כו' דכוותיה מתוקמא הך צריכותא דהכא וצריכותא דכתובות אליבא דאביי עכ"ל פי' לדבריהם דבין צריכותא דהכא ובין צריכותא דכתובות אליבא דאביי דאמר התם דפליגי בבעל נאמרו אלא דצריכותא דהכא

Tap to expand

Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · 1585 CE

High

וכתב א"א הרא"ש ז"ל יש להסתפק כו' איכא למידק דהלא הרא"ש כתב דאין להוכיח מן הירושלמי שאם הביאו לו פירות באמצע הסעודה ואכל מקצתן בלא פת שלא יהא טעון ברכה לפניהם וכו' אלמא דספיקא היא וא"כ למה כתב רבינו בש

Tap to expand

Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1638 CE

High

ומ"מ ראובן חייב באחריותו כו' פי' בסמ"ע דלסברא זו אין לוי חייב אא"כ העני שמעון [ראובן] הא לא"ה אע"פ שהחזירו אין שמעון יכול לתבוע אלא לראובן וכן פי' הב"ח וכתב דהכי מסתברא ודלא כמ"ש בש"ע דלא הכריע עכ"ל

Tap to expand

Penei Yehoshua on Shabbat · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE

High

בא"ד וא"ת כיון דהכנסה היתה במשכן כו' דהזורק ד"א ברה"ר משמע דאי הוי משכחת לה במשכן הוי ניחא ליה אע"ג דהתם ליכא סברא עכ"ל. עיין בתוס' לקמן בר"פ הזורק שכתבו דבזורק נמי איכא סברא. ולפ"ז בכל עניני הוצאות ב

Tap to expand

Sheilat Yaavetz · Yaakov Emden · 1728 CE

High

ואין לומר ג"כ דמיירי במידי דתלי בסברא גרידא. דהא נמי לא ניחא אכתי מאי איריא. רבו המובהק. ואם הרב גדול ממנו בסברא. אפי' אינו רבו כלל ליתסר. מאחר שאינו יודע ראיה לדבריו אלא סברא בעלמא. הא ודאי סברת הגדו

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

High

וכאשר תחפש כל מסכת בבא בתרא, הגדולה בכמותה, על כל שארי מסכתות, לא תמצא שמה הלכות נסמכות למקרא, או מקובלות בהלכות מסיני. חוץ מן פרק יש נוחלין אשר מתעסק מסדר נחלות המבוארות בתורה, ועוד איזהו הלכות מועטו

Tap to expand

Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE

High

אמנם לשיטת רש"י וסייעתו אכתי הקושיא במקומה עומדת לכאורה דנהי דכולה סוגיא באיסור מגע הוא דמיירי. מ"מ קשה לרבא גופי' דס"ל טומאת גוויי' דאורייתא. וא"כ לפי שיטה זו ס"ל דאיכא איסור דאורייתא באכילת אוכלין ט

Tap to expand

Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE

High

אמנם אין דברי הפ"י מספיקים בזה כלל. דודאי אע"ג דכתיב ועבדך. דמשמע לך לבדך. מ"מ שפיר איכא למימר דלא מוקמינן מיעוטא דקרא אלא למאי דמסתברא טפי. דהיינו היורשים הרחוקים יותר. אבל בת לא אימעיטא. כיון דבמקום

Tap to expand

Chidushei Halachot on Chullin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

בד"ה או אינו אא"כ נגע וא"ת והא כו' וי"ל דאפילו לא מקבל כו' וי"ל דה"א אם אינו ענין כו' עכ"ל משמע להו דודאי לפי האמת דרשינן תוכו ולא תוך תוכו אף בליטמא אלא לפום סברא דהשתא דבליטמא אינו מקבל טומאה מאוירו

Tap to expand

Jerusalem Talmud Sanhedrin · 375 CE

High

הלכה: הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. רִבִּי נְחֶמְיָה פוֹטֵר וַחֲכָמִים מְחַיְיבִין. שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. רַבָּנִין אָמְרִין. שְׁנֵי אֲמוּדִין רָבִים עַל עוֹמֶד אֶחָד. רִבִּי נְחֶמְ

Tap to expand

Bava Kamma · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: הָא לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא הוּא – דְּכָאֵיב לֵיהּ כְּאֵיבָא, אָזֵיל לְבֵי אָסְיָא!

Tap to expand

Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִתּוֹךְ חוֹמֶר שֶׁהֶחְמַרְתָּ עָלָיו בִּתְחִילָּתוֹ, הֵקַלְתָּ עָלָיו בְּסוֹפוֹ.

Tap to expand

Eruvin · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

ומַאי קוּשְׁיָא? דִילְמָא הָכָא נָמֵי, הֵיכָא דְּאִיתְּמַר — אִיתְּמַר, הֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר — לָא אִיתְּמַר.

Tap to expand