Skip to content
Wellsprings
hashkafahfeatured in 30 works

Bechira vs. Yediah (Free Will vs. Divine Foreknowledge)

The classical puzzle of how God's perfect foreknowledge can coexist with human free will. Rambam (Hilchot Teshuvah 5:5) calls the resolution beyond human grasp; Derech Hashem proposes that divine knowing is not in time and so does not determine the choosing.

The classical theological paradox: how can humans have free will if God knows the future? Rambam Mishneh Torah, Hilchot Teshuvah 5:5 calls it a divine secret beyond human understanding; Ralbag (Gersonides) argues God doesn't know future contingents; Crescas accepts determinism.

How it traveled

  1. Ezekiel
    Eretz Yisrael (travels) · -571
    explains
  2. Sifrei Devarim
    Eretz Yisrael (travels) · 250
    explains
  3. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  4. Berakhot
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  5. Shabbat
    Sura (Babylonia) · 500
    explains
  6. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
    explains
  7. Midrash Tanchuma Buber
    Tiberias · 600
    explains
  8. Bereshit Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  9. Vayikra Rabbah
    Tiberias · 600
    explains
  10. Midrash Tehillim
    · 1050
    explains
  11. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
    explains
  12. Rashi on Genesis
    Troyes (Champagne) · 1080
    explains
  13. Kuzari
    · 1120
    explains
  14. Bekhor Shor
    · 1145
    explains
  15. Sefer Chasidim
    Regensburg · 1175
    explains
  16. Radak on Isaiah
    · 1185
    explains
  17. Radak on Psalms
    · 1185
    explains
  18. Guide for the Perplexed
    · 1190
    explains
  19. Chizkuni
    · 1220
    explains
  20. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  21. Yalkut Shimoni on Nach
    Tiberias · 1250
    explains
  22. Ramban on Genesis
    Girona · 1265
    explains
  23. Ramban on Exodus
    Girona · 1265
    applies
  24. Ralbag on Torah
    · 1325
    explains
  25. Menorat HaMaor
    · 1391
    explains
  26. Ohr Hashem
    · 1399
    redefines
  27. Sefer HaIkkarim
    · 1425
    explains
  28. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
    explains
  29. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
    explains
  30. Kli Yakar on Deuteronomy
    Prague · 1610
    explains

Key passages(20)

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ידיעה אינה מחייבת דטרמיניזם6 עוד מתברר לי מפסוקי התורה, שידיעתו יתעלה את מציאותו של אפשרי מסוים שעתיד להיות, אינה מוציאה את האפשרי הזה מטבע האפשרִיוּת בשום אופן, אלא טבע האפשריות נותר עמו. ושאין הידיע

Tap to expand

Or HaChaim on Genesis · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE

Very high

וּמֵעַתָּה נוּכַל לוֹמַר כִּי ה׳ בְּעֵת בְּרוֹא הָאָדָם שָׁלַל מֵהַיְּדִיעָה פִּשְׁעֵי אָדָם לִב׳ סִבּוֹת: א׳, לַטַּעַם הַפַּשְׁטִי כִּי טוֹב ה׳ וְלֹא יַבִּיט אֶל הַתִּיעוּב, וְטַעַם זֶה לְבַד לֹא יַס

Tap to expand

Pele Yoetz · Eliezer Papo · 1815 CE

Very high

וזו חקירה עמקה, שאין עליה תשובה מחמת קצר השגת האדם ועמק הלכות בורא עולם, כי יתאמץ לבב אנוש באמר, אם הרעות על פי הטבע גם כן הם בגזרת עליון, אם כן למה יענש על שיצא מן השורה על זה וכיוצא בזה אמרו (חגיגה

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

אומר, מתחיל טענה חדשה, והוא, כי אחר שמחק שלימות האל שידע כל הדברים, כי אין ליחס אליו הסכלות, ואחר שמתנאי אחדותו שלא ישתנה, וא"כ א"א שיהיה שינוי בידיעתו ושתתחדש לו ידיעת דבר שלא ידע מתחלה, ולפ"ז מוכרח

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

(י-יא) אם יחלוף, אחרי ההנחה הזאת שהניח שא"א שישיג האדם מן האלהות כל מאומה, יאמר, שא"כ איך ישיג את ידיעתו שהוא עצמותו, שאינו ממין ידיעתנו כלל, כי אצל השי"ת יצוייר שידע כל פרטי הדברים העתידים ובכ"ז ישאר

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

גם על גוף שיטתו, אשר העלה שיצוייר שיידע ה' את הפרטים הבחיריים המשתוים בידיעה חלוטה עתידה, ושבכל זאת יישאר עמה טבע האפשר ויהיה הבחירה ביד האדם, באשר הידיעה הנאמרת על השם יתברך ועלינו הוא רק בשיתוף השם,

