Adab (Proper Comportment / Ethical Refinement)

כשיראה אדם שזרקה בו שיבה והזקין, יפרוש מדרכי הנערים וממעשיהם, ולא ידמה להם לא במלבוש ולא בדבור [ולא באחד] מהדברים שהבחורים נוהגין. ויפשפש במעשיו ויעשה תשובה. ולא ישב בישיבה של נערים ושל עמי הארץ, ולא

Tap to expand

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (פסחים ג.) לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו שֶׁהֲרֵי עִקֵּם הַכָּתוּב שְׁמֹנֶה אוֹתִיּוֹת וְלֹא הוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז':ח') וּמִ

Tap to expand

אמר החכם שמונה הם אם יבזו אותם אל יאשימו כי אם עצמם. הבא לסעודה שאינו קרוא לה. והמצוה בבית אדם בפניו. והמבקש כבוד משונאו. והשואל שאלה מכילי. והנכנס בדברי שני בני אדם מבלי שיכניסו אותו בדבריהם. והמזלזל

Tap to expand

וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הַכְּנִיעָה לִבְנֵי אָדָם אִם מִפְּנֵי מָשְׁלָם בּוֹ כְּמוֹ הָאָסִיר בְּיַד אוֹיְבוֹ וְהָעֶבֶד בְּיַד אֲדוֹנָיו אוֹ לְחֶסְרוֹנוֹ לָהֶם וְגֹדֶל צָרְכּוֹ לְמָה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם כְּשׂ

Tap to expand

לעולם יהיה תלמיד חכם נאה בכניסתו וביציאתו, וממעט בעסק ועוסק בתורה, עניו ושפל רוח, זריז וזהיר, וממולא טוב, עלוב מן הכל ואינו עולב, אפי' לקל שבקלים, אהוב לכל אדם, שפל רוח לאנשי ביתו, כ"ש לאחרים, ירא חטא

Tap to expand

ואולם תורת המצורע ביום טהרתו ממומו ובעת באו להחיות את נפשו תתבאר מתוך המעשה שהזכירו חז"ל במאמר שזכרנו בראשונה אמר כי היה רוכל אחד חכם הולך ומכריז בעיירות מאן בעי למזבן סם חיים וכבר נמצא לו חבר מגדולי

Tap to expand

(ה) אָמַר הֶחָבֵר: הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל, נִשְׁמָע בְּחוּשָׁיו וְכֹחוֹתָיו הַנַּפְשִׁיִּים וְהַגּוּפִיִּים, וּמַנְהִיגָם הַהַנְהָגָה הַגּוּפִיִּית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ

Tap to expand

תחלת מדרגות כל מבקש ה' לכבודו, הוא שלא יפרוץ גדר פן ישכנו נחש, הרגיל לבוא בפרצות לנשוך, שעל זה רמז שלמה החכם באמרו בקהלת [י, ח ] חופר גומץ בו יפל ופורץ גדר ישכנו נחש, ומפני שזה החיבור כולל ענינים זרים

Tap to expand

מעשה יהודה ותמר: מידות טובות וצדק11 ממעשה יהודה אפשר ללמוד מידה טובה וצדק במשפטים, וזאת מדבריו: "א) תִּקַּח לָהּ פֶּן נִהְיֶה לָבוּז, ב) הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה" (בראשית לח,כג). ביאור הדבר

Tap to expand

הַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי – נַבְלוּת הַפֶּה. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו אֲפִלּוּ נִגְזַר עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה נֶהְפָּךְ עָלָיו לְרָעָה.

Tap to expand

רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, פָּגְעוּ בְּהַהוּא טוּרָא, אַשְׁכָּחוּ תְּרֵי גַּבְרֵי דַּהֲווֹ אָזְלֵי, אַדְּהָכִי חָמוּ חַד בַּר נָשׁ דְּהֲוָה אָתֵי, וְאָמַר לוֹן, בְּמָטוּ

Tap to expand

הסוג הד' הוא צרעת הבגד והוא מהפסד המדות אשר הוקבעו בו מהתכונות הפחותות שקדמו אליו וכמה פעמים נזכרו פחיתות המדות ומעלתם בלשון בגדים בכל התורה כלה הסירו הבגדים הצואים (זכריה ג׳:ד׳) בכל עת יהיו בגדיך לבנ

Tap to expand

האחד שצריך שיהיה המלך אכזרי לזרים ורחמן לעמו ומוסר נפשו להצילם, כמו שמדרך הרועה לסכן נפשו להסיר המזיקין ולהלחם עם הארי והדוב לשמור הצאן ולרחם עליהם בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל. והשני שייטיב

Tap to expand

(מז) אָמַר הַכּוּזָרִי: כֵּן עִם הַצֶּדֶק. וְכֵן אֲנִי חוֹשֵׁב, וְכֵן קָרָאתִי בְסִפְרֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "מַה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה". וְאָמַר: "מַה יְיָ דּוֹרֵשׁ מִמּ

Tap to expand

עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַ

Tap to expand

ואומר לפי שהוא מבואר שהתכלית האחרון אשר בבחינת המצות יחייבהו התכלית האחרון אשר בבחינת המצווה שהיא העבודה והאהבה האמתית הנהה כשיתבאר איך תתחייב זאת האהבה מזאת התורה יתבאר איך יתחייב התכלית האחרון אשר ב

Tap to expand

וראוי שאקדם הדברים על המצות השכליות תחלה ואומר: מן החכמה לאסור שפיכות דמי ‏המדברים, שלא יותר זה, ויכלה קצתם את קצתם, ויש בו אחר מה שמרגישים בו מן הצער, בטול ‏הענין שכוון בו החכם, ומכרית אותם ההרג מאשר

Tap to expand

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בָּכָה רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לֵיהּ עַל מַה קָא בָּכִיתָ. אָמַר לוֹ, אוֹ לַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ יְתוֹמִים מִמְךָ. אָמַר לוֹ, אַל תֹּאמַר כָּךְ, אֶלָּא וַוי לַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ יְתוֹמִי

Tap to expand

הח' לאכול בנחת ובמוסר כי השולחן לפני המלך ואיך לא יתבייש מהמלך להיות גרגרן, ואם אינו עושה כן הוא נדבק במ"ה ולקח סדר מעשיו דכתיב הלעיטני נא ונדבק בנחש הוא שנאמר ובטן רשעים תחסר, אלא יאכל בנחת ובנקיות

Tap to expand

דַּרְגָּא תְּמִינָאָה בְּיִרְאַת יְיָ', לְמֶהֱוֵי לֵיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין, מָאן דְּאִית לֵיהּ בֹּשֶׁת אַנְפִּין דְּלָא לְמֶעֱבַד עֲבֵירָה דְאָתֵי לִידוֹי בְּגִין דְּחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כ

Tap to expand