Chatzi Kaddish (Half-Kaddish)
The shortest form of Kaddish — used as a structural divider in the liturgy between major sections.
The shortest form of Kaddish — used as a structural divider in the liturgy (between Pesukei DeZimra and Borchu, between Tachanun and Ashrei, etc.).
How it traveled
- Kol BoNarbonne (Provence) · c. 1250 CEexplains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1657 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEredefines
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
לְאַחַר תַּחֲנוּן אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִשִּׁי אוֹמְרִים, אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם [מְעֻמָּד]. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן כ"ה סָעִיף ב', מָתַי אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ (שם ובעט"ז מ' קל"ב).
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
קֹדֶם שֶׁקּוֹרִין לַמַפְטִיר, אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ. וּכְשֶׁאוֹמְרִים הַקַּדִּישׁ יִהְיֶה סֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁקָּרְאוּ בּוֹ עַתָּה וְגַם סֵּפֶר הַתּוֹרָה שֶׁיִּקְרְאוּ בּוֹ מַפְטִיר, שְׁנֵיהֶם עַל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
ודע שהעולם רגילים לומר "חצי קדיש" ו"קדיש שלם". ויש מההמון שסוברים דבאמת זהו "חצי קדיש". וטעות הוא, שבאמת גמר הקדיש הוא רק עד "דאמירן בעלמא". אלא שבסוף התפילה מוסיפין תפילת "תתקבל" ו"יהא שלמא רבה", דמש
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(ד) אומר קדיש - היינו החצי קדיש שאומרים על הבמה על הס"ת ואח"כ אשרי ובא לציון וחצי קדיש בשביל הפסוקים של אשרי ובא לציון:
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · c. 1620 CE
ואחר כך אומר החזן חצי קדיש על פסוקי התחנה כדי להפסיק בינם ובין הפסוקים שיאמרו אח"כ אומרים אשרי ולמנצח וסדר קדושה ואח"כ קדיש אחד על כולם:
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
לְאַחַר שֶׁאָמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חֲצִי קַדִּישׁ, אוֹמֵר בְּקוֹל רָם בָּרְכוּ אֵת ה' הַמְבֹרָךְ, וְהַצִּבּוּר עוֹנִין בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר וְאוֹמֵר גּ
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
בְּכָל עֵת שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה, אוֹמְרִים אַחַר כָּךְ חֲצִי קַדִּישׁ, לְבַד מִמִּנְחָה בְּשַׁבָּת, וּבְמִנְחָה בְּתַעֲנִית, שֶׁסּוֹמְכִין עַל הַקַּדִּישׁ, שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(ה) וה"ה לקדושה - וה"ה לכל חזרת הש"ץ שצריך עשרה דמקרי דבר שבקדושה מפני הקדושה שיש בה [מגילה כ"ג והר"ן שם] אין פוחתין משבעה קדישים בכל יום כנגד שבע ביום הללתיך דהיינו א' אחר פסוקי דזמרה שהוא אחר ישתבח
Tap to expand
כתוב במנהגים שאומרים קדיש שלם אחר תפלת י"ח קודם קריאת המגיל' וכ"כ מהרי"ל בתשובה סי' נ"ו רוקח, וכ"כ התוס' דף ד' והג"מ דלא כלבוש, ובאגודה כתב בשם רוקח לומר חצי קדיש ובמסכת תענית כתב גבי ט"ב ואומרים ק"ש
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · c. 1875 CE
(א) גומרין את ההלל - לפי שבכל יום נוסף נס חדש ועוד יש טעמים עיין בב"י. ואחר ההלל אומרים חצי קדיש. מי שהוא אבל בשחרית אין מתפלל לפני העמוד דיש הלל הא ערבית מתפלל דמתפלל בר"ח ג"כ ערבית. אין אומרים אל אר
Tap to expand
קליפה של שום שנפל משקין על אחד מהן הוא טמא וחבירו טהור שאין חיבור אדם חיבור. אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם ה"ז אינו חיבור חיבורי אדם חיבור עיסה שלש במי פירות הרי זו טהורה שאין לך שהוא מחבר את האוכלי
Tap to expand
Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
וּבְכָל יוֹם שֶׁמּוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים אוֹ שְׁלֹשָׁה אִם הוֹצִיאוּ זֶה אַחַר זֶה כְּשֶׁמַּחֲזִיר אֶת הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר קַדִּישׁ וּמוֹצִיא הַשֵּׁנִי. וּכְשֶׁמַּחֲזִיר אֶת הָאַחֲרוֹן אוֹמֵר קַדִּיש
Tap to expand
Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים כָּל הַתְּפִלָּה יֵשֵׁב וְיִפּל עַל פָּנָיו וְיִטֶּה מְעַט הוּא וְכָל הַצִּבּוּר וְיִתְחַנֵּן וְהוּא נוֹפֵל. וְיֵשֵׁב וְיַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ הוּא וּשְׁאָר הָעָם וּמִתְחַנֵּן מְעַט
Tap to expand
Mishneh Torah, The Order of Prayer · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
שְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר קַדִּישׁ לְעוֹלָם קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה וְאַחַר כָּל תְּפִלָּה וְאַחַר שֶׁאוֹמֵר סֵדֶר הַיּוֹם בְּכָל עֵת שֶׁיֹּאמַר סֵדֶר הַיּוֹם יִתְחַנֵּן מְעַט וְיֹאמַר קַדִּישׁ. וּכְשֶׁיַּ
Tap to expand
ואחר קריאת התורה אומר קדיש זוטא לעולם לבד ממנחתא דשבתא ודתעניתא לפי שאחרי קריאת׳ עומדין להתפלל אחריו קדיש דאח׳ הקריאה עד עמדו לפני התיבה. וביום שיש בו הפטרה כגון שבת יעמוד המפטיר ויקרא במה שקרא המסיים
Tap to expand
ג' אנשים. וא"א קדיש על התורה שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שקודם י"ח ואפי' במנחה בתענית שמפטירין אין כאן הפסק דהפטרה שייכא אל הקריאה (הגמ"נ) וכ"כ בליקוטי פרד"ס שהקדיש שלפני י"ח קאי אקריא' ואף
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ז] [לבוש] אחר תחנון אומרים חצי קדיש ואשרי. שכל האומר תהילה לדוד שלוש פעמים מובטח שבן עולם הבא. כתב ר' דוד אבודרהם נגד שלוש פעמים שבת קול יוצאת ואומרת אוי שהחרבתי ביתי אומרים אשרי יושבי ביתך, ועוד דאש
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[טז] [לבוש] חצי קדיש על ספר תורה וכו'. לפי שאין לך כל דיבור ודיבור שבתורה שאין בו שם המפורש שאין אנו יודעין לפיכך אסוף אסיפם בניגון איכה צריך להקדיש (רוקח):
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[יט] [לבוש] ואומר חצי קדיש וכו'. נראה דאם טעו ואמרו קדיש אחר ראשונה חוזר ואומר אחר שניה שהרי יש פוסקים במהרי"ל לכתחילה כן:
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ג] [לבוש] אלא חצי קדיש וכו'. באמת שכן הוא בכלבו ואבודרהם אבל בתוס' [מגילה] דף ד' ורוקח והגהות מיימוניות ותשובת מהרי"ל סימן נ"ב כתבו קדיש משלם וכן פסק מלבושי יום טוב. שוב ראיתי בספר אמרכל שמביא שני דע
Tap to expand