The Regimes
The Greek scheme that sorts every government into a few basic types — and warns how each can rot into its corrupt twin.
Greek thinkers classified constitutions (politeiai) by who rules and in whose interest. The famous typology first appears as a debate in Herodotus (5th c. BCE), is refined by Plato, and reaches its classic form in Aristotle's Politics: rule by one, few, or many, each with a healthy version (monarchy, aristocracy, polity) and a corrupt counterpart (tyranny, oligarchy, democracy). Polybius later wove these into a cyclical theory of how regimes rise and decay, shaping political analysis for two thousand years.
How it traveled
- HistoriesThurii (Magna Graecia) · -425explains
- History of the Peloponnesian WarAthens · -400explains
- Defense Against a Charge of Subverting the DemocracyAthens · -380explains
- RepublicAthens · -375explains
- StatesmanAthens · -358explains
- AreopagiticusAthens · -355explains
- HellenicaAthens · -354explains
- MemorabiliaAthens · -354explains
- For the Liberty of the RhodiansAthens · -351explains
- LawsAthens · -348explains
- LettersAthens · -348explains
- PanathenaicusAthens · -339explains
- Nicocles or the CypriansAthens · -338explains
- RhetoricChalcis · -335explains
- Res Publica AtheniensiumChalcis · -325explains
- PoliticsChalcis · -322explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- Divisiones AristoteleaeChalcis · -322explains
- HistoriesMegalopolis · -118explains
- De RepublicaFormiae · -54explains
- Ab urbe conditaPadua · -27explains
- GeographyAmaseia · 24explains
- CaesarChaeronea · 120explains
- Apophthegmata LaconicaChaeronea · 120explains
- De unius in republica dominatione, populari statu, et paucorum imperioChaeronea · 120explains
- Civil WarsAlexandria · 165explains
- Description of Greece— · 180explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505critique
- Historia RomanaRomeexplains
- Historical LibrarySyracuse (Sicily)explains
- Jewish Antiquities—explains
- The Jewish War—explains
- Epitome HistoriarumConstantinople (Istanbul)explains
- Antiquitates RomanaeRomeexplains
- OrationesPrusaexplains
- Breviarium historiae romanaeConstantinople (Istanbul)explains
Key passages(20)
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ההקדמה האחת הנה ראוי שנדע אם המלך הוא דבר הכרחי ומחוייב בעם חיוב עצמי או אפשר בלתו, וכבר חשבו הפלוסופים שהוא כן, ושרות המלך לעם בקבוץ המדיני כיחס הלב בגוף הבעל חי שיש לו לב, וכיחס הסבה הראשונה אל העול
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ההקדמה השנית היא שאף שנודה היות המלך דבר מועיל והכרחי בעם לתקן הקבוץ המדיני ושמירתו, מה שהוא, הנה בעם ישראל איננו כן כי אינו צריך ולא הכרחי להם. וביאור זה הוא שצורך המלכים בעם הנה יוכלל בג' ענינים, הא
Tap to expand
Malbim on I Kings · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
אביך הקשה את עולנו העול הוא המכריח את השור אל העבודה, וזה המשל אל מי שמשתרר ביד חזקה ומעניש בעונשים קשים לממרה מצותיו, וידוע שיש שני מיני ממלכות, א. ממלכת מוגבלת, שאין המלך יכול לעשות דבר רק עפ"י הסכמ
Tap to expand
ועל אלו השלש דעות מקין והבל ושת תמצא כל האנשים נחלקים לשלש כתות. כת תמשך לסברת קין ותחשוב עבודת האדמה עקר, ותקנא במנהיגי המדינות ותחשוב להרוג אותם, כמו שהרג קין את הבל. וכת תמשך לסברת הבל ותחשוב הנהגו
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ואחרי ב' ההקדמות האלה שהקדמתי, שמע פי' פרשת המלך וענין המצוה כפי אמתתה, הנה באמרו כי תבאו אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי אין בזה מצוה כלל כי לא
Tap to expand
