Chochmah (Wisdom)
The flash of raw, undefined-but-distinct creative insight — the "I want" before it has any content. In a person: the spark of an idea.
Chochmah, "Wisdom," is the archetype of raw distinction emerging within Keter's will — a flash of inspiration, an undefined yet real creative force, the unrefined idea or urge. In the experience of "I am → I want → I want this," Chochmah is the bare "I want." It is considered masculine and on the right; in the body it corresponds to the creative right hemisphere of the brain.
How it traveled
- Midrash TanchumaTiberias · c. 600 CEexplains
- Ibn Ezra on EcclesiastesRome · c. 1140 CEexplains
- Sefer HaBahirPosquières (Provence) · c. 1175 CEexplains
- Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the NationsFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEredefines
- Guide for the PerplexedCairo · c. 1190 CEexplains
- Sha'arei OrahGuadalajara · c. 1260 CEexplains
- ZoharGuadalajara · c. 1280 CEredefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · c. 1280 CEredefines
- Zohar ChadashGuadalajara · c. 1290 CEredefines
- Recanati on the TorahRecanati · c. 1300 CEredefines
- Sefer HaKanahCastile · c. 1380 CEredefines
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · c. 1523 CEredefines
- Pardes RimmonimTzfat · c. 1548 CEredefines
- Ketem Paz on ZoharTzfat · c. 1561 CEexplains
- Pri Etz ChaimTzfat · c. 1572 CEexplains
- Sefer Etz ChaimTzfat · c. 1573 CEexplains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEredefines
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · c. 1680 CEexplains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · c. 1750 CEredefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · c. 1775 CEredefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · c. 1780 CEexplains
- Chayyim VaChesedAmdur · c. 1785 CEredefines
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · c. 1790 CEredefines
- TanyaLiadi · c. 1797 CEredefines
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · c. 1801 CEredefines
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · c. 1802 CEredefines
- Likkutei TorahLiadi · c. 1810 CEredefines
- Torah OhrLiadi · c. 1813 CEredefines
- The Gate of UnityLiadi · c. 1820 CEredefines
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · c. 1820 CEredefines
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · c. 1820 CEredefines
- Sha'arei AvodahStrashelye · c. 1820 CEredefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · c. 1822 CEexplains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEredefines
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEredefines
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1939 CEredefines
- Sulam on ZoharJerusalem · c. 1945 CEredefines
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1948 CEredefines
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiredefines
- Sources and References on Torah OhrLiadiredefines
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
חכמ"ה הוא שכתוב אמור לחכמה אחותי את. וכתיב וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. וכתיב והחכמה מאין תמצא, וכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, וכתיב והחכמה תחיה בעליה, וכתיב תורת חכם מקור חיים,
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. לפי דעת רז"ל ומה שנראה מכוונתם בספר הזוהר כי מלת ראשית רומזת לחכמה העליונה הנקראת חכמת אלהים ונקראת בספר הזוהר נקודה חדא סתימא עילאה היא הספירה השנייה הנאצלת מן הספ
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ובספר הבהיר מפני מה מתחיל בבי"ת כמו דמתחיל ברכה אין ברכה אלא חכמה. ובתפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה אתה שליט בהדר הספירה השנייה שהיא חכמה הנקראת ברכה מספקת משפע המקור המתברך. ובבראשית רבה למה בבי"ת מה בי
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
ואחר שהודענוך זה יש לנו להכנס בביאור אותיות יהו״ה יתברך כפי כוונת הספר הזה בע״ה. סוד אות ראשונה היא אות יו"ד והיא נקודה מחשבית ציורית אין לנבראים התבוננות בה כי נעלמה מעיני כל חי ואין לאדם רשות להרהר
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
