Amirah L'Nochri (Asking a Non-Jew to Perform Melachah)

נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מעשה שנפלה דליקה בחצרו של יוסף בן סימאי בשיחין ובאו אנשי [קצטרה] של צפורי לכבותה ולא הניחן [ירד ענן וכיבה] אמרו חכמים לא היה צריך אע"פ כן למוצאי שבת שלח להם ס

Tap to expand

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיֹּאמַר אָדָם לְנׇכְרִי ״חֲסוֹם פָּרָתִי וְדוּשׁ בָּהּ״? מִי אָמְרִינַן: כִּי אָמְרִינַן אֲמִירָה לְנׇכְרִי שְׁבוּת, הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת – דְּאִיסּוּר סְקִילָה,

Tap to expand

ואין משלחין איגרות ביד גוי מערב שבת כיון שיודע שנושאן הגוי בשבת אבל אם קיצץ לו מעות מותר. דגוי אדעת' דנפשיה קעביד. אבל עבדו שכירו אינו כן. אם הדליק הנר או עשה האש בשביל ישר' תנן פ' כל כתבי לא ישתמש יש

Tap to expand

אין אומרים לו כבה - אפי' באיסור דרבנן אמירה לנכרי שבות כדאמרינן לקמן בפרק שואל (שבת דף קנ.) לא יאמר אדם לחבירו שכור לי פועלים כו' דמוקי לה בחברו נכרי וכן מוכח בפרק הדר (עירובין דף סז:) גבי נייתי חמימי

Tap to expand

אָסוּר לוֹמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לָנוּ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה עַל הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ מִקֹּדֶם הַשַּׁבָּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאוֹתָהּ

Tap to expand

כֵּיצַד. אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְנָכְרִי בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לְהָבִיא לוֹ שׁוֹפָר. אוֹ סַכִּין לְמִילָה. אוֹ מֵבִיא לוֹ מֵחָצֵר לְחָצֵר שֶׁאֵין עֵרוּב בֵּי

Tap to expand

לְפִיכָךְ הַפּוֹסֵק עִם הַנָּכְרִי לִבְנוֹת לוֹ חֲצֵרוֹ אוֹ כָּתְלוֹ אוֹ לִקְצֹר אֶת שָׂדֵהוּ אוֹ שֶׁשְּׂכָרוֹ שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם לִבְנוֹת לוֹ חָצֵר אוֹ לִטַּע לוֹ כֶּרֶם. אִם הָיְתָה הַמְּלָאכָה בּ

Tap to expand

הַנּוֹתֵן אִגֶּרֶת לְנָכְרִי לְהוֹלִיכָהּ לְעִיר אַחֶרֶת אִם קָצַץ עִמּוֹ שְׂכַר הוֹלָכָה מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. וְהוּא שֶׁיֵּצֵא בָּהּ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ קֹדֶם הַשּ

Tap to expand

כֵּיצַד. נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל אָסוּר. עָשָׂה נָכְרִי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ מִן הַסְּפִינָה יֵרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל וְאִם בִּשְׁב

Tap to expand

יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְנָכְרִי לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה זוֹ בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת מֻתָּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה לָעֶרֶב אַחַר שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי

Tap to expand

ואין משלחין אגרות ביד עכו"ם מע"ש אלא אם כן קצץ לו דמים דאז עכו"ם אדעתא דנפשיה קא עביד אבל לא קצץ אסור באגרת ישראל דוקא שכתב ידו של ישראל נושא וניכר מעשה ישראל ויאמרו בשבת נתן לו להוליך ועבר משום אמיר'

Tap to expand

דין מותר לתת בגדיו לעכו"ם מערב שבת בקבולת אף על פי שהוא יודע שהעכו"ם מתקנן בשבת כיון שהעכו"ם מתקנן בביתו כדתנן עורות לעבדן וכלים לכובס עכו"ם בית הלל מתירין עם השמש ואסור לומר לעכו"ם מערב שבת תעשה האש

Tap to expand

כלל גדול אמרו בשבת כל דבר שאסור לעשותו בשבת אסור לומר לגוי לעשותו ודבר זה מדבריהם כדי שלא יבא לעשות הוא בעצמו ואם עבר ואמר לגוי לעשותו אסור לו ליהנות באותה מלאכה עד מוצאי שבת וימתין בכדי שיעשה כדי שלא

Tap to expand

וגוי שעשה מלאכה לעצמו ויש לחוש שמא ירבה בשבילו וכגון שהיה בפניו ומכירו אסו׳ לו ליהנו׳ ממנה ודבר שאין לחוש שמא ירב׳ בשבילו כגון נר שהדליקו לעצמו ונר לאחד נר למאה וכבש לירד בו מותר ואפילו עשה בפניו. וכת

Tap to expand

כתב בעל התרומה ז״ל ישראל שיש לו שדה או כרם מותר להניחן לחרוש ולזרוע ולקצור ולבצו׳ ואף על פי שהגוי עושה בהן מלאכה בשבת. והני מילי כשהגוי קבלם למחצה לשליש ולרביע אבל במעות טורח בהן אסור אפילו בקבולת כיו

Tap to expand

כבר ביארנו שגוי הדש בפרתו של ישראל והתנה לו לחסמה אינו עובר משום בל תחסום וכן הדין אם אמר לגוי חסום פרתי ודוש בה תבואתי או תבואתך ובזו מ"מ נסתפקו בגמרא אם יש כאן איסור שבות אם לאו שמא לא אמרו איסור שב

Tap to expand

כבר ידעת שאסור לישראל לסרס את הזכר בין באדם בין בבהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים בין בארץ בין בחוצה לארץ ואם סירס לוקה ובני נח אין מוזהרין בו ואע"פ שאין מוזהרים בו אסור לישראל שיאמר לו לסרס ואע"פ ש

Tap to expand

מי שמסר שדהו לגוי באריסות וכדומה לו הרי הגוי עושה בשבת אף בתוך התחום שהרי בשלו הוא עוסק כמו שיתבאר בראשון של עבודה זרה כ"א ב' אבל מסר לו שדהו בקיבולת והוא שאין לגוי כלום בפירות אלא שמקבל עליו עבודת כל

Tap to expand

מכלל מה שכתבנו למדת שאסור לישראל לומר לגוי לעשות לו מלאכה בשבת ואפי' אמר לו מקודם השבת ואפי' אינו צריך לאותה מלאכה עד לאחר השבת ואם עבר ואמר לו לעשות מכין אותו מכת מרדות ואסור ליהנות עד לערב בכדי שתעש

Tap to expand

הרי שלא נמסרו כלים לנכרי מערב שבת ולקחם הוא משחשכה או עבד ישראל מסר לו וכבסם בשבת יש אומרי' שאסור ליהנות בהם לעולם וממה שאמרו בחפירת קבר וארון לא יקבור בו עולמית ולא יראה כן שהרי במרחץ אמרו אם רוב ישר

Tap to expand