The Lawgiver
The founding legislator who hands a city its laws — figures like Athens' Solon and Sparta's Lycurgus.
The lawgiver (nomothetēs) is the founder-legislator who frames or reforms a city's constitution — often a figure half-historical, half-legendary. The two archetypes are Solon, who reshaped Athens' laws (early 6th c. BCE), and Lycurgus, the semi-mythical author of Sparta's order. Greek thinkers from Herodotus to Plato and Aristotle treated the wise lawgiver as the key to a city's whole character, and the figure later inspired Enlightenment ideas of the constitutional founder.
How it traveled
- HistoriesThurii (Magna Graecia) · -425explains
- Constitution of the LacedaimoniansAthens · -354explains
- Against AristocratesAthens · -353explains
- LawsAthens · -348explains
- LettersAthens · -348explains
- Against TimarchusAthens · -346explains
- Against CtesiphonAthens · -330explains
- Res Publica AtheniensiumChalcis · -325explains
- PoliticsChalcis · -322explains
- Against TimocratesAthens · -322explains
- Against LeptinesAthens · -322explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- HistoriesMegalopolis · -118explains
- Ab urbe conditaPadua · -27explains
- GeographyAmaseia · 24explains
- LycurgusChaeronea · 120explains
- SolonChaeronea · 120explains
- Agis and CleomenesChaeronea · 120explains
- Apophthegmata LaconicaChaeronea · 120explains
- Comparison of Lycurgus and NumaChaeronea · 120explains
- NumaChaeronea · 120explains
- Instituta LaconiaChaeronea · 120explains
- AgesilausChaeronea · 120explains
- Description of Greece— · 180explains
- DeipnosophistaeNaucratis · 230explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425
- Historical LibrarySyracuse (Sicily)explains
- De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)—explains
- Jewish Antiquities—explains
- Antiquitates RomanaeRomeexplains
- De Vita Mosis (Lib. I-II)—explains
- De Virtutibus—explains
- Historia RomanaRomeexplains
- Praeparatio Evangelica—explains
- Against Apion—explains
- De Praemiis Et Poenis Et De Exsecrationibus—explains
- Suidae lexicon—explains
- Varia HistoriaRomeexplains
- OrationesPrusaexplains
Key passages(20)
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
הצורך במנהיגות2 מכיוון שטבעו גזר את השוני הזה בין פרטיו, והחיים בחברה הכרחיים לטבעו, לא ייתכן כלל שיהיו לו חיים חברתיים אלא בהכרח על ידי מנהיג, שיקבע את מעשיהם וישלים את המוזנח וימעט את המופרז, ויקבע
Tap to expand
התחלות הדת הנימוסית ושרשיה הן הבחירה והתכלית, וזה גלוי ומבואר, כי המניח הנימוס למה יניח העונשים לעוברים על דברי הנימוס אם אין העובר ברשות עצמו לעשות מה שירצה, וכן המלך או המנהיג המדינה היאך יהיו יכולי
Tap to expand
(פ) אָמַר הַכּוּזָרִי: נָשוּב אֶל עִנְיָנֵנוּ וְהוֹדִיעֵנִי, אֵיךְ קָמָה תוֹרַתְכֶם וְאֵיךְ פָּשְׁטָה וְנִרְאֲתָה, וְאֵיךְ נִתְחַבְּרוּ הַדֵּעוֹת אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיוּ חֲלוּקוֹת, וּבְכַמָּה שָׁנִים נִת
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
תיאור מלכי אדום: הרקע למצוות המלכת מלך7 הטעם לתיאורו את הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם (בראשית לו,לא-לט) הוא כי מכלל המצוות: "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא
Tap to expand
ועדיין אין דת זו מספקת לתקן צרכי האנשים וחיותם והתקיימם זה עם זה, אם לא יתוסף בזה איזה סדור או הסכמה כוללת עניני האנשים אלו עם אלו בכל עסקיהם והמשא והמתן אשר ביניהם, כדתי קסרי רומי והנהגות המדינות והח
Tap to expand
והדת על ג׳ פנים, אם טבעית, ואם נימוסית, ואם אלהית. והטבעית היא שוה בכל אדם ובכל זמן ובכל מקום. והנימוסית היא מה שתסודר מחכם או חכמים לפי המקום ולפי הזמן וכפי טבע המונהגים בה, כדתות והחוקים אשר סודרו ב
Tap to expand
ואחר כך אמר כבד את אביך ואת אמך, לפי שהוא מן הידוע שאין המלך שבנה המדינה נגלה בכל יום לאנשי המדינה ההיא, ואם יזכרו אנשי הדור ההוא שראו ביאת המלך אל המדינה את קבלת עול מלכותו ושהמלך בנה המדינה ושהוציאם
Tap to expand
(ג) אָמַר הֶחָבֵר: הֶחָסִיד הוּא, הַנִּזְהָר בִּמְדִינָתוֹ, מְשַׁעֵר וּמְחַלֵּק לְכָל אֲנָשֶׁיהָ טַרְפָּם וְכָל סִפְקָם, וְיִנְהַג בָּהֶם בְּצֶדֶק, לֹא יוֹנֶה אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא יִתֶּן לוֹ יוֹתֵר מֵחֶ
Tap to expand
פרק ה׳. יבאר בו הכרח מציאות דת טבעית לקיום המין האנושי, ויבאר שהיא לבדה לא תספיק לקיום הקבוץ המדיני בזולת המצא דת אחרת, ויבאר הכרח מציאות השופט במדינה או המלך.
