Skip to content
Wellsprings
shabbat institutionfeatured in 40 works

Amirah L'Nochri (Asking a Non-Jew to Perform Melachah)

If you can't turn on a light or stove on Shabbat, can you simply ask a non-Jewish neighbor to do the work for you? Jewish law mostly says no: this Rabbinic rule bars asking a non-Jew to perform forbidden labor (melachah) for a Jew on Shabbat, and it is the source of the famous 'Shabbos goy' of Jewish folklore.

The Rabbinic prohibition on asking a non-Jew to perform melachah for a Jew on Shabbat. (The traditional slug retains 'amirah-l-akum' because the source-texts use that medieval phrasing, but the academic-neutral form is 'amirah l'nochri.') Bavli Bava Metzia 90a, Shabbat 121a, 150a; Mishneh Torah, Hilchot Shabbat 6; Shulchan Aruch O.C. 307. Has many leniencies (mitzvah, illness, kavod ha-briyot, etc.) developed extensively in the Acharonim. The 'Shabbos goy' is the colloquial Yiddish term for the non-Jewish helper.

How it traveled

  1. Tosefta Shabbat
    Eretz Yisrael (travels) · 190
    explains
  2. Jerusalem Talmud Shabbat
    Tiberias · 400
    explains
  3. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  4. Eruvin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  5. Machzor Vitry
    Troyes (Champagne) · 1055
    explains
  6. Rif Shabbat
    Kairouan · 1085
    explains
  7. Mishneh Torah, Sabbath
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  8. Sefer HaTerumah
    Worms (Rhineland) · 1190
    explains
  9. Tosafot on Shabbat
    Troyes (Champagne) · 1230
    explains
  10. Kol Bo
    Narbonne (Provence) · 1250
    explains
  11. Chiddushei Ramban on Shabbat
    Girona · 1265
    explains
  12. Meiri on Shabbat
    Perpignan · 1300
    explains
  13. Meiri on Beitzah
    Perpignan · 1300
    explains
  14. Meiri on Eruvin
    Perpignan · 1300
    explains
  15. Tur
    Toledo (Castile) · 1335
    explains
  16. Ran on Shabbat
    Barcelona · 1340
    explains
  17. Sefer HaTashbetz
    Tunis · 1430
    explains
  18. Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Tzfat · 1565
    explains
  19. Darkhei Moshe
    Krakow (Cracow) · 1570
    explains
  20. Drisha
    Lviv (Lemberg) · 1605
    explains
  21. Bach
    Krakow (Cracow) · 1631
    explains
  22. Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Lviv (Lemberg) · 1646
    explains
  23. Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah
    Vilna (Vilnius) · 1646
    explains
  24. Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Lviv (Lemberg) · 1657
    explains
  25. Magen Avraham
    Kalisz · 1665
    explains
  26. Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Prague · 1712
    explains
  27. Sheilat Yaavetz
    Altona · 1728
    explains
  28. Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Prague · 1742
    explains
  29. Dagul MeRevava on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Prague · 1780
    explains
  30. Shulchan Arukh HaRav
    Liozna · 1795
    explains
  31. Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Pressburg (Bratislava) · 1839
    explains
  32. Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Lublin · 1855
    explains
  33. Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Brody · 1855
    explains
  34. Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Buchach (Buczacz) · 1860
    explains
  35. Kitzur Shulchan Arukh
    Ofen (Buda / Budapest) · 1864
    explains
  36. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  37. Ben Ish Hai
    Baghdad · 1894
    explains
  38. Mishnah Berurah
    Radin · 1907
    explains
  39. Tosefta Kifshutah on Shabbat
    Jerusalem · 1949
    explains
  40. Shibbolei HaLeket
    Rome
    explains

Key passages(20)

Tosefta Shabbat · 190 CE

Very high

נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מעשה שנפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי [קצטרה] של צפורי לכבותה ולא הניחן [ירד ענן וכיבה] אמרו חכמים לא היה צריך אע"פ כן למוצאי שבת שלח להם ס

Tap to expand

Bava Metzia · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

Very high

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיֹּאמַר אָדָם לְנׇכְרִי ״חֲסוֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ״? מִי אָמְרִינַן: כִּי אָמְרִינַן אֲמִירָה לְנׇכְרִי שְׁבוּת, הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת – דְּאִיסּוּר סְקִילָה,

Tap to expand

Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE

Very high

ואין משלחין איגרות ביד גוי מערב שבת כיון שיודע שנושאן הגוי בשבת אבל אם קיצץ לו מעות מותר. דגוי אדעת' דנפשיה קעביד. אבל עבדו שכירו אינו כן. אם הדליק הנר או עשה האש בשביל ישר' תנן פ' כל כתבי לא ישתמש יש

Tap to expand

Tosafot on Shabbat · Tosafot · 1150 CE

Very high

אין אומרים לו כבה - אפי' באיסור דרבנן אמירה לנכרי שבות כדאמרינן לקמן בפרק שואל (שבת דף קנ.) לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים כו' דמוקי לה בחברו נכרי וכן מוכח בפרק הדר (עירובין דף סז:) גבי נייתי חמימי

