Simchat Beit HaSho'eva (Water-Drawing Celebration)
Chol HaMoed Sukkot torchlight celebrations re-enacting the Temple water-drawing.
Chol HaMoed Sukkot torchlight celebrations re-enacting the Temple water-drawing.
How it traveled
- Zera KodeshRopshitz (Ropczyce) · c. 1810 CEattested_hebrew_phrase
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEattested_hebrew_phrase
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · c. 1859 CEattested_hebrew_phrase
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · c. 1900 CEattested_hebrew_phrase
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · c. 1914 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶהוּ הֶחָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁאֵינָה דּוֹחָה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. אָמְרוּ, כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה
Tap to expand
בראשונה [כשהיה שמחת בית השואבה אנשים רואים מבפנים ונשים רואות מבחוץ וכשראו בית דין שהן באין לידי קלות ראש עשו שלש] גזוזטראות בעזרה כנגד שלש רוחות [ששם נשים יושבות ורואות בשמחת בית השואבה ולא היו מעורב
Tap to expand
[מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה מרקד בשמנה אבוקות של אור ולא היה אחד מהן נוגע בארץ וכשהוא משתחוה מניח אצבעו בארץ על גבי הרצפה שוחה ונושק וזוקף מיד אמר רבי יהושע בן חנניא כל ימי שמחת בית השואבה לא היינ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Sukkah · c. 375 CE
משנה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶה חָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב. אָמְרוּ כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִ
Tap to expand
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו (בראשית כט, א), אָמַר רַבִּי אַחָא (משלי יד, ל): חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה טְעִין לִבֵּיהּ יַת רַגְלוֹהִי, הֲדָא אָמְרָה כְּ
Tap to expand
תְּנַן: מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶם הָיוּ מַפְקִיעִין, וּמֵהֶן מַדְלִיקִין. שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שָׁאנֵי.
Tap to expand
מַתְנִי׳ מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו. בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג יָרְדוּ לְעֶזְרַת נָשִׁים, וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּיקּוּן גָּדוֹל. מְנוֹרו
Tap to expand
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה — לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו. מִי שֶׁלֹּא רָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּתִפְאַרְתָּהּ — לֹא רָאָה כְּרַךְ נֶחְמָד מֵעוֹלָם. מִי שֶׁלֹּא
Tap to expand
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: כְּשֶׁהָיִינוּ שְׂמֵחִים שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאִינוּ שֵׁינָה בְּעֵינֵינוּ. כֵּיצַד? שָׁעָה רִאשׁוֹנָה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, מִשָּׁם לִתְפ
Tap to expand
תַּנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כְּשֶׁהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הָיָה נוֹטֵל שְׁמֹנֶה אֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר, וְזוֹרֵק אַחַת וְנוֹטֵל אַחַת וְאֵין נוֹגְעו
Tap to expand
והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחות לפני אמר ה' (ישעיה ס"ו כ"ג).ילמדינו רבינו אדם מישראל שבירך על המזון בר"ח ושכח ולא הזכיר של ר"ח כיצד הוא צריך לעשות למדונו רבותינו שכח ולא הזכיר של
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
מתי אבא ואראה פני אליהם. אמרו ישראל רבש"ע אימתי אתה מחזיר לנו הכבוד שעלינו שלשה פעמי רגלים ורואים פני שכינה, אמר רבי יצחק כשם שהם באים ליראות כך הם באים לראות מתי אבא ואראה ברוח הקדשש, אמר רבי יצחק למ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, זֶה צִיּוֹן וְהִנֵּה שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רוֹבְצִים עָלֶיהָ, אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים, שֶׁמִּשָּׁם
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(דברים יז טז) תָּנוּ רַבָּנָן "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים". יָכוֹל אֲפִלּוּ כְּדֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו תַּלְמוּד לוֹמַר "לוֹ", לוֹ אֵינוֹ מַרְבֶּה אֲבָל מַרְבֶּה הוּא כְּדֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו, הָא
Tap to expand
Tosafot on Shabbat · Tosafot · c. 1150 CE
שמחת בית השואבה שאני - תימה היכי שרי להדליק והא לאו צורך קרבן הוא ואמר בפ"ב דקידושין (דף נד. ושם) בגדי כהונה שבלו מועלין בהן ודוחק לומר לב ב"ד מתנה עליהן דמה צורך יש להן להתנות בשביל זה ונראה לר"י דהו
Tap to expand
Sefer HaMitzvot · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1167 CE
היא שצונו לשמוח ברגלים, והוא אמרו יתעלה ושמחת בחגך, והיא מצוה שלישית מן השלש מצות שנוהגות ברגל. וענין הראשון הרמוז אלינו בצווי זה הוא שנקריב קרבן שלמים על כל פנים. ואלו השלמים נוספים על שלמי חגיגה וה
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליי' אלהיך לא תעשה מלאכה. כתב הרב הגדול ז"ל ועל דרך האמת עצרת היא כנסת ישראל ובא ללמדינו סוד היום. אבל איננו שוה לשמיני עצרת כי השמיני רגל בפני עצמו והקרבן של כנסת
Tap to expand
Sefer HaChinukh · Aharon HaLevi (Ra'ah) · c. 1255 CE
מִצְוָה לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים – לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז יד) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, וְהָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן הָרָמוּז בְּשִׂמְחָה זוֹ הוּא, שֶׁנַּקְרִיב שְׁלָמִים עַל כָּל פָּנִים
Tap to expand
Meiri on Pesachim · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
כבר ביארנו במס' חגיגה ששלש קרבנות נצטוו ישראל להקריב בכל רגל הראשון עולת ראיה כליל מן העוף או מן הבהמה והשני חגיגה והוא שיקריב שלמים מן הבהמה והשלישי כעין שני ונקרא שמחה והיא באה להרבות בשמחה ושנים מה
Tap to expand
Meiri on Sukkah · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
החליל חמשה וששה זה חליל של בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את יום טוב אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו מוצאי יום טוב הראשון של חג היו יורדין לעזרת הנשים ומתקנין שם תקון גדול ו
Tap to expand