Skip to content
Wellsprings
greek-politicsfeatured in 37 works

The Regimes

The Greek scheme that sorts every government into a few basic types — and warns how each can rot into its corrupt twin.

Greek thinkers classified constitutions (politeiai) by who rules and in whose interest. The famous typology first appears as a debate in Herodotus (5th c. BCE), is refined by Plato, and reaches its classic form in Aristotle's Politics: rule by one, few, or many, each with a healthy version (monarchy, aristocracy, polity) and a corrupt counterpart (tyranny, oligarchy, democracy). Polybius later wove these into a cyclical theory of how regimes rise and decay, shaping political analysis for two thousand years.

How it traveled

  1. Histories
    Thurii (Magna Graecia) · -425
    explains
  2. History of the Peloponnesian War
    Athens · -400
    explains
  3. Defense Against a Charge of Subverting the Democracy
    Athens · -380
    explains
  4. Republic
    Athens · -375
    explains
  5. Statesman
    Athens · -358
    explains
  6. Areopagiticus
    Athens · -355
    explains
  7. Hellenica
    Athens · -354
    explains
  8. Memorabilia
    Athens · -354
    explains
  9. For the Liberty of the Rhodians
    Athens · -351
    explains
  10. Laws
    Athens · -348
    explains
  11. Letters
    Athens · -348
    explains
  12. Panathenaicus
    Athens · -339
    explains
  13. Nicocles or the Cyprians
    Athens · -338
    explains
  14. Rhetoric
    Chalcis · -335
    explains
  15. Res Publica Atheniensium
    Chalcis · -325
    explains
  16. Politics
    Chalcis · -322
    explains
  17. Nicomachean Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  18. Divisiones Aristoteleae
    Chalcis · -322
    explains
  19. Histories
    Megalopolis · -118
    explains
  20. De Republica
    Formiae · -54
    explains
  21. Ab urbe condita
    Padua · -27
    explains
  22. Geography
    Amaseia · 24
    explains
  23. Caesar
    Chaeronea · 120
    explains
  24. Apophthegmata Laconica
    Chaeronea · 120
    explains
  25. De unius in republica dominatione, populari statu, et paucorum imperio
    Chaeronea · 120
    explains
  26. Civil Wars
    Alexandria · 165
    explains
  27. Description of Greece
    · 180
    explains
  28. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  29. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
    critique
  30. Historia Romana
    Rome
    explains
  31. Historical Library
    Syracuse (Sicily)
    explains
  32. Jewish Antiquities
    explains
  33. The Jewish War
    explains
  34. Epitome Historiarum
    Constantinople (Istanbul)
    explains
  35. Antiquitates Romanae
    Rome
    explains
  36. Orationes
    Prusa
    explains
  37. Breviarium historiae romanae
    Constantinople (Istanbul)
    explains

Key passages(20)

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

ההקדמה האחת הנה ראוי שנדע אם המלך הוא דבר הכרחי ומחוייב בעם חיוב עצמי או אפשר בלתו, וכבר חשבו הפלוסופים שהוא כן, ושרות המלך לעם בקבוץ המדיני כיחס הלב בגוף הבעל חי שיש לו לב, וכיחס הסבה הראשונה אל העול

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Very high

ההקדמה השנית היא שאף שנודה היות המלך דבר מועיל והכרחי בעם לתקן הקבוץ המדיני ושמירתו, מה שהוא, הנה בעם ישראל איננו כן כי אינו צריך ולא הכרחי להם. וביאור זה הוא שצורך המלכים בעם הנה יוכלל בג' ענינים, הא

Tap to expand

Malbim on I Kings · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

אביך הקשה את עולנו העול הוא המכריח את השור אל העבודה, וזה המשל אל מי שמשתרר ביד חזקה ומעניש בעונשים קשים לממרה מצותיו, וידוע שיש שני מיני ממלכות, א. ממלכת מוגבלת, שאין המלך יכול לעשות דבר רק עפ"י הסכמ

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ועל אלו השלש דעות מקין והבל ושת תמצא כל האנשים נחלקים לשלש כתות. כת תמשך לסברת קין ותחשוב עבודת האדמה עקר, ותקנא במנהיגי המדינות ותחשוב להרוג אותם, כמו שהרג קין את הבל. וכת תמשך לסברת הבל ותחשוב הנהגו

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

High

ואחרי ב' ההקדמות האלה שהקדמתי, שמע פי' פרשת המלך וענין המצוה כפי אמתתה, הנה באמרו כי תבאו אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי אין בזה מצוה כלל כי לא

Tap to expand

Malbim on I Samuel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

ויאמר ה' וה' גלה לו, שישמע בקול העם לעשות שאלתם, וזה מצד שתשמע לכל אשר יאמרו אליך רצה לומר שמע סוף דבריהם שאמרו לשפטנו ככל הגוים, שכוונתם שישפטם כמשפטי העמים שמקורם מחפץ המושל ורצונו, ודייק זה כי אם ל