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לָנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ מִקֹּדֶם הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתָהּ

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

כֵּיצַד. אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפָר. אוֹ סַכִּין לְמִילָה. אוֹ מֵבִיא לוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁאֵין עֵרוּב בֵּי

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

לְפִיכָךְ הַפּוֹסֵק עִם הַנָּכְרִי לִבְנוֹת לוֹ חֲצֵרוֹ אוֹ כָּתְלוֹ אוֹ לִקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ שֶׁשְּׂכָרוֹ שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם לִבְנוֹת לוֹ חָצֵר אוֹ לִטַּע לוֹ כֶּרֶם. אִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה בּ

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

הַנּוֹתֵן אִגֶּרֶת לְנָכְרִי לְהוֹלִיכָהּ לְעִיר אַחֶרֶת אִם קָצַץ עִמּוֹ שְׂכַר הוֹלָכָה מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְהוּא שֶׁיֵּצֵא בָּהּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ קֹדֶם הַשּ

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

כֵּיצַד. נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. עָשָׂה נָכְרִי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ מִן הַסְּפִינָה יֵרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁב

Tap to expand

Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה זוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה לָעֶרֶב אַחַר שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי

Tap to expand

Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · 1190 CE

Very high

ואין משלחין אגרות ביד עכו"ם מע"ש אלא אם כן קצץ לו דמים דאז עכו"ם אדעתא דנפשיה קא עביד אבל לא קצץ אסור באגרת ישראל דוקא שכתב ידו של ישראל נושא וניכר מעשה ישראל ויאמרו בשבת נתן לו להוליך ועבר משום אמיר'

Tap to expand

Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · 1190 CE

Very high

דין מותר לתת בגדיו לעכו"ם מערב שבת בקבולת אף על פי שהוא יודע שהעכו"ם מתקנן בשבת כיון שהעכו"ם מתקנן בביתו כדתנן עורות לעבדן וכלים לכובס עכו"ם בית הלל מתירין עם השמש ואסור לומר לעכו"ם מערב שבת תעשה האש

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

כלל גדול אמרו בשבת כל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לגוי לעשותו ודבר זה מדבריהם כדי שלא יבא לעשות הוא בעצמו ואם עבר ואמר לגוי לעשותו אסור לו ליהנות באותה מלאכה עד מוצאי שבת וימתין בכדי שיעשה כדי שלא

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

וגוי שעשה מלאכה לעצמו ויש לחוש שמא ירבה בשבילו וכגון שהיה בפניו ומכירו אסו׳ לו ליהנו׳ ממנה ודבר שאין לחוש שמא ירב׳ בשבילו כגון נר שהדליקו לעצמו ונר לאחד נר למאה וכבש לירד בו מותר ואפילו עשה בפניו. וכת

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

כתב בעל התרומה ז״ל ישראל שיש לו שדה או כרם מותר להניחן לחרוש ולזרוע ולקצור ולבצו׳ ואף על פי שהגוי עושה בהן מלאכה בשבת. והני מילי כשהגוי קבלם למחצה לשליש ולרביע אבל במעות טורח בהן אסור אפילו בקבולת כיו

Tap to expand

Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

כבר ביארנו שגוי הדש בפרתו של ישראל והתנה לו לחסמה אינו עובר משום בל תחסום וכן הדין אם אמר לגוי חסום פרתי ודוש בה תבואתי או תבואתך ובזו מ"מ נסתפקו בגמרא אם יש כאן איסור שבות אם לאו שמא לא אמרו איסור שב

Tap to expand

Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

כבר ידעת שאסור לישראל לסרס את הזכר בין באדם בין בבהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים בין בארץ בין בחוצה לארץ ואם סירס לוקה ובני נח אין מוזהרין בו ואע"פ שאין מוזהרים בו אסור לישראל שיאמר לו לסרס ואע"פ ש

Tap to expand

Meiri on Moed Katan · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

מי שמסר שדהו לגוי באריסות וכדומה לו הרי הגוי עושה בשבת אף בתוך התחום שהרי בשלו הוא עוסק כמו שיתבאר בראשון של עבודה זרה כ"א ב' אבל מסר לו שדהו בקיבולת והוא שאין לגוי כלום בפירות אלא שמקבל עליו עבודת כל

Tap to expand

Meiri on Shabbat · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

מכלל מה שכתבנו למדת שאסור לישראל לומר לגוי לעשות לו מלאכה בשבת ואפי' אמר לו מקודם השבת ואפי' אינו צריך לאותה מלאכה עד לאחר השבת ואם עבר ואמר לו לעשות מכין אותו מכת מרדות ואסור ליהנות עד לערב בכדי שתעש

Tap to expand

Meiri on Shabbat · Menachem HaMeiri · 1280 CE

Very high

הרי שלא נמסרו כלים לנכרי מערב שבת ולקחם הוא משחשכה או עבד ישראל מסר לו וכבסם בשבת יש אומרי' שאסור ליהנות בהם לעולם וממה שאמרו בחפירת קבר וארון לא יקבור בו עולמית ולא יראה כן שהרי במרחץ אמרו אם רוב ישר

Tap to expand