והספירה הזאת נקראת במקומות ידועים חכמה. וצריך אתה לדעת כי הספירה הזאת הנקראת חכמה היא סוד יוד של שם המיוחד, ומה שאמרנו שנקראת במקומות ידועים חכמה, לא בכל מקום. לפי שיש מקומות שהספירה העשירית, הנקראת מ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
אבל חכמה עליונה, שהיא סוד יוד של שם, אפילו למשה רבינו עליו השלום נתעלמה, ואין כל בריה יכולה להיכנם בה, שהרי לא השיג כל שערי בינ"ה, והחכמ"ה לפנים מן הבינ"ה. ועל החכמ"ה הזאת, שהיא סוד יו"ד של שם, אמרו ה
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
ולפי שהחכמה הראשונה היא סוד התפשטות המחשבה מן הכת"ר, אין לה שיעור וגבול אצל דבר מכל מה שאחריה, ועליה נאמר: והחכמה מאין תמצא (איוב כח, יב), מאי"ן שהיא סוד התפשטות המחשבה מן הכתר. 'אלהים הבין דרכה' אבל
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
ומה שאמרנו שחכמה ראשונה היא מיוחדת במקומות הרבה בתורה בפסוקים ידועים, אין כוונתנו שאותו הפסוק מייחד לדבר מה שגם חכמה אחרונה אינה נרמזת בה, שלפעמים הרבה ידבר הפסוק בחכמה ראשונה ויהיה רומז בחכמה אחרונה,
Tap to expand
וזו הספירה נקראת - ראשית כלומר הראש הנמשך מן הכתר ובראשית זה נבראו כל הנבראים ונאצלו כל מיני אצילות וזה סוד בראשית ברא אלקים וסוד של ב' דבראשית גדולה שתרגם ירושלמי בחכמתא כלומר בראשית ברצון סוד המחשבה
Tap to expand
וזו היא הספירה הנקראת - חכמה כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז קדם הוא קוצו של יוד א"ז הוא סוד הבינ"ה וז' בניה אז ישיר משה אז ישיר ישראל מעולם נסכתי מאז מקדמי ארץ נכון כסאך מאז וזה סוד חכמה שאמר
Tap to expand
ודע כי הכתוב שאמר מה רבו מעשיך י"י כולם בחכמ"ה עשית הכתוב זה רמוז בחכמה מחשבות ובחכמה אחרונה והכל ענין אחד ומה שהתחיל ס' יצירה בל"ב נתיבות חכמה חקק י"ה י"י צבאו"ת באמת כתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וה
Tap to expand
Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · c. 1280 CE
עומק ראשית. פירוש ראשית היא החכמה שנאמר ראשית חכמה יראת ה' כי היא ראשית כל הנמצאים והיא (כביכול) כעין החומר לצורה וכעין הנקודה שהיא אות יו"ד שהיא ראשית כל האותיות וזהו סוד אני ראשון וראוי שיקרא ראשון
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
מֵרוֹב אוֹנִים (ישעיה מ כו) דָּא כֶתֶר עִלָּאָה, וְאַמִּיץ כֹּחַ דָּא חָכְמָה, מַאי כֹּחַ דִּילֵיהּ אִימָּא עִלָּאָה, אִישׁ לֹא נֶעִִדָּר אִיהוּ כְלָלָא דִתְלַת סְפִירָן, מַאי אִישׁ יהו"ה אִישׁ מִלְחָ
Tap to expand
תָּא חֲזֵי ג' סִפְרִין דְּחָכְמְתָא אַפִּיק שְׁלֹמֹה לְעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. שִׁיר הַשִּׁירִים חָכְמָה, קֹהֶלֶת תְּבוּנָה, וּמִשְׁלֵי דַּעַת. לָקֳבֵל ג' אִלֵּין, עֲבַד ג' סְפָרִים
Tap to expand
פָּתַח וְאָמַר לְמַלְכָּא דְּהֲוָה לֵיהּ כַּמָּה בִּנְיָינִין לְמִבְנֵי. וְהֲוָה לֵיהּ אוּמָנָא. וְהַהוּא אוּמָנָא לָא הֲוָה עֲבַד מִדָּעַם אֶלָּא מֵרְשׁוּ דְמַלְכָּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ח׳:ל׳
Tap to expand
וְאִלְמָלֵא חָכְמָה סְתִימָא דְּכֹלָּא, כֹּלָּא אִתְתָּקַּן כְּמֵרֵישָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח׳:י״ב) אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה. אַל תִּקְרֵי שָׁכַנְתִּי, אֶלָּא שְׁכִינָתִּי (ס"א שיכנתי
Tap to expand
וְתָאנָא, כֻּלְּהוּ מוֹחִין תַּלְיָין בְּהַאי מוֹחָא. וְהַחָכְמָה הוּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא הוּא. וְדָא חָכְמָה סְתִימָא, דְּבָהּ אִתְתָּקִיף וְאִתְתָּקַּן תִּקּוּנָא דְּאָדָם, לְאִתְיַישְּׁבָא כֹּלָּא
Tap to expand
הַאי חָכְמָה שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מִנֵּיהּ מִתְפַּשְּׁטָן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. (שבילין ולא ארחין) וְאוֹרַיְיתָא בְּהוּ אִתְכְּלִילַת בְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. הַאי
Tap to expand
וּבְגִין כַּךְ, אִקְרֵי אָב לְכֹלָּא. אָב לַאֲבָהָן. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, (אקרי) בֵּיתָא דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, (משלי כ״ד:ג׳) בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. (מהאי י' שירותא וסיומא דכלא) וּכְתִיב, (תהילי
Tap to expand
תְּלַת רֵישִׁין אִתְגַלְּפָן, דָּא, לְגוֹ מִן דָּא. וְדָא, לְעֵילָּא מִן דָּא. רֵישָׁא חֲדָא, חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּאִתְכַּסְּיָיא, וְלָאו מִתְפַּתְּחָא. וְחָכְמְתָא דָּא סְתִימָאָה, רֵישָׁא לְכָל
Tap to expand