Malbim on I Samuel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ויאמר ה' וה' גלה לו, שישמע בקול העם לעשות שאלתם, וזה מצד שתשמע לכל אשר יאמרו אליך רצה לומר שמע סוף דבריהם שאמרו לשפטנו ככל הגוים, שכוונתם שישפטם כמשפטי העמים שמקורם מחפץ המושל ורצונו, ודייק זה כי אם ל
Tap to expand
דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה חֲלוֹמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ב, לא): וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא וגו'. מֻצָּב אַרְצָה, (דניאל ב, לא): וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ ה
Tap to expand
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַמְרֵי לָהּ רַ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
הצפיר השעיר. הוא מלכות יון, והקרן הגדול אשר בין עיניו הוא המלך הראשון ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב וגו', מלך אלכסנדרוס מוקדון מלך שנה וימת, עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש מכאן ואילך הט אזנך ושמע ל
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה. שנו רבותינו שלשה מלכו בכיפה, אחאב בן עמרי, ונבוכדנאצר ואחשורוש. אחאב דכתיב אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה ואי
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
ארבעה הם קטני ארץ. הם ארבע מלכיות, הנמלים עם לא עז זה בבל שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה, ויכינו בקיץ לחמם בזכות אותו שנאמר בעת ההיא שלח מראדך בלאדן וגו'. שפנים עם לא עצום זה מדי כשם שהשפן יש בו סימ
Tap to expand
ואף על פי שכתים הם מזרע יון, אפשר שהם החיה הרביעית, לפי שהם משלו בעולם אחר כלות מלכות היונים, וקראה הכתוב בת אדום מצד שקבלו האמונה על יד כומר אדומי, כי האדומיים קבלו אמונת ישו בתחלה, וכל האומות יקראו
Tap to expand
ולפי דבריו צריכים אנו לומר שהד׳ חיות שראה דניאל אינן הד׳ חיות שכתבו כל המפרשים, אבל הראשונה רמז למלכות בבל, והשנית למלכות מדי, והשלישית למלכות פרס ומדי, והרביעית למלכות היונים, שכל אלו היו בזמן בית שנ
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
והכונה השנית היא. שתרא' שמינוי השופטים יש מלכיו' שהוא מתחת יד המלך. כי הוא אשר יצוה בעיר פלוני יהיו השנה הזאת שופטי' פלוני ופלו'. וכן בכל שאר הערים כי להיות המלך ראש המשפט הנה הוא מסדר האברים אשר תחתי
Tap to expand
אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לֹא כְּעִנְיַן הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהָיָה הַשּׁוֹפֵט מוֹלֵךְ הוּא בִּלְבַד, אֲבָל לֹא זַרְעוֹ אַחֲרָיו. וְעַל מִנּוּי שׁוֹ
Tap to expand
Malbim on I Samuel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
וימאנו שמואל רצה על ידי כן שישובו מדעתם ולא רצו, ויאמרו לא רצה לומר לא כדברך שיהיה מושל עריץ בלתי נכנע לדת התורה ומשפטיה שזה לא יקרא בשם מלך רק בשם מושל עריץ (כי גדר המלך הוא הנבחר מן העם וגדר המושל ה
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
הספק התשיעי באמרו בפרש' המלך כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי. ויקשה ראשונה למה היתה זאת המצוה אחרי כבוש וחלוק הארץ וכן בא בקבלה בסנהדרין (
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַתְּרוּמָה זָהָב כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דניאל ב, לח) "אַנְתְּ רֵישָׁא דִּי דַהֲבָא". וְכֶסֶף. זוֹ מַלְכוּת מָדַי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּבָר אַחֵר, וַיְּהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר זֶה בָּבֶל, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֱלָסָר זֶה יָוָן, כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם זֶה מָדַי, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁ
Tap to expand
Malbim on Ezekiel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ותלדנה בנים ובנתו שפרו ורבו בא"י ואז נתחלקו לשתי ממלכות, ור"ל הגם שבמצרים נתחלקו בשמות בכ"ז היו אח"כ שתיהן לי עוסקים בעבודתי, ונקראו שתיהן בשם אחד, עד אח"כ שילדו בנים ובנות, אז נתחלקו בימי ירבעם, עד ש
Tap to expand