Birkat HaChodesh (Blessing the New Month)
A weekly blessing that announces the coming new month and asks for divine blessing over the days ahead.
In the Jewish calendar, months begin on the new moon—called Rosh Chodesh. On the Shabbat before each new month arrives, the community gathers and performs a special blessing called Birkat HaChodesh (literally, 'Blessing of the Month'). Someone stands up and announces which day the new month will begin, and the congregation blesses it together, asking God for a month of peace, health, and blessing.
This practice developed gradually over centuries. Jewish communities in medieval times, influenced by earlier customs from the geonic period (the authoritative rabbis of Iraq, roughly 600–1000 CE), began formalizing this announcement into a structured blessing. It became so important that it was eventually written into prayer books (siddurim) as a standard part of the Saturday morning service. The idea is simple but powerful: by blessing the month together as a community, you're inviting divine goodness into the time ahead and creating a moment of collective intention.
How it traveled
- Tractate SoferimEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Abudarham— · 1330explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בה"ב בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ נִיסָן אוֹ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ שַׁבָּת מְבָרְכִין הַחֹדֶשׁ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מְבָרְכִין בה"ב בּ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עד אימתי מברכין עליה? עד ששה עשר מיום המולד, ולא ששה עשר בכלל. כן פסקו הטור והשולחן ערוך סעיף ג. וברמב"ם פרק עשירי מברכות כתב גם כן: עד ששה עשר, וכוונתו: עד ולא עד בכלל. דהא בגמרא שם אמרו: עד שתתמלא פ
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
אמר רב אחא ב"ר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא זה אלי ואנוהו וכתיב התם החודש הזה לכם. תנא דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שב
Tap to expand
בר"ח ישבו החבורות של זקנים ושל בלווטין ושל תלמידים (ביום הראשון) מן המנחה ולמעלה עד שישקע החמה וצריך בברכת היין לומר בא"י אמ"ה בפה"ג בא"י אמ"ה אשר גידל חורשי הורם ולמדם זמנים חדשים טובים ירח כליל לבנה
Tap to expand
שבת קודם ראש חדש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים. ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו. כך אומ' ברוב המקומות
Tap to expand
Nimukei Yosef on Sanhedrin · Yosef ibn Habib · 1330 CE
גרסי' בגמ' [דף מא.] א' אומר ב' בחדש וכו' א"ר חנינא א"ר אסי א"ר יוחנן עד כמה מברכין על החדש עד שתתמלא פגימתו וכמה א"ר יעקב בר אידי עד ז' נהרדעי אמרי עד ט"ז [דף מב:] ותרוייהו כרבי יוחנן סבירא להו האי למ
Tap to expand
ר"ח וכו'. בשבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגנו ועססי' רפ"ד ובכ"ה כ' שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב ועיין בספר ת"ד סי' קפ"א וכתוב בספר יראים דאין זה קידוש בית דין אלא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בתשרי לא נהגו לברך החודש בשבת שלפניו. והרמז לזה: "בכסא ליום חגנו". ועוד: דאיך נזכיר בו ראש חודש תשרי ביום פלוני, ולא נזכיר ראש השנה? ואם נזכיר ראש חודש וראש השנה ביום פלוני – יהיה שינוי מכל שבת המברכי
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
תיקנו לומר "יהי רצון" על קבלת ר"ח בשבת שלפני ר"ח, מפני שביום השבת כל העם נאספים בבית-הכנסת ושומעין ההכרזה. ויש מדקדקים לחזור לומר "יהי רצון" הנזכר בערב ר"ח ביחיד, אחר מנחה קודם קדיש בתרא, ומנהג נכון ה
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ר"ח. שבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגינו ועסי' (רכ"ד) [רפ"ד] ובכה"ג כתב שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב. וכתב בספר יראים דאין זה קידוש ב"ד אלא שמודיעים להעולם מתי
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
שַׁבָּת שֶׁלִפְנֵי פּוּרִים הוּא שַׁבָּת פָּרָשַׁת זָכוֹר. וְהַשַׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, הִיא שַׁבָּת פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ. וְאִם חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּשַׁבָּת, אָז הִיא פָּרָשַׁת הַחֹדֶשׁ,
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Megillah · Saul Lieberman · 1949 CE
43-44. אימתי מסיאין על החדש לאור עיבורו, כיצד חל להיות ערב שבת ושבת מסיעין עליו למוצאי שבת. וכ"ה בד, אלא ששם: אימתי מסיעין וכו'. אבל בכי"ע: אימתי מסיבין על החודש וכו' מסובין עליו למוצאי שבת. וכע"ז בכי
Tap to expand
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה בְיוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁלְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר פָּפָּא. וְתַנֵּי כֵן.
Tap to expand
תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חדש וחדש דיין אמר אביי (הלכך *בכל ספרי האלפסי הישני' ליתא ובגמ' הגי' נמרינהוצריך לומר) מעומד מאי מברך כדרב יהודה דאמר רב יהודה ברו
Tap to expand
דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶה לָכֶם, הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה הֵיאַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּזְּמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵשׁ מִן רַבָּנָן אָמְרִין בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. ו
Tap to expand
אלקינו ואלקי אבותינו חדש עלינו את החדש הזה החוזר חלילה ואמר חדש על שם חדש ימינו כקדם. לטובה על שם ביום טובה היה בטוב. ולברכה על שם למען יברכך. לששון על שם שוש אשיש. ולשמחה על שם ושמחת בחגך. לישועה על
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
עד אימתי מברכין עליה עד י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל: (ואין לקדש אלא עד חצי כ"ט י"ב תשצ"ג מן המולד) (תשובת מהרי"ל):
Tap to expand
ואם חל ר"ח בשבת וכו' בפ' ב"מ כתב הרא"ש תחלה פירש"י דהא דקאמר תלמודא לית הילכתא ככל הני שמעתתא קאי נמי אדרב גידל דאמר דאין להזכיר בהפטרה של ר"ח אלא הילכתא היא דצריך להזכיר של ר"ח ושכן פסק רב אלפס ואח"כ
Tap to expand
במ"ש. כ' המגיד כשמקדשין הלבנה במ"ש תהיה הצלחה וכשתתכסה ולא תוכלו לברך אותו החדש לא יהיה מוצלח דוק ותשכח:
Tap to expand
מיד בה"ב. לאפוקי ממ"ש בהג"מנ בשם מהרי"ו להמתין עד י"ז חשון דליתא (ד"מ סי' תכ"ט) וכ"כ בי"ד סי' ר"כ בש"ך שבשבת הראשון שאחר ר"ח מברכין מי שיתענה בה"ב, ומי שענה אמן א"צ קבלה ועסי' תקס"ו ותקס"ח: ואם יש מיל
Tap to expand