Skip to content
Wellsprings
greek-theologyfeatured in 40 works

God as Cosmos (Pantheism)

For the Stoics, God is not a person above the world but the rational fire breathing through it — the active reason that shapes nature from within.

The Stoics identified God with the cosmos itself: a divine creative reason (logos) and warm breath (pneuma) that runs through every part of nature and orders it from the inside. Zeno of Citium founded the school around 300 BCE, and Cleanthes and Chrysippus developed it, casting this in-dwelling deity as Zeus, fate, and providence all at once. The idea passed into Roman thought through writers like Cicero and Seneca, and later helped shape the lasting debate over whether God stands outside the world or is woven into it.

How it traveled

  1. de Natura Deorum
    Formiae · -43
    explains
  2. Aeneid
    Rome · -19
    explains
  3. Discourses
    Nicopolis · 108
    explains
  4. De communibus notitiis adversus Stoicos
    Chaeronea · 120
    explains
  5. De Stoicorum repugnantiis
    Chaeronea · 120
    explains
  6. De Iside et Osiride
    Chaeronea · 120
    explains
  7. Ad Se Ipsum
    Vindobona (Vienna) · 170
    explains
  8. Pyrrhoniae Hypotyposes
    Alexandria · 210
    explains
  9. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  10. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
  11. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
  12. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
  13. Tanya
    Liadi · 1797
  14. Likutei Moharan
    Breslov (Ukraine) · 1802
  15. Sha'arei Avodah
    Strashelye · 1820
  16. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
  17. Malbim on Psalms
    Bucharest · 1860
  18. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
  19. Malbim on Job
    Bucharest · 1860
  20. BePardes HaChasidut VeHakabbalah
    Warsaw · 1910
  21. Fragmenta Logica et Physica
    Athens
    explains
  22. Praeparatio Evangelica
    explains
  23. Epistulae
    explains
  24. Testimonia et Fragmenta
    Athens
    explains
  25. De Providentia
    explains
  26. Fragmenta Moralia
    Athens
    explains
  27. De Beneficiis
    explains
  28. De Somniis (lib. i-ii)
    explains
  29. Historia Romana
    Rome
    explains
  30. Stromata
    explains
  31. Hymn to King Helios Dedicated to Sallust
    Constantinople (Istanbul)
    explains
  32. Orationes
    Prusa
    explains
  33. Asclepius (verba Graeca solum)
    explains
  34. De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)
    explains
  35. De Aeternitate Mundi
    explains
  36. Scholia in Iliadem
    explains
  37. Acts
    explains
  38. De Confusione Linguarum
    explains
  39. Octavius
    explains
  40. De Laudibus Constantini
    explains

Key passages(20)

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

4 הקדמוּת) שיא העיון של מי שעסק בפילוסופיה באותם זמנים הוא שדימה שהאל הוא רוח הגלגל: שהגלגל והכוכבים הם הגוף, והאלוה יתעלה רוחו. אַבּוּ בַּכְּר אִבְּן אלצַּאיִג (=אבן באג'ה) כבר ציין זאת בפירושו לספר

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ומה שנראה לי בזה כי עובדי עבודה זרה היו טועין אחריה בכוונות מתחלפות. יש שהיו טועין מצד שהיו מכחישין מציאות השם ואחדותו, והיו מאמינים שהשם יתברך הוא כח בגוף והוא נפש הגלגל כאפיקורוס וסיעתו, ואלו אין צר

Tap to expand

Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE

High

שנוי בנביאים כי כה אמר רם ונשא, וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח, משולש בכתובים סלו לרכב בערבות וכתיב בתריה אבי יתומים ודין אלמנות, ידוע מגדר הענוה שהיא כניעה ושפלות נמשך בבעליה להכרת חסרונם ושפל מדרגתם ו

Tap to expand

Malbim on Psalms · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

הבו לה' משפחות עמים, אתם משפחות עמים, בל תיחסו שום דבר לזולתו רק לו לבדו, ומבאר הבו לה' כבוד ועז, ר"ל כי יש עמים שהודו במציאות האל, רק שאמרו שהגם שברא העולם אינו מנהיג העולם רק מסר ההנהגה למערכת השמים

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

High

מפרשי הזוהר ביארו את המאמר הזה על־פי קבלת האר״י בעניין שבירת הכלים, עולם־התוהו ועולם־התיקון, ונדחקו מאד בהבנתו; אבל דוקא לפי־פשוטו המאמר עולה יפה ומסתבר. המפרשים פירשו את המלה ״אתתקן״ מלשון תיקון הבא

Tap to expand

Sha'arei Avodah · Aaron HaLevi Horowitz

High

וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא אדון עד שבא אברהם וקראו אדון שאמר אדנ"י אלוקי"ם במה אדע וכו' שהוא המשיך יחודו יתברך בעולמות וביטל העולמות אליו וגילה אדנותו יתברך בבחינת

