Shalosh Seudot (Three Shabbat Meals)
On Shabbat, Jewish tradition asks you to eat three festive meals as an act of honoring the sacred day.
In Jewish practice, Shabbat—the weekly day of rest—is marked not just by avoiding work, but by celebrating through food. One of the central ways to do this is by eating three meals: one Friday evening after sundown, one Saturday morning, and one Saturday afternoon. These aren't casual meals; they're meant to be intentional and generous, eaten together with others when possible. The three meals became so important that they're woven into Jewish law and custom, appearing in the Babylonian Talmud and later codified in the major Jewish legal texts.
Why three meals? The number itself carries symbolic weight in Jewish tradition. Early rabbis saw the three meals as a way to fully inhabit the day—to taste it, share it, and give it proper honor through nourishment. Over time, the practice evolved to include specific customs: blessings over bread, wine, and special foods; particular songs and table teachings; and an expectation that the meals would be both pleasurable and spiritually meaningful. What began as a legal requirement became a beloved rhythm, a way families and communities gathered to mark time together.
How it traveled
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Rif ShabbatKairouan · 1085explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Sefer Mitzvot GadolParis (medieval) · 1243discusses
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- AbudarhamSeville · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Sefer HaKanahCastile · 1380discusses
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Divrei EmetMedzhybizh (Ukraine) · 1770discusses
- Shivchei HaBeshtMedzhybizh (Ukraine) · 1780discusses
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Peri TzadikLublin · 1845discusses
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · 1859discusses
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925discusses
- Hakhsharat HaAvrekhimPiaseczno · 1930discusses
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
- Sefer CharedimTzfatexplains
Key passages(20)
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
אני ראיתי את רבותי נוהגין וכן אני נוהג אחריהם כשנמשכה סעודת שחרית עד שבע שעות שכבר הגיע זמן המנחה שמפסיקין סעודתן ומברכין ברכת המזון ונוטלין ידיהם ומברכין המוציא דאל"כ כיון שנמשכה כל כך זמן הסעודה לא
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל! לָא, דַּאֲכַל. שַׁחֲרִית מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת, מַאי לָאו — דְּלָא אֲכַל? לָא, דַּאֲכַל. בְּמִנְחָה מַצִּילִין מְזוֹן סְעוּ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַמְקַיֵּים שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת נִיצּוֹל מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת: מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיח
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּיתֵי לִי, דְּקַיֵּימִית שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַׁבָּת. אָמַר רַב יְהוּדָה: תֵּיתֵי לִי, דְּקַיֵּימִית עִיּוּן תְּפִלָּה. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: תֵּיתֵי לִי,
Tap to expand
(שם קיז:) תנו רבנן שכח פת בתנור וקדש עליה היום מצילין ממנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יעשה עמהם חשבון עד לאחר השבת וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין כמה דאפשר לשנויי משני
Tap to expand
(שם קיז:) תנו רבנן שכח פת בתנור וקדש עליה היום מצילין ממנה מזון שלש סעודות ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יעשה עמהם חשבון עד לאחר השבת וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין כמה דאפשר לשנויי משני
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ושלש סעודות בשבת דנפקא לן מתלתא היום. ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לי"י היום לא תמצאוהו בשדה: ואילו הן אחת בלילי שבת. ואחת ביום בשחרית. ואחת בצהרים. ובשבת קחשיב להו. דאמרי' התם. קערות שאכל בהן ער
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
סימן צב שלש סעודות. צוה יוצרנו בפ' ויהי בשלח. שיאכלו בני ישראל ג' סעודות בשבת דכתיב אכלוהו היום. ותניא בתוספתא בשבת פ' כל כתבי הקדש (קי"ז ב') כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת ג' ר' חדקא אומר (ארבע) ואמ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
חַיָּב אָדָם לֶאֱכל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת אַחַת עַרְבִית וְאַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בְּמִנְחָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵהֶן כְּלָל. וַאֲפִלּוּ עָנִי הַ
Tap to expand
חייב אדם לאכול שלשה סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה שכן בפסוק. ירושלמי מתרגם אכלהו היום מן יומא הדין אנא ידע דבר ישראל חייב למיכל תלת זמנין בשבתא חדא ברמשא חדא בצפרא וחדא בערביתא אי נמי לא
Tap to expand
חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת ויראה שאף הנשים חייבות בהם ובבציעה על ככר שלם בתוך ככר שלם שאף הם היו בנס של מן ולחם משנה וכן ראיה ממשנה זו שפוסקין לאשה מזון חמש עשרה סעודות להגיע מהן שלש לשבת:
Tap to expand
המשנה השניה מצילין מזון שלש סעודות הראוי לאדם לאדם לבהמה לבהמה כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות שחרית מצילין מזון שתי סעודות במנחה מצילין מזון סעודה אחת ר' יוסי אומר לעולם מצילין מזון
Tap to expand
שלש סעודות אדם חייב לאכל בשבת אחת בלילה של כניסתו ואחת בשחרית ואחת במנחה ויש מצריכים כן אף בימים טובים אלא שלא נהגו בני אדם כן ויש אומרים ששלש סעודות אלו כך הוא זמנן ר"ל ערבית שחרית ומנחה אבל אלו שעוש
Tap to expand
ויהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית דאר"ש בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים ג' סעודות ניצול מג' פורעניות מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמות גוג ומגוג וא"ר יוסי יהא חלקי עם מקיימי ג' סעו
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
כתב רבינו תם שיכול להשלים סעודה שלישית במיני תרגימא פירוש מאכל העשוי מחמשת מיני דגן. כדאמרינן גבי סוכה לר' אלעזר שצריך ארבע עשר סעודות בסוכה אם השלים במיני תרגימא יצא. ור"י כתב כיון דילפינן שלש סעודות
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
אמרי' בשבת בפ' כל כתבי הקדש שחייב אדם לקיים ג' סעודות בשבת ודרש לה מקרא שנאמ' כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה. ובשכר המצוה הזאת אמרינן התם כל המקיים ג' סעודות בשבת ניצל מג' פורעניות מחבלו של משיח
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וכבר כתבנו בהקדמת הספר הזה שאומר ר"ת שהנשים חייבות בג' סעודות וכן חייבות לבצוע על שתי ככרות ושם פירשנו הטעם.
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וצריך להיות זמניהם חלוקים האחד בליל שבת והשני בשחרית והשלישי במנחה לא כאותן שעושין השלישית בשחרי' אחר סעודה וברכת זמון שפורשי' מפה וחוזרין ועושים השלישית בענין שעושין סעוד' שבת לחצאין ואין כאן הכירא ב
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
כתב הרב ר' משה כהן שזה שחייבו לאכול שלש סעודות בשבת מפני שהאוכל אכילה גסה יצטרך להרחיק זמן האכילה שאחריה וכשיראה שהוא מצוה לאכול שלש סעודות לא יאכל בשום סעודה מהם כי אם בשיעור שיוכל לאכול בהגיע זמן הס
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
וצריך אדם ליזהר בשלש סעודות אלו, שלא יפחות מהם כלום. ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה חייב בשלש סעודות בשבת. אבל חולה, או מי שהוא שבע יותר מדאי, ונפשו מואסת האכילה וקצה בה ומזיקתו, פטור. ויש שמתירין סעודה ש
Tap to expand