Amirah L'Nochri (Asking a Non-Jew to Perform Melachah)
If you can't turn on a light or stove on Shabbat, can you simply ask a non-Jewish neighbor to do the work for you? Jewish law mostly says no: this Rabbinic rule bars asking a non-Jew to perform forbidden labor (melachah) for a Jew on Shabbat, and it is the source of the famous 'Shabbos goy' of Jewish folklore.
The Rabbinic prohibition on asking a non-Jew to perform melachah for a Jew on Shabbat. (The traditional slug retains 'amirah-l-akum' because the source-texts use that medieval phrasing, but the academic-neutral form is 'amirah l'nochri.') Bavli Bava Metzia 90a, Shabbat 121a, 150a; Mishneh Torah, Hilchot Shabbat 6; Shulchan Aruch O.C. 307. Has many leniencies (mitzvah, illness, kavod ha-briyot, etc.) developed extensively in the Acharonim. The 'Shabbos goy' is the colloquial Yiddish term for the non-Jewish helper.
How it traveled
- Tosefta ShabbatEretz Yisrael (travels) · c. 190 CEexplains
- Mishnah ShabbatYavneh · c. 200 CEexplains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · c. 250 CEexplains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, BeitzahSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, EruvinSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · c. 1055 CEexplains
- Rif ShabbatKairouan · c. 1085 CEexplains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · c. 1190 CEexplains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · c. 1230 CEexplains
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEexplains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · c. 1265 CEexplains
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on BeitzahPerpignan · c. 1300 CEexplains
- TurToledo (Castile) · c. 1335 CEexplains
- Ran on ShabbatBarcelona · c. 1340 CEexplains
- Sefer HaTashbetzTunis · c. 1430 CEexplains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEexplains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · c. 1570 CEexplains
- DrishaLviv (Lemberg) · c. 1605 CEexplains
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEexplains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1646 CEexplains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1657 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Sheilat YaavetzAltona · c. 1728 CEexplains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1742 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach ChayimPressburg (Bratislava) · c. 1839 CEexplains
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · c. 1855 CEexplains
- Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach ChayimBuchach (Buczacz) · c. 1860 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Ben Ish HaiBaghdad · c. 1894 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Tosefta Kifshutah on ShabbatJerusalem · c. 1949 CEexplains
- Shibbolei HaLeketRomeexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מעשה שנפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי [קצטרה] של צפורי לכבותה ולא הניחן [ירד ענן וכיבה] אמרו חכמים לא היה צריך אע"פ כן למוצאי שבת שלח להם ס
Tap to expand
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיֹּאמַר אָדָם לְנׇכְרִי ״חֲסוֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ״? מִי אָמְרִינַן: כִּי אָמְרִינַן אֲמִירָה לְנׇכְרִי שְׁבוּת, הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת – דְּאִיסּוּר סְקִילָה,
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · c. 1055 CE
ואין משלחין איגרות ביד גוי מערב שבת כיון שיודע שנושאן הגוי בשבת אבל אם קיצץ לו מעות מותר. דגוי אדעת' דנפשיה קעביד. אבל עבדו שכירו אינו כן. אם הדליק הנר או עשה האש בשביל ישר' תנן פ' כל כתבי לא ישתמש יש
Tap to expand
אין אומרים לו כבה - אפי' באיסור דרבנן אמירה לנכרי שבות כדאמרינן לקמן בפרק שואל (שבת דף קנ.) לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים כו' דמוקי לה בחברו נכרי וכן מוכח בפרק הדר (עירובין דף סז:) גבי נייתי חמימי
