Shevet (Lost Wages)
Lost income during convalescence, assessed at the level of a watchman's wage.
Lost income during convalescence, assessed at the level of a watchman's wage.
How it traveled
- ExodusEretz Yisrael (travels) · trad. 1313 BCE (Sinai)defines
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEattested_hebrew_phrase
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEattested_hebrew_phrase
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEattested_hebrew_phrase
- Ran on ShabbatBarcelona · c. 1340 CEattested_hebrew_phrase
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEattested_hebrew_phrase
- Reshit ChokhmahTzfat · c. 1575 CEattested_hebrew_phrase
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEattested_hebrew_phrase
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · c. 1735 CEattested_hebrew_phrase
- Or HaChaim on ExodusJerusalem · c. 1740 CEattested_hebrew_phrase
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · c. 1750 CEattested_hebrew_phrase
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · c. 1780 CEattested_hebrew_phrase
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · c. 1790 CEattested_hebrew_phrase
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEattested_hebrew_phrase
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEattested_hebrew_phrase
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEattested_hebrew_phrase
- Ben Ish HaiBaghdad · c. 1894 CEattested_hebrew_phrase
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · c. 1900 CEattested_hebrew_phrase
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEattested_hebrew_phrase
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEattested_hebrew_phrase
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEattested_hebrew_phrase
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
אִם־יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל־מִשְׁעַנְתּ֖וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃ {ס}
Tap to expand
שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ תֻּפִּ֔ים חָדַ֖ל שְׁא֣וֹן עַלִּיזִ֑ים שָׁבַ֖ת מְשׂ֥וֹשׂ כִּנּֽוֹר׃
Tap to expand
וּמִן־בְּנֵ֧י הַקְּהָתִ֛י מִן־אֲחֵיהֶ֖ם עַל־לֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרָ֑כֶת לְהָכִ֖ין שַׁבַּ֥ת שַׁבָּֽת׃
Tap to expand
השוכר את הפועל לשמור לו את הפרה לשמור לו את התינוק אין נותן לו שכרו של שבת לפיכך אין אחריותן עליו בשבת ואם היה שכיר שבת שכיר חודש שכיר שנה שכיר שבוע נותן לו שכרו של שבת לפיכך אחריותן עליו בשבת ואם היה
Tap to expand
עולת שבת בשבתו – ולא עולת שבת בערב שבת. עולת שבת בשבתו – ולא עולת שבת זו בעולת שבת אחרת. הרי שלא הקריב לשבת זו, שומע אני יקריב לשבת הבאה? ת"ל עולת שבת בשבתו. מגיד שאם עבר היום בטל קרבנו: על עולת התמיד
Tap to expand
[ב] "שבת לה'" – כשם שנאמר בשבת בראשית "שבת לה'" כך נאמר בשביעית "שבת לה'". "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר" – כל מלאכה שבשדך וכל מלאכה שבכרמך.
Tap to expand
Sifra · c. 250 CE
[ז] הא כיצד? מי שאינו יודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה, אף על פי שמעין אבות מלאכות עשה – אינו חייב אלא חטאת אחת כל ימיו. והיודע עיקר שבת וטעה ואמר "אין זו שבת; אין זו שבת" ועשה מלאכות הרבה ב
Tap to expand
Jerusalem Talmud Chagigah · c. 375 CE
משנה: עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יוֹם טְבוֹחַ לְאַחַר שַׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין לָהֶן יוֹם טְבוֹחַ וּמוֹדִין שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַׁבָּת שֶׁיּוֹם
Tap to expand
Jerusalem Talmud Demai · c. 375 CE
הלכה: חֲבֵרָיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת הִתִּירוּ. אִם מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת לָמָּה לִי שׁוֹאֲלוֹ. עַל יְדֵי עִילֵּי עִילָּה. רִבִּי בִּיבִי בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא אֵימַת שַׁב
Tap to expand
Jerusalem Talmud Ketubot · c. 375 CE
שָׁוִין שֶׁאֵינָהּ נִישֵּׂאת לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת. מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. וְלֹא בְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. חֲבֵרַיָיא אוֹמְרִין. מִפְּנֵי הַטּוֹרַח. רִבִּי יוֹס
Tap to expand
Jerusalem Talmud Shabbat · c. 375 CE
גָּדוֹל שֶׁנִּשְׁבָּה בֵּין הַגּוֹיִם. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְעוֹשֶׂה שַׁבָּת. וְחָרָנָה אָמַר. עוֹשֶׂה שַׁבָּת וּמוֹנֶה שִׁשָּׁה. רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַב נַחְ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Sukkah · c. 375 CE
מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא
Tap to expand
שַׁבָּת, שַׁבָּת וְשַׁבָּת, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, מַהוּ? הָא שַׁבָּת בָּתְרָיְיתָא – בָּתַר שַׁבָּת הוּא דְּשָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לְשַׁבָּת הוּא דְּאִיַּיעַד – לִימוֹת הַחוֹל לָ
Tap to expand
חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שַׁבָּת וְשַׁבָּת, מַהוּ? הָא שַׁבָּת קַמַּיְיתָא – בָּתַר חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לְכוּלְּהוּ יוֹמֵי; אוֹ דִי
Tap to expand
Babylonian Talmud, Bava Metzia · c. 450 CE
לָא, לְהַפְסִיד שְׂכָרוֹ. אִי הָכִי, רֵישָׁא דְּקָתָנֵי: ״אֵין אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו״ – הָכִי נָמֵי דִּלְהַפְסִיד שְׂכָרוֹ? וּמִי אִית לֵיהּ שְׂכַר שַׁבָּת? וְהָא קָתָנֵי: ״אֵין נוֹתְנִין לוֹ שְׂכ
Tap to expand
הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ – נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, לְפִיכָךְ אַחְרָיוּת שַׁבָּת עָלָיו. מַאי לָאו לְשַׁלֵּם?
Tap to expand
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם עֶרֶב שַׁבָּת, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״,
Tap to expand
רַב אִיקְּלַע לְבֵי גְּנִיבָא וְצַלִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וַהֲוָה מְצַלֵּי רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא לַאֲחוֹרֵי דְרַב, וְסַיֵּים רַב וְלָא פַּסְקֵיהּ לִצְלוֹתֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה. ש
Tap to expand
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין: רַב צַלִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, רַבִּי יֹאשִׁיָּה מְצַלֵּי שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת. רַב צַלִּי שֶׁל שַׁבָּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת: אוֹמֵר קְדוּשָּׁה עַל
Tap to expand
תָּנוּ רַבָּנַן: אוּר שֶׁשָּׁבַת — מְבָרְכִין עָלָיו, וְשֶׁלֹּא שָׁבַת — אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. מַאי ״שָׁבַת״ וּמַאי ״לֹא שָׁבַת״?
Tap to expand