Tap to expand

Moderate

דָּבָר אַחֵר, וְהִנֵּה סֻלָּם, זֶה חֲלוֹמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ב, לא): וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא וגו'. מֻצָּב אַרְצָה, (דניאל ב, לא): וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ. וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ ה

Tap to expand

Moderate

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כָּל הַנְּבִיאִים רָאוּ הַמַּלְכֻיּוֹת בְּעִסּוּקָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב, י): וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת וגו', רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאַמְרֵי לָהּ רַ

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Moderate

הצפיר השעיר. הוא מלכות יון, והקרן הגדול אשר בין עיניו הוא המלך הראשון ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב וגו', מלך אלכסנדרוס מוקדון מלך שנה וימת, עד כאן היו הנביאים מתנבאים ברוח הקדש מכאן ואילך הט אזנך ושמע ל

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Moderate

חי ה' אלהיך אם יש גוי וממלכה. שנו רבותינו שלשה מלכו בכיפה, אחאב בן עמרי, ונבוכדנאצר ואחשורוש. אחאב דכתיב אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה ואי

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Moderate

ארבעה הם קטני ארץ. הם ארבע מלכיות, הנמלים עם לא עז זה בבל שנאמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה, ויכינו בקיץ לחמם בזכות אותו שנאמר בעת ההיא שלח מראדך בלאדן וגו'. שפנים עם לא עצום זה מדי כשם שהשפן יש בו סימ

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

Moderate

ואף על פי שכתים הם מזרע יון, אפשר שהם החיה הרביעית, לפי שהם משלו בעולם אחר כלות מלכות היונים, וקראה הכתוב בת אדום מצד שקבלו האמונה על יד כומר אדומי, כי האדומיים קבלו אמונת ישו בתחלה, וכל האומות יקראו

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

Moderate

ולפי דבריו צריכים אנו לומר שהד׳ חיות שראה דניאל אינן הד׳ חיות שכתבו כל המפרשים, אבל הראשונה רמז למלכות בבל, והשנית למלכות מדי, והשלישית למלכות פרס ומדי, והרביעית למלכות היונים, שכל אלו היו בזמן בית שנ

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Moderate

והכונה השנית היא. שתרא' שמינוי השופטים יש מלכיו' שהוא מתחת יד המלך. כי הוא אשר יצוה בעיר פלוני יהיו השנה הזאת שופטי' פלוני ופלו'. וכן בכל שאר הערים כי להיות המלך ראש המשפט הנה הוא מסדר האברים אשר תחתי

Tap to expand

Sforno on Deuteronomy · Ovadia Sforno · 1500 CE

Moderate

אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּלְכוּת לוֹ וּלְזַרְעוֹ, לֹא כְּעִנְיַן הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהָיָה הַשּׁוֹפֵט מוֹלֵךְ הוּא בִּלְבַד, אֲבָל לֹא זַרְעוֹ אַחֲרָיו. וְעַל מִנּוּי שׁוֹ

Tap to expand

Malbim on I Samuel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Moderate

וימאנו שמואל רצה על ידי כן שישובו מדעתם ולא רצו, ויאמרו לא רצה לומר לא כדברך שיהיה מושל עריץ בלתי נכנע לדת התורה ומשפטיה שזה לא יקרא בשם מלך רק בשם מושל עריץ (כי גדר המלך הוא הנבחר מן העם וגדר המושל ה

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

Moderate

הספק התשיעי באמרו בפרש' המלך כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך וירשתה וישבת בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבותי. ויקשה ראשונה למה היתה זאת המצוה אחרי כבוש וחלוק הארץ וכן בא בקבלה בסנהדרין (

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Moderate

דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַתְּרוּמָה זָהָב כְּנֶגֶד מַלְכוּת בָּבֶל שֶׁכָּתוּב בּוֹ (דניאל ב, לח) "אַנְתְּ רֵישָׁא דִּי דַהֲבָא". וְכֶסֶף. זוֹ מַלְכוּת מָדַי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כ

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

Moderate

דָּבָר אַחֵר, וַיְּהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר זֶה בָּבֶל, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֱלָסָר זֶה יָוָן, כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם זֶה מָדַי, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם זוֹ מַלְכוּת הָרְבִיעִית שֶׁ

Tap to expand

Malbim on Ezekiel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

Moderate

ותלדנה בנים ובנתו שפרו ורבו בא"י ואז נתחלקו לשתי ממלכות, ור"ל הגם שבמצרים נתחלקו בשמות בכ"ז היו אח"כ שתיהן לי עוסקים בעבודתי, ונקראו שתיהן בשם אחד, עד אח"כ שילדו בנים ובנות, אז נתחלקו בימי ירבעם, עד ש

Tap to expand