Shabbat Mevarchim (Shabbat Blessing the New Month)
On the Shabbat before each new Hebrew month, a special prayer announces the upcoming Rosh Chodesh and asks for blessing in it.
The Shabbat preceding Rosh Chodesh, when the new month is publicly announced and blessed during synagogue services. Special prayers (Yehi Ratzon, Mi Sheasa Nissim) accompany. The astronomical conjunction time (molad) is announced. Universal Orthodox practice; particularly emphasized in Hasidic communities.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
ובו סעיף אחד:ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והנשי' שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב הגה ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן אזלינן בתר המנהג: (ב"י)
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) ר"ח וכו' - מנהג קדמונינו לברך את החודש בשבת שלפני ר"ח חוץ מלפני ר"ח תשרי ורמז לזה בכסה ליום חגנו. ויש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב משום שהוא חודש של פורעניות. ואין ברכת ר"ח כקידוש החודש שהיה מלפ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בה"ב בְּשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ נִיסָן אוֹ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ שַׁבָּת מְבָרְכִין הַחֹדֶשׁ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין מְבָרְכִין בה"ב בּ
Tap to expand
שבת קודם ראש חדש אחר קריאת ההפטרה קודם אשרי מכריז שליח צבור ומודיע לקהל באיזה יום יחול ראש חדש או אם יהיה יום אחד או שני ימים. ואומר תחלה יהי רצון מלפני השמים לכונן את בית חיינו. כך אומ' ברוב המקומות
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ר"ח. שבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגינו ועסי' (רכ"ד) [רפ"ד] ובכה"ג כתב שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב. וכתב בספר יראים דאין זה קידוש ב"ד אלא שמודיעים להעולם מתי
Tap to expand
רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים (שמות ל). חָל לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת. בַּשְּׁנִיָּה, זָכוֹר
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ור"ח אב שחל להיות בשבת לפי דברי אבודרהם משמע דמפטירין שמעו ולא השמים כסאי וכ"פ המרדכי פ' בני העיר וכ"ה במנהגים שלנו אבל במנהגי מהרא"ק כתב שמפטירין השמים כסאי וכ"כ מהרא"י בת"ה סי' י"ט דבמקום שאין מנהג
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
הימים שראוי לקבוע בהם ר"ח אדר זב"דו וסי' לשבתות ההפסקה זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו כלומר כשחל ר"ח בשבת מפסיקין בט"ו בו וסימן זט"ו וכשחל ביום ב' מפסיקין בו' בו וסימן ב"ו וכשחל ביום ד' מפסיקין בד' בו וסימן ד"ד ו
Tap to expand
ר"ח וכו'. בשבת שלפני ר"ח מברכין החודש חוץ מלפני ר"ח תשרי דכתיב בכסא ליום חגנו ועססי' רפ"ד ובכ"ה כ' שיש מקומות שאין נוהגין לברך ר"ח אב ועיין בספר ת"ד סי' קפ"א וכתוב בספר יראים דאין זה קידוש בית דין אלא
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ומוציאין שני ספר תורה, וקורין בהראשון שבעה קרואים או יותר בפרשת השבוע. ומניחין הספר תורה השניה על השולחן, ואומר קדיש על שתיהן, ומגביהין הספר תורה הראשונה וגוללין. ובשניה קורא המפטיר "וביום השבת… ובראש
Tap to expand
ואחר כך מוציאין ספר תורה ואומרי׳ ויהי בנסוע הארון וכו׳. וקורין ז׳ בסדר השבוע ומפטירין בהפטרה מסודרת כאשר בארנו. ואחר ההפטרה יאמר החזן מי שברך וכו׳. ואחר יאמ׳ החזן אשרי ומחזירין הספר למקומו. וכשחל ר״ח
Tap to expand
Megillah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תָּא שְׁמַע: אֵיזוֹ הִיא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה — כׇּל שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, וַאֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת. מַאי לָאו: אֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת — דּוּמְיָא דְּתוֹכָהּ, מָה תּוֹכָ
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכ' הנה"מ רמ"ק השייכים בהלכות ט"ב דאיתא בתוספתא דשבת שלפני ראש חדש אב אין מברכין החדש שנאמר במספר ירחים אל יבא וליתא דאדרבא צריך לברך ישראל באותו זמן שהוא זמן מוכן לפורענות עכ"ל וכן נוהגים וע"ל סימן
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[טו] [לבוש] בשבת הסמוך לראש חודש וכו'. שאם יאחר עד שבת הבאה לא יהיה ראש חודש שלו בין ההכרזה לראש חודש ניסן (ר' דוד אבודרהם), ולמד זמן זה כדי שלא לדחוק את ישראל (רוקח סימן ל"ג). ובזמן הזה אין נוהגין שק
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
רם.ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים: ומוציאין ג' תורות וקורין שיתא בעיניינא דיומא. וחד קרי ובראשי חדשיכם. ומפטיר קרי בבי תשא. ומפטיר בנביא ביהוידע הכהן: ואי איקלע ההוא בכי תשא עצמה קרו שיתא
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ויש שנותנין בפרשיות אילו ובהפסקת שלהן סימן אחר. ב"ד כהלכה: בערב שבת ככוסות: פי ב"ד כהלכה. כשחל ראש חדש בשני בשבת או ברביעי בשבת עושין כהלכה זו. זו היא ששנינו חל להיות בשבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב וּלְהַלָּן, מַפְטִירִין בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, שִׁבְעָה דְּנֶחָמָתָא. וְאִם חָל א' דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל בַּשַׁבָּת, דּוֹחִין עֲנִיָּה סוֹעֲרָה וּמַפְטִירִין הַש
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
בְּכָל שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה אוֹמְרִים בְּרָכָה זֹאת, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב, וּבְשַׁבָּת שֶׁחָל לְאַחַר יוֹם טוֹב. אַךְ כְּשֶׁחַל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח בְּשַׁבָּת, אֵין אוֹמְרִים אוֹתָהּ.
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ולכן מנהגינו: לעמוד בעת שמברכין החודש, דוגמת קידוש החודש שהיה מעומד. ונראה דלכן המנהג לידע המולד בעת שמברכין החודש. דהבית דין כשקידשו – פשיטא שבלא ידיעת המולד לא היו מקדשין. ומה שנוהגין זה בשבת שקודם
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ו) כדי לפרסם - אבל יו"ט אין צריכין לפרסם שכבר הוא מפורסם מאתמול אבל שבת אע"פ שהוא מפורסם אומרים אותה בשחרית שהרי אין יכולין לקרותה בתורה מפני שאין בה אלא שני פסוקים כמו שיתבאר בסימן רפ"ג:
Tap to expand