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לָנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ מִקֹּדֶם הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתָהּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
כֵּיצַד. אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפָר. אוֹ סַכִּין לְמִילָה. אוֹ מֵבִיא לוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁאֵין עֵרוּב בֵּי
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
לְפִיכָךְ הַפּוֹסֵק עִם הַנָּכְרִי לִבְנוֹת לוֹ חֲצֵרוֹ אוֹ כָּתְלוֹ אוֹ לִקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ שֶׁשְּׂכָרוֹ שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם לִבְנוֹת לוֹ חָצֵר אוֹ לִטַּע לוֹ כֶּרֶם. אִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה בּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
הַנּוֹתֵן אִגֶּרֶת לְנָכְרִי לְהוֹלִיכָהּ לְעִיר אַחֶרֶת אִם קָצַץ עִמּוֹ שְׂכַר הוֹלָכָה מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְהוּא שֶׁיֵּצֵא בָּהּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ קֹדֶם הַשּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
כֵּיצַד. נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. עָשָׂה נָכְרִי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ מִן הַסְּפִינָה יֵרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁב
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה זוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה לָעֶרֶב אַחַר שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי
Tap to expand
Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · c. 1190 CE
ואין משלחין אגרות ביד עכו"ם מע"ש אלא אם כן קצץ לו דמים דאז עכו"ם אדעתא דנפשיה קא עביד אבל לא קצץ אסור באגרת ישראל דוקא שכתב ידו של ישראל נושא וניכר מעשה ישראל ויאמרו בשבת נתן לו להוליך ועבר משום אמיר'
Tap to expand
Sefer HaTerumah · R. Baruch ben Yitzchak of Worms · c. 1190 CE
דין מותר לתת בגדיו לעכו"ם מערב שבת בקבולת אף על פי שהוא יודע שהעכו"ם מתקנן בשבת כיון שהעכו"ם מתקנן בביתו כדתנן עורות לעבדן וכלים לכובס עכו"ם בית הלל מתירין עם השמש ואסור לומר לעכו"ם מערב שבת תעשה האש
Tap to expand
כלל גדול אמרו בשבת כל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לגוי לעשותו ודבר זה מדבריהם כדי שלא יבא לעשות הוא בעצמו ואם עבר ואמר לגוי לעשותו אסור לו ליהנות באותה מלאכה עד מוצאי שבת וימתין בכדי שיעשה כדי שלא
Tap to expand
וגוי שעשה מלאכה לעצמו ויש לחוש שמא ירבה בשבילו וכגון שהיה בפניו ומכירו אסו׳ לו ליהנו׳ ממנה ודבר שאין לחוש שמא ירב׳ בשבילו כגון נר שהדליקו לעצמו ונר לאחד נר למאה וכבש לירד בו מותר ואפילו עשה בפניו. וכת
Tap to expand
כתב בעל התרומה ז״ל ישראל שיש לו שדה או כרם מותר להניחן לחרוש ולזרוע ולקצור ולבצו׳ ואף על פי שהגוי עושה בהן מלאכה בשבת. והני מילי כשהגוי קבלם למחצה לשליש ולרביע אבל במעות טורח בהן אסור אפילו בקבולת כיו
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
כבר ביארנו שגוי הדש בפרתו של ישראל והתנה לו לחסמה אינו עובר משום בל תחסום וכן הדין אם אמר לגוי חסום פרתי ודוש בה תבואתי או תבואתך ובזו מ"מ נסתפקו בגמרא אם יש כאן איסור שבות אם לאו שמא לא אמרו איסור שב
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
כבר ידעת שאסור לישראל לסרס את הזכר בין באדם בין בבהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים בין בארץ בין בחוצה לארץ ואם סירס לוקה ובני נח אין מוזהרין בו ואע"פ שאין מוזהרים בו אסור לישראל שיאמר לו לסרס ואע"פ ש
Tap to expand
Meiri on Moed Katan · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
מי שמסר שדהו לגוי באריסות וכדומה לו הרי הגוי עושה בשבת אף בתוך התחום שהרי בשלו הוא עוסק כמו שיתבאר בראשון של עבודה זרה כ"א ב' אבל מסר לו שדהו בקיבולת והוא שאין לגוי כלום בפירות אלא שמקבל עליו עבודת כל
Tap to expand
מכלל מה שכתבנו למדת שאסור לישראל לומר לגוי לעשות לו מלאכה בשבת ואפי' אמר לו מקודם השבת ואפי' אינו צריך לאותה מלאכה עד לאחר השבת ואם עבר ואמר לו לעשות מכין אותו מכת מרדות ואסור ליהנות עד לערב בכדי שתעש
Tap to expand
הרי שלא נמסרו כלים לנכרי מערב שבת ולקחם הוא משחשכה או עבד ישראל מסר לו וכבסם בשבת יש אומרי' שאסור ליהנות בהם לעולם וממה שאמרו בחפירת קבר וארון לא יקבור בו עולמית ולא יראה כן שהרי במרחץ אמרו אם רוב ישר
Tap to expand