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

High

הנה התבאר מכל זה שהאומה הישראלית אינה נכנעת למזל כפי ההוראה השנית. ושהש"י הוא המשפיע עליה מבלי אמצעי. לא שר מזל וככב ולכן היו עניניהם בהשגח' על צד הפלא ולא כפי המערכה והיו מצות התורה ואזהרותיה לצורך ר

Tap to expand

Malbim on Proverbs · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

בכל מקום עיני ה', צופות רעים וטובים, ר"ל הגם שדעת רבים שההשגחה נמשכת אחרי השכל ואחרי המע"ט, והגם שמצאנו שה' יסתיר פניו מן הרע והבט אל עמל לא יוכל, בכ"ז דע כי עיני ה' הם בכל מקום. ר"ל שהגם שכפי הציור ש

Tap to expand

Malbim on Psalms · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

הללויה, המזמורים האלה לפי דעת ראב"ע בפ' ערבי פסחים, אמרם או תקנם חזקיה וסיעתו, והדברים מותאמים עם הענין הנאמר בם, שיש בהם תפלה על החולה, והודאה על הרפואה, וגם הודאה על מפלת האויב ולדעת האומרים שנאמרו

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת אֵין לוֹבְשִׁין בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם חֻקַּת הָעַכּוּ"ם, כִּי כָּל הַמַּלְבוּשִׁים נִמְשָׁכִין מִסּוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁין, כַּמְבֹאָר בְּהַתּו

Tap to expand

Malbim on Job · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

חוץ מזה, בא בטענה על ההשגחה, לאמר שאיך יצוייר שהאל יתברך, המרומם מכל, ייחד השגחתו הפרטית על האדם השפל מאד, וביותר שתהיה ההשגחה מיוחדת ומתמדת כל כך עד שגם מספר הייסורים, בואם וסורם, תהיה מאת ה', ואיך נ

Tap to expand

Malbim on Psalms · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

מזמור שיר ליום השבת, שיר הזה ידבר מהשגחת ה' בעולמו, שהגם שנראה שהכל נוהג ע"פ הטבע מ"מ עין משכיל יראה בו השגחת ה', ויביט עונשי הרשעים וגמול הצדיקים, הגם שה' הסתיר השגחתו מעין ההמון למען יהיה מקום לבחיר

Tap to expand

Likutei Moharan · Nachman of Breslov · 1802 CE

High

וְהִנֵּה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִינִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמֵאַחַר שֶׁהוּא סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, אִם־כֵּן שֶׁגַּם הֶחָלָל הַפָּנוּי בְּעַצְמוֹ

Tap to expand

Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE

High

וְכַאֲשֶׁר תֶּחֱזַק הַכָּרָתוֹ יוֹתֵר מִזֶּה בְּחֶמְלַת הַבּוֹרֵא עַל בְּרוּאָיו יִרְצֶה בְּמָה שֶׁיִּהְיֶה מִגְּזֵרַת הָאֱלֹהִים לוֹ בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ וּבְנִרְאֵהוּ וּבְנִסְתָּרוֹ וְיִשְׂמַח בּ

Tap to expand

Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE

High

וכמו שאמרו ז"ל בבראשית רבה פרשה ה' ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אמר, בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום כיון שהגיע לפסוק זה שנאמר ויאמר אלהים נעשה אדם וגומר, אמר לפניו רבש"ע מה את

Tap to expand

High

רַק שֶׁהֵן הֵן גְּבוּרוֹתָיו, בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה וְהַצִּמְצוּם, לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים הַחַיּוּת הַשּׁוֹפֵעַ בָּהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִים הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם כְּאִילּוּ הֵם דָּבָר

Tap to expand

High

וְהִנֵּה, מִכָּאן יֵשׁ לְהָבִין שִׁגְגַת מִקְצָת חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, ה׳ יְכַפֵּר בַּעֲדָם, שֶׁשָּׁגוּ וְטָעוּ בְּעִיּוּנָם בְּכִתְבֵי הָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהֵבִינוּ עִנְיַן הַצִּמְצוּם

Tap to expand

High

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים תִּיקּוּן נ״ז: ״דְּלֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵיהּ, לָא בְּעִילָּאִין וְלָא בְּתַתָּאִין״; וּבְרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת פִּינְחָס: ״אִיהוּ תָּפִיס בְּכוּלָּא וְלֵית

Tap to expand

Tanya · Shneur Zalman of Liadi · 1786 CE

High

אַךְ בֶּאֱמֶת, אֵין שׁוּם דָּבָר גַּשְׁמִי וְרוּחָנִי חוֹצֵץ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כִּי ״הֲלֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא״, וּ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וְ״לֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּ

Tap to expand

Likutei Moharan · Nachman of Breslov · 1802 CE

High

וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת בָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי אֵין שָׁם אֱלֹקוּת כִּבְיָ

Tap to expand