Tap to expand
שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים. אַחַר הַמִּצְווֹת לְהֶהָמוֹן צִוָּה עִנְיְנֵי מַנְהִיגָיו, וְהֵם הַמְּלָכִים וְהַשּׁוֹפְטִים וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר בְּתִקּוּנָם יְתֻקַּן עִנְיַן הֶהָמוֹן וּבְקִ
Tap to expand
Malbim on Deuteronomy · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ויצו משה וזקני ישראל. לקח עמו זקני ישראל מפני שהוא לא יהיה בעת ההיא והזקנים יהיו ויזרזו את העם לעשות הדבר. באמרם כי משה בעצמו צרפם עמו בזו המצוה. שמור את כל המצוה צוה שיזכרו כי זכור ושמור ענין אחד כמו
Tap to expand
Malbim on I Samuel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ויאמר שמואל הודיע להם כי הקול הזה שאמר עד הוא קול ה' וזה שכתוב ה' אשר עשה את משה ואת אהרן שהכינם להיות שופטי ישראל ואשר על ידי השופטים הנאמנים האלה העלה את אבותיכם מארץ מצרים, הוא אשר הופיע עתה וקרא
Tap to expand
ולפי הנראה שהמדות ההכרחיות למלך מצד המלכות הם ששה, וזה שהכונה בהקמת המלך היא להלחם באויבים ולשפוט את העם משפט צדק, אמרו ישראל כששאלו מלך ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו, ועל כן ראוי שימצאו
Tap to expand
Malbim on Deuteronomy · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
[לח] ויהושע שמלא רוח חכמה (לא היה מצד עצמו כמשה רק ע"י) כי סמך משה את ידיו עליו. ופני יהושע כפני לבנה. אולם זה היה מוכרח שלא יקום אחר כמשה והוא מוכרח לפנת התורה, שלא יחליף האל ולא ימיר דתו, ואם היה בא
Tap to expand
וּלְהִנָּצֵל מִן הָעֹנֶשׁ הַזֶּה. נָכוֹן הַדָּבָר לִבְחֹר אַנְשֵׁי אֱמֶת וְלַחֲזוֹת מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל. לְתִתָּם רָאשֵׁי הַשְׁגָּחָה עַל כָּל שׁוּק וּמִגְרַשׁ מִשְׁכְּנֹתָם, לְהַשְׁגִּיחַ עַל
Tap to expand
אלא שאם היה הדבר כן שתהיה הרשות נתונה ביד כל נביא או מתפאר בנבואה לשנות כל המצות שבאו בתורה האלהית זולת עשרת הדברות ולומר שהגיע זמנה להשתנות, תפול התורה בכללה ואין מקום לקיומה כלל, ושנאמר שאין רשות בי
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
השאלה הא' מה ענין אמרו כמעש' ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעש' ארץ כנען אשר אני וגו'. כי בשאר מצוות התור' לא עשתה התור' כדמות ההקדמ' הזאת ומצוות איסור העריות מי יחדם למעשה ארץ מצרים ולמעש' ארץ כנע
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
והנה צוה את אהרן שידבר אל בני ישראל על קרבנותיהם ולא צוה אותם משה מעצמו בהיות כלם לפניו כדי לכבד את אהרן ושיראו בני ישראל שהוא היה נגיד ומצוה ומודיעו אותם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. האמנם כד
Tap to expand
צִדְקַת ה׳ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. וְשָׁם עָשָה הַמְחוֹקֵק אֶת צִדְקַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁבֵּאֵר שָׁם אֶת תּוֹרָתוֹ. וְשָׁם נִשְׁפַּט עִם יִשְׂרָאֵל וְהִתְוַכֵּחַ מִשְׁפְּטֵי ה׳ וְדִינָ
Tap to expand
תדע וגומר שיש ברעיית הצאן ממש כל מה שצריך בהנהגת בני אדם ולזה נמשלו לצאן והקב"ה לרועה ורועי יש' ומלכיהם היותר כשרים רועי צאן כדי שמשם ילמדו לקח ומשם למדו להנהגת יש' כדמפרש ואזיל. וג' עניינים בצאן וביש
Tap to expand