Chochmah (Wisdom)
The first flash of divine insight before it becomes thought—the seed of all creation.
Imagine a moment right before you have an idea. That split second when something is about to become clear, but hasn't yet—that's Chochmah. In Jewish mysticism, Chochmah (Wisdom) is understood as the primordial spark of divine creativity. It's not fully formed knowledge; it's more like the pure potential of knowing itself, the first glimmer of divine creative impulse.
Think of it this way: if God's creation were like building a house, Chochmah would be the instant the architect first conceives of it—not the detailed blueprints yet, but the seed of the entire vision. According to the mystical texts, Chochmah contains everything that will unfold, all at once, in a kind of concentrated wholeness. It's the masculine, generative power in the divine realm, the counterpart to Binah (Understanding), which is the feminine power that receives and elaborates what Chochmah initiates.
Across centuries of Jewish mystical thought, this concept deepened. Early kabbalists understood Chochmah as pure intellection—untranslated insight. Later interpreters, especially the Hasidic teachers, began exploring how this primordial wisdom flows into human consciousness and how moments of genuine insight mirror this divine flash.
How it traveled
- Midrash TanchumaTiberias · 600explains
- Ibn Ezra on EcclesiastesTudela (Navarre) · 1145explains
- Sefer HaBahirPosquières (Provence) · 1175explains
- Mishneh Torah, Foreign Worship and Customs of the NationsFostat (Old Cairo) · 1180redefines
- Guide for the Perplexed— · 1190explains
- Ramban on Sefer YetzirahGirona · 1225explains
- Beur Eser SefirotGirona · 1240explains
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260explains
- Sefer HaCheshekZaragoza (Saragossa) · 1260redefines
- Sha'arei TzedekCastile · 1265redefines
- ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Ra'avad on Sefer YetzirahPosquières (Provence) · 1280explains
- Idra ZutaGuadalajara · 1280redefines
- Ohr HaSekhelZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- VeZot LiYehudaZaragoza (Saragossa) · 1285explains
- Gan Naul (Abulafia)Zaragoza (Saragossa) · 1289explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290redefines
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · 1295explains
- Recanati on the TorahRecanati · 1300redefines
- Sefer HaKanahCastile · 1380redefines
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523redefines
- Maggid MeisharimTzfat · 1545explains
- Pardes RimmonimTzfat · 1548redefines
- Ohr Ne'eravTzfat · 1550redefines
- Tomer DevorahTzfat · 1560explains
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561explains
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · 1565explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
Key passages(20)
חכמ"ה הוא שכתוב אמור לחכמה אחותי את. וכתיב וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת. וכתיב והחכמה מאין תמצא, וכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה, וכתיב והחכמה תחיה בעליה, וכתיב תורת חכם מקור חיים,
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. לפי דעת רז"ל ומה שנראה מכוונתם בספר הזוהר כי מלת ראשית רומזת לחכמה העליונה הנקראת חכמת אלהים ונקראת בספר הזוהר נקודה חדא סתימא עילאה היא הספירה השנייה הנאצלת מן הספ
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE
ובספר הבהיר מפני מה מתחיל בבי"ת כמו דמתחיל ברכה אין ברכה אלא חכמה. ובתפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה אתה שליט בהדר הספירה השנייה שהיא חכמה הנקראת ברכה מספקת משפע המקור המתברך. ובבראשית רבה למה בבי"ת מה בי
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ואחר שהודענוך זה יש לנו להכנס בביאור אותיות יהו״ה יתברך כפי כוונת הספר הזה בע״ה. סוד אות ראשונה היא אות יו"ד והיא נקודה מחשבית ציורית אין לנבראים התבוננות בה כי נעלמה מעיני כל חי ואין לאדם רשות להרהר
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
