Tawāḍuʿ (Humility)

מעשה בג' בני אדם שנכנסו וישבו לפני המלך, והיה האחד מהם נשיא והשני חכם והשלישי ענו. קדם הנשיא וישב בראש, והחכם ישב סמוך לנשיא, והענו ישב בשפל למטה מכולן. והיה המלך מסתכל בהן. אמ' לנשיא, למה ישבת בראש.

Tap to expand

הָעִקָּר הַשְּׁמִינִי – הַהַכְנָעָה בְּמַעֲשֶׂה: שֶׁיִּתְנַהֵג בְּמַעֲנֶה רַךְ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט"ו:א') מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה. וּבְקוֹל נָמוּךְ כִּי זֶה מִדֶּרֶךְ הַשִּׁפְלוּת שֶׁכְּ

Tap to expand

וְהָרְבִיעִי שֶׁהוּא בְּעִנְיְנֵי העוה״ב כִּי הַנִּכְנָע קָרוֹב לְהַשִּׂיג הַחָכְמָה בְּהִמָּשְׁכוֹ אַחֲרֵי הַחֲכָמִים וְהִכָּנְעוֹ לָהֶם וַהֲלִיכָתוֹ אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג) הוֹלֵךְ אֶת

Tap to expand

הענוה גורמת הכבוד והמעלה, והגאוה גורמת השבר והשפלות, שנא’ (משלי יח, יב) לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה. פי' מי שנשבר גאונו ונשפל עוזו, טרם גבה לבו, שנא’ (משלי יח, יב) לפני שבר יגבה לב איש. וכתי’

Tap to expand

עַל כֵּן אַפָרֵשׁ לְךָ אֵיךְ תִּתְנַהֵג בְּמִדַּת הָעֲנָוָה, לָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד: כָּל דְבָרֶיךָ יִהְיוּ בְּנַחַת, וְרֹאשְׁךָ כָּפוּף; וְעֵינֶךָ יַבִּיטוּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, וְלִבְּךָ לְמַעֲלָה; וְאַ

Tap to expand

ושמע לחכמי התורה. והכנע לחכם וכבד את הגדול [ורפה כנפיך לקטן] ועזוב את את החנף והגאוה. כי הם מזיקים לאדם והם מן השגעון וקלות הדעת:

Tap to expand

ובמדרש עוד ותתן לי מגן ישעך (תהילים י״ח:ל״ו) זה אברהם. וימינך תסעדני שהצילו מן הכבשן ומן הרעבון ומן המלכים. וענותך תרבני ענוה הרבה לו הקב"ה לאברהם שבא אצלו והוא יושב ושכינה עומדת, הה"ד וירא אליו ה' וה

Tap to expand

אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּשְׂמַח בְּחֶלְקוֹ כִּי מִי שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה אֵין הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ מַסְפִּיק לוֹ לְכַלְכָּלָתוֹ לְגֹבַהּ לִבּוֹ וּבְזוֹתוֹ מָה שֶׁהִגִּיעַ לְחֶלְק

Tap to expand

וַעֲנָוָה קְטִירָא בִּדְחִילוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כב ד) עִקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְיָ', מָאן דְּאִית בֵּיהּ יִרְאַת יְיָ' אַיְתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנָוָה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּיִרְאַת

Tap to expand

תָּאנָא, מִי שֶׁיָּצָא מִן הַיִּרְאָה, וְנִתְלָבַּשׁ בַּעֲנָוָה, עֲנָוָה עָדִיף, וְנִכְלַל בְּכֻלְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי כ״ב:ד׳) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְיָ. כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שׁ

Tap to expand

ותדבר מרים ואהרן במשה וגו'. (א) יראה שהספור הזה הוא קשור קשור ומחובר למעל'. וזה כי לפי שהרגישו מאמר ה' אליו היד ה' תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא כי הוא נאמר באופן טובה תוכחת מגול' כמו שפירשנו חשבו שה

Tap to expand

מתן ראשיות – מקרא ביכורים: ענווה והכרת הטוב6 אשר למקרא בִּכורים – א) יש בו גם מידת הענווה, כי הוא אשר לוקח סל על כתיפו. ב) ויש בו הכרה בחסדי האל וטובותיו, כדי שהאדם ידע שחלק מעבודת ה' הוא לזכור בעת רו

Tap to expand

לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו (דברים י"ז:כ'). הֻזְהַרְנוּ בָּזֶה לְהָסִיר מִנַּפְשֵׁנוּ מִדַּת הַגַּאֲוָה. וְשֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה הַגָּדוֹל עַל הַקָּטָן. וַאֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ לֹא יָרוּם לְבָבוֹ מֵאֶח

Tap to expand

עוד מתנאי הענוה כתב בחובת הלבבות (ש' הכניעה פ"ד), כשישבחוהו במדותיו הטובות חייב להכנע, ויעביר על לבו מה שקדמו לו מן העונות והחטאים אשר הבורא ידעם וכסה עליו והאריך לו כדי שישוב מהם, ואל ישמח בטעות בני

Tap to expand

ואסמיך לדברים האלה מה שעלה בדעתי בסבות, אשר הפילו בכפירה ובכזב וברוח מהאמנת האותות והעיון באמונות. כי אני רואה מהם שמונה, הם נמצאות הרבה. תחלתם כובד הטורח על טבע בני אדם, וכאשר ירגיש הטבע בענין שבא על

Tap to expand

(כב) אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא הֵבֵאתִי מִזֶּה רְאָיָה, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הַחוֹלְקוֹת זוֹ עַל זוֹ, יֵשׁ לְכָל אַחַת מֵהֶם גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶ

Tap to expand

וידעת כי צריך האדם להדמות ליוצרו בכל ענין שיוכל גם יתבייש האדם מן הבורא יתברך המצוי אצלו תמיד ומשגיח במעשיו כאשר יתבייש האדם מחברו כאשר השוו רז"ל מורא הבורא יתברך למורא בשר ודם ואמרו רבותינו ז"ל בג' ד

Tap to expand

3 וכן מכלל מטרות התורה: עדינות ונינוחות, ושלא יהיה האדם קשה וגס, אלא נענה, ממושמע, נוח לשוב, נינוח. א) ידוע לך ציוויו יתעלה: "וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד" (שם י,טז

Tap to expand

וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֹנִי. דְּאוֹקְמוּהּ בֵּהּ, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ. אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר י״ט:י״ד) אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל.

Tap to expand