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

והוא באחד, ר"ל כי הוא ידע דרך עמדי והוא באחד, שה' ידע כבר את דרכו ע"י הידיעה הקדומה שכבר ידע מקודם שאעבוד אותו, ושתהיה עבודתי צרופה כזהב בלא סיג, ושרגלי תאחז רק באשורו, כ"ז ידע ה' מקודם בידיעתו הקדומה

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

החלק השלישי, בו יערוך מערכה חדשה נגד דעת שני ריעיו, אשר החזיקו במעוזם שה' יודע כל העניינים הפרטים וגם ענייני האדם הבחיריים, ובכל זאת האדם חפשי במעשיו, ואין הידיעה הקדומה מכרחת את פעולת האדם, וישאל על

Tap to expand

Ralbag on Torah · Levi ben Gershon (Gersonides) · 1325 CE

Very high

התועלת הי"ו הוא בדעות. והוא למדנו מידיעת השם יתע' דברים דבר נפלא נעלם מכל הקודמים אשר הגיעו אלינו דבריהם והוא שמה שידע השם יתעלה מהפעולות אשר בזה העולם השפל הוא דבר זולת מה שיעשוהו האנשים וזה שהוא ידע

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

ואמנם במה שאמר עוד כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו וגו'. רצה יתברך לסלק הספק אשר יספקו בו רבים מהחכמי' והוא שבהיו' הידיעה האלהים תלויה בעתיד יתחייב שיהיו אם כן כדברים מחוייבי' ומוכרחים

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

וששית מדברי רז"ל שהם אמרו בפ"ק דתענית מאותן ג' מפתחות שלא נמסרו ביד שליח שיש בהן מהבנים והפרנסה. ואם היה כל זה מפאת המזל. איך יאמר שלא נמסרו ביד שליח כי הנה המזל הוא שליח ה' ובמסכת אבות (פרק ג') אמר ר

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

תחדש עדיך נגדי, לברר שחטאתי ושמגיע לי עונש על מעשי, מצד שחליפות וצבא עמי, שע"י שאני נתון תחת חליפות ושינוים, ואני נתון תחת הצבא והזמן, שעפ"ז נראה שמעשי משתנים בכל עת בבחירתי, ושמעשי מתחדשים בזמן, שמזה

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Very high

• ד] שידיעת השם יתברך בדברים העתידים להתחדש לא תחייב שיהיה הדבר הידוע מחוייב, אבל יישאר סותרו אפשר, עד שעם הידיעה נשאר טבע האפשריות והבחירה;

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה וגו' ויפנו משם האנשים. למדנו הרב המורה בפנת הידיע' האלהית כפי התור' האלהית ה' שרשי'. הא' שהמדע האלהי לא יתרב' עם הידיעות הרבות והמתחלפות כי המה מתאחדות בו ית' לפי שידיעתו הוא

Tap to expand

Kli Yakar on Genesis · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE

Very high

וְיֵשׁ אוֹמְרִים, יָדַעְתִּי כְּמוֹ הוֹדַעְתִּי, כִּי תַּכְלִית נִסָּיוֹן זֶה הָיָה כְּדֵי לְהָרִים דֶּגֶל נֵס לְהַרְאוֹת הָעַמִּים יֹפִי מַעֲשָׂיו, וְיִהְיֶה מַאֲמַר ״וְהָאֱלֹהִים נִסָּה״ לְשׁוֹן הֲר

Tap to expand

Or HaChaim on Genesis · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE

Very high

עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר לְפִי מַה שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ם פֶּרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כִּי יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ הוּא וְדַעְתּוֹ אֶחָד, וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָ

Tap to expand

Olat Reiyah · Avraham Yitzchak HaKohen Kook · 1900 CE

Very high

והאלהים נסה את אברהם. גבול יש לחופש הרצון, שהוא מתבלט בתכונתה של הבחירה, בכל מקום שהוא נמצא. גם באותן ההופעות, שאנו חושבים אותן לחפשיות מצד הרצון הבחירי של האדם, יש בהן בעומק הויתן דברים מכריחים שהם נ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ג. דעת האשעריה – אין חוקיות והכל כפוי8 הדעה השלישית הופכית לדעה השנייה, והיא דעתם של הסבורים שאין בכלל המציאות שום דבר במקרה, לא פרטי ולא כללי, אלא הכול ברצון ובכוונה ובהנהגה; וברור שכל המונהג – נודע.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

הערת סיכום ביניים13 אין לגנות לדעתי אף אחד מבעלי שלוש הדעות הללו בנושא ההשגחה, כי לכל אחד מהם היה אילוץ גדול לומר את דבריו. אריסטו) אריסטו הלך אחר מה שנראה מטבע המציאות. אשעריה) האשעריה ברחו מלייחס לו

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

וזה הדעת רחוק מאד משיושכל, לפי שמלת רצון קדום כשיובן ענינה היא מזוייפת ותורה על החיוב ולא על הרצון, וזה כי השאלה תשוב כמו שהיתה, ונאמר האם בעת שנברא העולם או התחדש הנס ברצונו הקדום היה בידו לאחרו מאות

Tap to expand