והספירה הזאת נקראת במקומות ידועים חכמה. וצריך אתה לדעת כי הספירה הזאת הנקראת חכמה היא סוד יוד של שם המיוחד, ומה שאמרנו שנקראת במקומות ידועים חכמה, לא בכל מקום. לפי שיש מקומות שהספירה העשירית, הנקראת מ
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
אבל חכמה עליונה, שהיא סוד יוד של שם, אפילו למשה רבינו עליו השלום נתעלמה, ואין כל בריה יכולה להיכנם בה, שהרי לא השיג כל שערי בינ"ה, והחכמ"ה לפנים מן הבינ"ה. ועל החכמ"ה הזאת, שהיא סוד יו"ד של שם, אמרו ה
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ולפי שהחכמה הראשונה היא סוד התפשטות המחשבה מן הכת"ר, אין לה שיעור וגבול אצל דבר מכל מה שאחריה, ועליה נאמר: והחכמה מאין תמצא (איוב כח, יב), מאי"ן שהיא סוד התפשטות המחשבה מן הכתר. 'אלהים הבין דרכה' אבל
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · 1260 CE
ומה שאמרנו שחכמה ראשונה היא מיוחדת במקומות הרבה בתורה בפסוקים ידועים, אין כוונתנו שאותו הפסוק מייחד לדבר מה שגם חכמה אחרונה אינה נרמזת בה, שלפעמים הרבה ידבר הפסוק בחכמה ראשונה ויהיה רומז בחכמה אחרונה,
Tap to expand
וזו הספירה נקראת - ראשית כלומר הראש הנמשך מן הכתר ובראשית זה נבראו כל הנבראים ונאצלו כל מיני אצילות וזה סוד בראשית ברא אלקים וסוד של ב' דבראשית גדולה שתרגם ירושלמי בחכמתא כלומר בראשית ברצון סוד המחשבה
Tap to expand
וזו היא הספירה הנקראת - חכמה כתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז קדם הוא קוצו של יוד א"ז הוא סוד הבינ"ה וז' בניה אז ישיר משה אז ישיר ישראל מעולם נסכתי מאז מקדמי ארץ נכון כסאך מאז וזה סוד חכמה שאמר
Tap to expand
ודע כי הכתוב שאמר מה רבו מעשיך י"י כולם בחכמ"ה עשית הכתוב זה רמוז בחכמה מחשבות ובחכמה אחרונה והכל ענין אחד ומה שהתחיל ס' יצירה בל"ב נתיבות חכמה חקק י"ה י"י צבאו"ת באמת כתיב ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וה
Tap to expand
Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · 1280 CE
עומק ראשית. פירוש ראשית היא החכמה שנאמר ראשית חכמה יראת ה' כי היא ראשית כל הנמצאים והיא (כביכול) כעין החומר לצורה וכעין הנקודה שהיא אות יו"ד שהיא ראשית כל האותיות וזהו סוד אני ראשון וראוי שיקרא ראשון
Tap to expand
מֵרוֹב אוֹנִים (ישעיה מ כו) דָּא כֶתֶר עִלָּאָה, וְאַמִּיץ כֹּחַ דָּא חָכְמָה, מַאי כֹּחַ דִּילֵיהּ אִימָּא עִלָּאָה, אִישׁ לֹא נֶעִִדָּר אִיהוּ כְלָלָא דִתְלַת סְפִירָן, מַאי אִישׁ יהו"ה אִישׁ מִלְחָ
Tap to expand
תָּא חֲזֵי ג' סִפְרִין דְּחָכְמְתָא אַפִּיק שְׁלֹמֹה לְעָלְמָא, וְכֻלְּהוּ בְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. שִׁיר הַשִּׁירִים חָכְמָה, קֹהֶלֶת תְּבוּנָה, וּמִשְׁלֵי דַּעַת. לָקֳבֵל ג' אִלֵּין, עֲבַד ג' סְפָרִים
Tap to expand
פָּתַח וְאָמַר לְמַלְכָּא דְּהֲוָה לֵיהּ כַּמָּה בִּנְיָינִין לְמִבְנֵי. וְהֲוָה לֵיהּ אוּמָנָא. וְהַהוּא אוּמָנָא לָא הֲוָה עֲבַד מִדָּעַם אֶלָּא מֵרְשׁוּ דְמַלְכָּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ח׳:ל׳
Tap to expand
וְאִלְמָלֵא חָכְמָה סְתִימָא דְּכֹלָּא, כֹּלָּא אִתְתָּקַּן כְּמֵרֵישָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ח׳:י״ב) אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה. אַל תִּקְרֵי שָׁכַנְתִּי, אֶלָּא שְׁכִינָתִּי (ס"א שיכנתי
Tap to expand
וְתָאנָא, כֻּלְּהוּ מוֹחִין תַּלְיָין בְּהַאי מוֹחָא. וְהַחָכְמָה הוּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא הוּא. וְדָא חָכְמָה סְתִימָא, דְּבָהּ אִתְתָּקִיף וְאִתְתָּקַּן תִּקּוּנָא דְּאָדָם, לְאִתְיַישְּׁבָא כֹּלָּא
Tap to expand
הַאי חָכְמָה שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, מִנֵּיהּ מִתְפַּשְּׁטָן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין. (שבילין ולא ארחין) וְאוֹרַיְיתָא בְּהוּ אִתְכְּלִילַת בְּעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. הַאי
Tap to expand
וּבְגִין כַּךְ, אִקְרֵי אָב לְכֹלָּא. אָב לַאֲבָהָן. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, (אקרי) בֵּיתָא דְּכֹלָּא, דִּכְתִּיב, (משלי כ״ד:ג׳) בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת. (מהאי י' שירותא וסיומא דכלא) וּכְתִיב, (תהילי
Tap to expand
תְּלַת רֵישִׁין אִתְגַלְּפָן, דָּא, לְגוֹ מִן דָּא. וְדָא, לְעֵילָּא מִן דָּא. רֵישָׁא חֲדָא, חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּאִתְכַּסְּיָיא, וְלָאו מִתְפַּתְּחָא. וְחָכְמְתָא דָּא סְתִימָאָה, רֵישָׁא לְכָל
Tap to expand